מאות מיליוני צופים ברחבי העולם, המכורים לרשת החדשות הקטארית אל-ג'זירה ומתעדכנים דרכה במה שמתרחש ברחבי הגלובוס, לא יזכו עוד לשמוע את דברה של ישראל - לפחות לא מפי נציגיה הרשמיים. הסיבה: חרם שמטילה ירושלים על הרשת, בעקבות סיקור לא מאוזן.
היום (ד') שיגר משרד החוץ הנחיה חדשה, במסגרתה יחרימו הדוברים הישראלים
| הרשת המסתבכת |
|
| גם המוסלמים כועסים / רועי נחמיאס |
|
מתקפה חסרת תקדים של וופא סולטן על דתו של מוחמד חוללה סערה בעולם הערבי. אל-ג'זירה מיהרה להתנצל וגנזה את השידורים החוזרים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
את הרשת הפופולרית. במקביל שוקדים במשרד על מכתב חריף לשלטונות בקטאר - בעלי התחנה - לאור מדיניותה האנטי-ישראלית, בעיקר בשידורים בערבית (לרשת גם גירסה בשפה האנגלית).
בישראל טוענים כי בשבועות האחרונים הגדישה הרשת הקטארית את הסאה: זה החל בתמונות מעזה של מה שמכנים בישראל "הפסקת החשמל היזומה", בהן נראו אלפי פלסטינים מסתובבים עם נרות בידיהם - ונמשך בשידורים עם המחזות קורעי הלב של הנפגעים הפלסטינים, בהם תינוקות, ילדים ונשים, בעת כניסת כוחות גבעתי ושריון לצפון הרצועה במבצע "חורף חם".
השידורים באל-ג'זירה, טוענים בישראל, הם חד-צדדיים ומשרתים
בעיקר את החמאס. "התחנה אינה נוהגת אובייקטיביות בסיסית, ובוודאי לא מסקרת באותה עוצמה את פגיעות הרקטות באשקלון ובעוטף עזה", הסביר גורם ישראלי רשמי. לטענתו, תמונות הנרות מעזה אף הופקו במשותף עם הרשת. "כתבי התחנה ועורכיה איבדו כל בסיס אובייקטיבי בסיקור אירועי האזור. הם פועלים בתיאום מלא עם החמאס. זה מצב בלתי נסבל מבחינתנו".
נרות בפרלמנט - ובחוץ אור יום. אל-ג'זירה תרמה להפקה? (צילום: AP)
סגן שרת החוץ, מגלי והבה, המוביל את הטיפול בחרם הישראלי על התחנה הקטארית, אמר ל-ynet: "שידורי הרשת מאופיינים בהסתה נגד ישראל, שבאה לידי ביטוי בעימות האחרון מול החמאס ברצועת עזה. איננו מוכנים לתת שירותי תקשורת לתחנה מסיתה, ששידוריה עלולים לגרום לאזרחי ישראל מחיר כבד. אני מתכוון לשלוח בימים הקרובים מכתב חריף ברוח זאת לשלטונות קטאר ולתבוע את הפסקת השידורים הללו. עד אז, לא נשלח אליהם מרואיינים מטעמנו".
"מיליארד מוסלמים לא רואים יומן"
אם אכן קיימת עוינות בשידור, האמנם זו הדרך להתמודד איתה? צבי מזאל - לשעבר שגריר ישראל במצרים ובשבדיה, ומי שעוקב אחר שידורי הרשת - אמר ל-ynet: "ברור שהם לא בסדר, הם משמשים מקור לעמדות קיצוניות ובמלחמת לבנון השנייה שימשו שופר לחיזבאללה". ועדיין, הוא מתקשה לראות כיצד החרם יוכל לסייע: "הייתי שוקל היטב את המהלך, ויש עוד דברים שאפשר לעשות - למשל, להראות כמה הם קיצוניים, לנפץ את החזות הליברלית והנייטרלית שדבקה בהם. כדאי גם לשלוח לשידורי הרשת חבר'ה רציניים ותקיפים, שיציגו את העמדה הישראלית באופן נמרץ יותר".
גדעון מאיר ממשרד החוץ בעימות באל-ג'זירה
גם רענן גיסין, מרואיין קבוע באל-ג'זירה, מתקשה להבין את ההיגיון שבהחרמה: "זו
החלטה הנובעת מתסכול. האם הם יפסיקו לשדר אם נחרים? בסך הכל סיפקנו את יצר הנקמה וכביכול 'הכנסנו להם'. בפועל, השארנו את הבמה לדעה אחת בלבד". בעידן הרב ערוצי, אומר גיסין ל-ynet, ישראל לא יכולה להתעלם מרשת המשדרת למיליארד מוסלמים. "גם באל-ג'זירה מתחרים על דעת קהל ורייטינג, ודעות קיצוניות נגד ישראל מביאות רייטינג. אבל הם גם צריכים תגובה ישראלית, משום שהעולם הערבי עובר מהפיכה תקשורתית והצופים יתקשו לקבל דעת אחת. כדאי שנפנים שאי-אפשר להגיע למיליארד מוסלמים ולהעביר מסר נגדי דרך הטלוויזיה הישראלית בערבית - הם לא רואים 'יומן'. עלינו לומר את דעתנו בכל דרך ולנצל כל במה".
הדרך להתמודד עם הדעה השלטת ברשת הקטארית, סבור גיסין, היא גישה אופנסיבית: "זה נכון שאל-ג'זירה זה הדבר הכי קרוב לאל-מנאר, אבל הפיתרון הוא לא להחרים. צריך לעלות ולומר בדיוק מה שרוצים - בלי להתנצל. לומר בפה מלא ובצורה שאינה משתמעת לשני פנים את דעתנו - 'יש לכם שתי אופציות: לעשות איתנו עסקים או להמשיך לנסות לתקוף אותנו. רק קחו בחשבון שאם תוקפים אותנו - אנחנו בועטים, וחזק. לכם יש היסטוריה של מאות שנים - לנו של 3,000 שנה, ונמשיך להיות פה".
למגיבים: סמנו תחילה אם אתם בעד או נגד החרם על אל-ג'זירה
