אין איזון. עובדה
המוסר היהודי אבד אי שם בדרך להשגת עוד כמה אחוזי רייטינג. אסף וול מבקש מהתקשורת להוריד את הידיים ואת המצלמות מחטיבת כפיר
לא מזמן קראתי אודות "תייר אמריקני" שנפצע באורח בינוני בבילעין. תייר בבילעין? תמהתי. אמנם העיר המעטירה בילעין נזכרת כשכיית חמדה תיירותית בכל מדריך תיירים, כפנינה ארכיטקטונית נדירה המשלבת סגנון ייחודי של בניה לא חוקית עם בורות ספיגה בסגנון רנסנסי מעודן. העיר גם מפורסמת בעשרות מוזיאונים המציגים לראווה את ההישגים הטכנולוגיים-תרבותיים שהשיגו הפלסטינים במשך אלפי שנות קיומם. בכל זאת, מה עשה שם התייר?
כשחקרתי בדבר, גיליתי כי ל"תייר" המדובר נטייה מסוימת לעיסוק בספורט אתגרי. הוא עושה מה שעושים תיירים בכל העולם: עומד מול חיילים חמושים ומשוכפ"צים ומתגרה בהם. פרובוקטור שכזה יכול להיות בטוח בעצמו. כל עוד התקשורת בסביבה, הרי הוא עונד את שרשרת החסינות וחיילי צה"ל לא יוכלו להגיב על היריקות והקללות. מקרה זה שהתרחש במרכז הפארסה השבועית בבילעין מסמל עבורי את אבדן המוסר היהודי זה שאינו מגיש את הלחי השנייה. הוא מדגיש עבורי את חוסר הרצון הלאומי להמשיך ולהתקיים.
הנה לאחרונה אנו מופצצים במידע "מפליל" אודות בנינו-קלגסינו. בעיקר מכוונים החיצים משמאל לעבר חטיבת "כפיר" ולא בכדי. חטיבה זו, שעיקר עיסוקה בשטחי יהודה ושומרון, מונעת משכנינו הפלסטינים לעשות קאמבק לפיגועים המרהיבים של טרום מבצע חומת מגן ולהפוך אותנו לחלקי בשר מדממים. מסתבר כי "ארגוני שלום" למיניהם, בחלקם ישראלים, עושים כל שביכולתם להתיש את חיילי החטיבה.
שכיח מאוד למשל, למצוא באזור הר חברון עדרים המונים כשלוש כבשים וכעשרים רועי צאן דוברי אנגלית, המצוידים במיטב טכנולוגית הצילום בסטילס ובוידיאו. קורה גם שעדר כזה של "פעילי שלום" בעור של כבש, עולה על מוצב צבאי בכוונה להתגרות בחיילי צה"ל ולצלם את תגובתם. משם קצרה הדרך אל מסכי רשתות החדשות ואל הנהי הקבוע אודות חוסר מוסריותם של חיילינו.
ההיטפלות הצדקנית לחיילי החטיבה שחשפו את עכוזם היא דוגמה מייצגת. צילומי העכוזים שהפכו לכותרות ראשיות, הביאו להדחתם של שני חיילים שעל פי הפרסומים נשלחו למאסר והודחו מתפקידם.
החיילים לא היו צריכים לנהוג כך, נכון. חשיפה שכזו פוגעת ברגשות הפלסטינים שהם כידוע עם עדין מאוד. אין ספק כי נפגעי האירוע יזדקקו לשנים רבות של טיפול פסיכותרפי אינטנסיבי שישכיח מהם את המראות הקשים אליהם נחשפו. בכל זאת, ייתכן וכדאי היה לערוך ניסוי קטן לאנשי התקשורת. ניסוי בו היה מונחת על ראשם בלוק בזמן נסיעתם במכונית – מעשה יום יומי בכבישי השומרון. לאחר מכן הייתי חושף בפני מה שנשאר מהם את עכוזו של רב"ט מחטיבת כפיר. בסוף הניסוי הייתי מגיע לבית לוינשטיין כדי לבדוק מה פגע בהם יותר.
שיא ההתקפה על החטיבה הגיע אמש בתכנית "עובדה". אני מתעייף רק מלחשוב על המגמתיות שבה. לעניות דעתי, צוות "עובדה" רצה להשיג רייטינג ולעזאזל האיזון והנזק התדמיתי. כל הדיבורים של אנשי התוכנית על תיקון ליקויים במערכת הצבאית הם לא פחות מפתטיים. מדובר בדוגמא מצוינת לגורמים המחשיבים עצמם כמוסריים ורואים בזמן המסך שלהם הזדמנות נהדרת לחנך את העם היושב בציון. תחת מסווה של אתיקה הם מנסים לקדם מטרות שהשגתן עלולות לסכן את חיילינו. זה אינו מוסר. לא מוסר יהודי ואפילו לא נוצרי, זהו מוסר של עבדים. עבדים לאל הרייטינג וליצר ההשמדה העצמית.
לכן, בקשה לי מאנשי התקשורת: תורידו את הידיים הלא נקיות שלכם מחטיבת כפיר. נכון, אתם מעוניינים מאוד ברייטינג אך רובנו למרבה הפלא מעוניין דווקא לשרוד. היות וחטיבת כפיר מסייעת לנו, האזרחים, בעניין זה - אנא השתדלו להפריע להם מעט פחות במשימתם. תודה.
