אינטרנט  |  ynet  |  בעלי מקצוע  |  קניות

   חדשות תוכן ועדכונים 24 שעות - Ynet

892

ראוי, אך צריך לעבור שינויים. קדמן צילום: אמיר כהן
ראוי, אך צריך לעבור שינויים. קדמן צילום: אמיר כהן
 
 


אפליקציות מחשבים לנייד שלך
 

בעד חוק סינון אתרים עם שינויים קלים

יצחק קדמן, מהמועצה לשלום הילד, מאמין כי הצעת חוק סינון אתרים טובה בבסיסה, אך צריכה לעבור שינויים על מנת שהמתנגדים לה לא יחששו מצנזורה ומידו של האח הגדול. דעה

יצחק קדמן
פורסם: 28.02.08, 11:17

האינטרנט איננו שטן ואיננו בית מקדש, ולא ראוי להתייחס אליו ככזה. כפי שאנחנו מתייחסים לסכין - היא אינה דבר טוב או רע. בסכין אפשר לקלף תפוז, ואפשר לגלף יצירת אמנות, ובסכין אפשר גם לדקור. ולכן השאלה איננה אם זה טוב או רע, אלא אילו שימושים יש בו, ואיך לוקחים את היתרונות ונמנעים מן הסכנות. אני מבקש להצביע על דרך האמצע הזאת, שצריכה להיות הדרך הנכונה.

892
חוק סינון אתרים עבר בקריאה ראשונה / צבי לביא
ברוב של 46 חברי כנסת מול 20 מתנגדים, עבר חוק סינון האתרים של משרד התקשורת ומפלגת ש"ס. על פי ההצעה ספקיות האינטרנט יחוייבו לספק סינון לכלל הגולשים, אלא אם ביקשו מפורשות אחרת. מגיש ההצעה, ח"כ אמנון כהן: ההגיון הבריא ניצח
לכתבה המלאה

 

כך גם לגבי הצעת חוק סינון אתרים. לדעתנו, יש חשיבות בעצם החקיקה. אינני אומר בכך שצריך ללכת לחקיקה קיצונית. אני סבור שיש פחדים מוצדקים. אולי הדברים הללו שאוֹמר לא ישרתו אותו, אבל שר התקשורת צריך להבין שיש פחדים מוצדקים מחקיקה בנושא הזה. יש סכנה למדרון חלקלק, גם אם לא מתכוונים לכך.

 

יש סכנה מפני צנזורה ממשלתית, והרגשה ש"האח הגדול" ייכנס ויתערב לאזרחים בחיים. עלינו להיות מודעים לחששות הללו, לא לבטל אותם כלאחר יד. אנחנו בהחלט מודעים להם.

 

ההצעה ראויה, אך צריכה לעבור שינוי. אילו זה היה תלוי בי, ובעיקרון אנחנו תומכים בהצעת החוק – לא הייתי כולל בהצעת החוק הכרזות כלליות, שהשר, בדרך מסתורית שאף אחד לא יודע עליה, יוכל לעשות כל מיני דברים. זה מפחיד את האנשים. אם לא אתה, אז השר הבא אחריך.

 

עוד על חוק סינון אתרים

 

החברה הישראלית זקוקה לחוקים

יחד עם זה, אני אומר לכל מי שמתנגדים מכל וכל לחקיקה, גם אתם לא צודקים. מדוע עד היום לא הושג הסדר, שכולם מדברים עליו, בהסכמה? למה חלמתם, כל אלה שמדברים על הסדרים? מי הפריע לכם לעשות דברים שעשו באיחוד האירופי ולא עשו בישראל? הצעת החוק הפעילה לחץ. כאשר תיעלם הצעת החוק ייעלם הלחץ וייעלם הרצון להסדרים.

 

לצערי הרב, במדינת ישראל אנחנו עדיין לא מספיק שנים חיים כמדינה וכחברה, אין אצלנו מה שהאנגלים קוראים It's not done. החברה הישראלית זקוקה לחוקים כדי להגיד לה מה כן ומה לא.

 

הורים רבים בישראל זקוקים להדרכה. בשבילם, עולם האינטרנט הוא עולם מפחיד, עולם מוזר. הילדים שלהם יודעים הרבה יותר מהם על האינטרנט. צריך לתת להורים כלים. אילו כלים? אני בעד שיהיו יותר מתוכנת חסימה אחת, שיהיו גירסאות שונות של תוכנות חסימה. מה שבעיניי תקין אולי בעיני מישהו אחר איננו תקין, ומה שבעיניי איננו תקין למישהו אחר יש גישה ערכית אחרת כלפיו. אנחנו חייבים לתת כאן גירסאות שונות, לתת פלורליזם, ולתת אפשרות בחירה, אבל עלינו לתת משהו.

 

המחוקק הישראלי, בדברים אחרים לגמרי שנראים לכם אולי לא קשורים, מצא לנכון להתערב. למשל, חברות תרופות חויבו לשים מכסה כפול קשה לפתיחה כדי להקשות את הנגישות לילדים. תרופות הן דבר חשוב ומציל חיים, אנחנו לא נגד תרופות, אבל אמרנו: אנחנו לא סומכים על ההורה שיישב ויסביר לילד שלא כדאי בטעות לקחת תרופה, לכן חייבנו לשים מכסה כפול כדי שלילדים יהיה קשה להגיע לתרופות, כדי שלא יצליחו בעצמם לפתוח את זה.

 

המדינה חייבת לנקוט בהסברה

אני סבור שחייבים להטיל על החברות שמספקות שירותי גלישה לאינטרנט להציע להורים, תוך הסבר, שירותי סינון. אני לא משחרר את המדינה מאחריותה. בהצעה שלנו, קבענו שהמדינה תהיה חייבת, עם תקציב מתאים, לעשות פעולות הסברה. לא נעשות היום פעולות הסברה. אם נשאיר את זה כדבר וולונטרי לא יקרה כלום. צריך לחייב את המדינה לעשות פעולות הסברה, כאשר תוכנת החסימה היא רק חלק מקמפיין רחב הרבה יותר בעניין הזה.

 

צריך להיזהר מהחששות המוצדקים, שהצעה קיצונית מדי תביא לגישת אנטי שאינה במקומה, וזה לא קשור לחרדים ודתיים וחילוניים. אני מאמין שרוב ההורים רוצים שייתנו להם כלים כדי שיוכלו להזהיר או למנוע מן הילדים סכנות.

 

אנחנו מקבלים חדשות לבקרים פניות מהורים שעל-פי סוג הפנייה אני יכול לזהות שכולם חילוניים טהורים, לא דתיים ולא חרדיים, שאומרים: אנחנו לא יכולים, כל רגע הילד נתקל במשהו אחר. להגיד שתהיה אפשרות לחסימה אוטומטית? לא.

 

לא לרשימות שחורות

יש ילדים רבים שעל כל מחיקון ימציאו אנטי מחיקון, נכון, אבל רוב הילדים תמימים יותר. לא כל הילדים הם גאוני מחשב שימציאו מעקפים. אין משהו סגור הרמטית. גם כאשר אנחנו נועלים את הבית אפשר לפרוץ את הדלת, גם את הדלת הכי משוריינת אפשר לפרוץ. לכן נשאיר את הדלת פתוחה לגמרי ולא ננעל אותה? צריך לנעול.

 

אך צריך לעשות את זה בשום-שכל. לא להפחיד, לא ליצור מצב שהמדינה היא הריבון ומנהלת "רשימות שחורות". לא צריכה להיות "רשימה שחורה" של אף אחד בשום מקום. אם החלטתי לא להשתמש בתוכנת חסימה זה לא עניינו של אף אחד, זה ענייני שלי. עשיתי את זה כי אני לא רוצה, או כי יש לי דרכים אחרות לחנך את הילדים, אבל תנו את האופציה המחייבת בחוק. באופן וולונטרי זה לא יקרה.

 

בשורה התחתונה: כן לחוק, עם תיקונים שימנעו חששות מוצדקים שהחוק הולך רחוק מדי.

 

יצחק קדמן הוא מנכ"ל המועצה לשלום הילד . אלה חלק מהדברים שנשא לפני שבועיים בנאום מול ועדת הכלכלה בדיון על חוק סינון אתרים.

 


תגובה לכתבהתגובה לכתבה   הדפסההדפסה  שלחו כתבהשלחו כתבה    שמירהשמרו כתבה  

 
 


 
חדשות
דעות
ספורט
כלכלה
צרכנות
תרבות ובידור
מחשבים
בריאות
ירוק
יהדות
תיירות
רכב
אוכל
יחסים
רכילות
וידאו
הוט
רשת
כלכליסט
משחקים
מקומי
קהילות
אינדקס
לאישה
לימודים
דרושים
ynet-shops
ynettours
winwin
בעלי מקצוע
ביגדיל
 

אודות ועזרה
כתבו אלינו
עזרה
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
ארכיון
לאתר הסלולרי
 
אודות האתר
RSS
הפוך לדף הבית
ynet בסלולר
ניוזלטרים
פרסמו אצלנו
ערוצי תוכן
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
בריאות
מחשבים
נופש
Xnet
יהדות
דעות
צרכנות
תיירות
אוכל
רכב
בעלי חיים
קטלוג אופנה
יחסים
קהילות
אנציקלופדיה
Israel News
ירוק
לאשה
דילים
כולסטרול
כלכליסט
בלייזר
Go
מנטה
משחקים
mynet
זולי הקיפוד
מוסכים
כלים ושירותים
קניות
מניות
דרושים
מחירון רכב
דירות להשכרה
קופונים
מחירון דירות
רכב חדש
דירות למכירה
לוח רכב
יד שניה
בעלי מקצוע
מפות
עברית.evrit
מחירון שיפוצים
דירות חדשות

בית המערכות מקבוצת ידיעות אחרונותRealCommerce - ניהול תוכןTotal media - Interactive media technologiesApplication delivery by radwarePowered by Akamaiהאתר פועל ברישיון אקו"ם
as30-c  כל הזכויות שמורות לידיעות אינטרנט ©