ההרודיון: כבר לא צריך לדמיין
ההרודיון משקיף על ירושלים ומדבר יהודה ומכיל קומפלקס מפואר שבנה הורדוס, ובו בית כנסת בן 2,000 שנה, בית מרחץ משוכלל, גנים, מחילות פתלתלות ועוד ועוד. מסע מצולם אל הפלא הארכיאולוגי שנמצא אך במרחק נסיעה קצרה מירושלים
תארו לכם הר שכולו עטוף באופן מלאכותי בשכבות עפר לו חומה כפולה ועבה, הדומה למעין הר געש, או כפי שתואר כבר לפני 2,000 שנה, כהר דמוי שֵד. תארו לכם שבתוך ההר מחילות פתלתלות ובורות מים תת קרקעיים.
הוסיפו גם בית כנסת בן 2000 שנה, בית מרחץ עם טמפרטורות על פי דרישה ואפילו מקווה למי שרוצה להחמיר ולטבול. תארו לכם שבתחתית ההר תמצאו עיר שלמה עם בריכות מים, מחסנים, גנים ומרחצאות. עכשיו הפסיקו לדמיין. כל זה נמצא במרחק נסיעה קצר מירושלים. הכירו את ההרודיון.
מאיפה שלא נטייל בדרום מדבר יהודה הר ההרודיון ניבט מכל עבר ואפילו מירושלים עצמה (הר הזיתים, ארמון הנציב, רמת רחל ועוד). למזלנו ולשמחתינו, תיאר יוסף בן מתיתיהו, לימים ההיסטוריון הרומי יוספוס פלביוס, את בניית המתחם והפאר במקום.
חדר העסקאות של הורדוס
מיד לאחר שנטפס אל ההרודיון (ברכב כמעט עד לפסגה קצת ועוד הליכה קצרצרה), נוכל להשקיף על כל האזור עד ירושלים. צפונה - הר הזיתים על מגדליו, רמת רחל, שכונת הר חומה והיישובים באזור מדרום ומערב, דוגמת תקוע ומעלה עמוס. סמוך להרודיון מצפון-מזרח, למרגלות ההר, נבחין בגבעה ירקרקה שהונמכה גם כדי לספק עפר לעטיפת ההר, וגם נועדה להבליט את ייחודו של ההרודיון. כבר הזכרתי שהורודוס נחשב למגלומן?
בריכות מים בהרודיון תחתית (צילומים: רון פלד)
מלמעלה, מהפינה הצפונית של ההר נבחין בשער הכניסה אל המבצר ובשרידי ארבעה מגדלים, אחד בכל פינה. המגדל המזרחי הגדול והכמעט שלם, וממנו אפשר לצפות על המקום וכן מזרחה
לכיוון ים המלח. ארמון ההרודיון כאן למעלה נבנה עד כמה שיישמע מוזר, כמקום מבטחים בשעת מרד ואילו ההורדיון תחתית, אליה נגיע בסוף, היא ששימשה כעיר הקיט עצמה של המלך ואורחיו.
הביטו צפונה לכיוון ירושלים ותוכלו להבחין בשכונת הר חומה ממש בגבול בין ירושלים לבית לחם. מעל השכונה תראו את בית ההארחה של קיבוץ רמת רחל. מי שמכיר את פסל עצי הזית התלויים באוויר סמוך לרמת רחל, מוזמן לנסות לזהותם מימין לקיבוץ. חדי העין יבחינו גם בקלות ברכס הר הזיתים עם שלושת מגדלי האוניברסיטה העברית, כנסיית העליה (שנראית מכאן במרכז) ומגדל מתחם אוגוסטה ויקטוריה.
נרד לתוך המתחם מצידו המערבי ונפנה מיד שמאלה אל שרידי בית המרחץ. בצידו החיצוני של המקום נבחין בעמודי אבן רבים וצמודים. זהו החדר החם (קלדריום), שעל עמודיו היתה בנויה רצפה, ואוויר חם שהוכנס מבין העמודים שימש כתנור או במילים בנות ימינו, סאונה. כיפת החדר החם לא שרדה, וגם הגג נהרס עם השנים, אולם בחדר הפושר (טפידריום) נבחין בכיפה מרשימה ואוטנטית הנחשבת כנראה לכיפת האבן העתיקה בארץ ישראל. החדר הקר, שהכניסה אליו היא מהחדר הפושר (פריג'ידריום), סגור כיום אולם מולו תחת כיפה השמיים שרידי חדר ההלבשה, ששם כנראה נסגרו עסקאות ונשמעו הרכילויות הכי טובות באזור.
האוצר של המקווה
נחצה את ההרודיון לצידו הדרומי מרחק עשרות מטרים בודדים, ונראה מימיננו את מה שבעבר שימש כטרקלין, סלון אירוח מפואר למרות שהשלט מסביר שאנחנו בבית כנסת. כאמור, הורדוס בנה את ההרודיון שנים מספר לפני הולדתו של ישוע מנצרת, כלומר לפני הספירה. היו אלה המורדים היהודים בתקופת המרד הגדול ברומאים (66-70 לספירה) שהגיעו לכאן והתבצרו במקום ממש כמו במצדה המפורסמת. אגב, לעומת מצדה שנבנתה בידי החשמונאים ורק שופצה בידי הורדוס, ההרודיון בשלמותו נבנה בידי הורדוס. כך הפך הטרקלין שייתכן ובו אירח הורדוס את לא פחות מאשר את מרכוס אגריפס, סגנו של אוגוסטוס קיסר, לבית כנסת ששימש בימים ההם (עוד בזמן בית המקדש) כמקום להתכנסות ולימוד ולא כמקום תפילה כמו שמוכר לנו בית הכנסת כיום.נחזור לכיוון בית המרחץ וקצת לפני המגדל המזרחי (צד ימין) ומתחתיו נבחין במקווה אותו בנו המורדים. המקווה כשר למהדרין ומכיל לפחות 40 סאה (כ-750 ליטר, אם כי היום נהוג כ-1000 ליטר לפחות), והמים שהיו בו היו מים שאינם שאובים כנהוג במקוואות. סמוך למקווה נבחין במעין בור עגול המכונה "אוצר". תפקידו של האוצר פשוט - זהו בית קיבול לאגירת מי גשמים המשמשים דרכו להכשרת המקווה. כאשר נוצר צורך למילוי והכשרת המקווה עצמו, פותחים את פתח ההשקה בין שני המאגרים והאוצר בעצם ממלא ומטהר את מימי המקווה.
ממש בסמוך למקווה נתחיל לרדת במדרגות לכיוון שלושת בורות המים שבבטן ההר, ששימשו לאורך השנים את תושבי המקום באשר הם.
מחילות מסתור מהמרד
האמנם קברו של המלך המפורסם?
לאחר שנחרבו המקדש וירושלים נשארו מורדים יהודים שהתבצרו במספר מקומות כדוגמת מצדה שנפלה רק בשנת 73 לספירה. כאן החזיקו מעמד המורדים כנראה עד שנת 71 לספירה ולא ידוע במדוייק האם נכנעו או נטשו את המקום. המחילות המרשימות נחצבו בתקופה "השלישית" המעניינת בהרודיון והיא בין השנים 132-135 לספירה - ימי מרד בר כוכבא.
מלבד השרידים הארכיאולוגים שנמצא כאן יחד עם המחילות המעידים על תקופת מרד בר כוכבא, במדבר יהודה נמצאה כתובת באחת ממגילות מדבר יהודה ובה נכתב "שמעון בר כוכבא אשר בהרודיס (הרודיון)". אין כמו אישור כתוב לממצא ארכיאולוגי בשטח. אגב, המקום מואר והוכשר למטיילים וההליכה נוחה ביותר - לא לוותר.
לאחר שיטוט במחילות ובבורות המים, נצא בפתח ממש בסמוך למתחם הקבר של הורדוס שנחשף בשנת 2007, לאחר יותר מ-30 שנות חיפוש, בידי הארכיאולוג פרופ' אהוד נצר. האתר הנמצא בחפירות גם בימים אלה מרשים עד מאוד. אבני גזית משובחות במוזולאום של הורדוס ממש כמו שתאר יוספוס בכתביו. במקום נמצאו שרידי סרקופג, ארון קבורה מפואר עשוי אבן אולם, לצערנו, טרם נמצאה כתובת כלשהי שתוכיח סופית כי אכן זהו קברו של המלך המפורסם.
מתחם הקבר המשוער של הורדוס
הערה: לא אכחיש כי רבים ירגישו חוסר נוחות להגיע אל הגן הלאומי ההרודיון מסיבות בטחוניות. המתחם אכן נמצא בשטחים, 10 דקות נסיעה מזרחית לגוש עציון ודרומית לירושלים (דרך כביש המנהרות). אפשר להגיע למקום ברכב פרטי גם בשבת, אבל מי שבכל זאת יחפוץ להגיע למקום בצורה מאורגנת יוכל לעשות זאת באמצעות עמותת "ארץ נהדרת" המארגנת סיורים למקום באוטובוס ומדריך במחירים מסובסדים בשיתוף עם בית ספר שדה גוש עציון.
