בין אם אימצתם גור או כלב בוגר, חשוב להקנות לו הרגלים נכונים כבר מהרגע הראשון שהוא הגיע לביתכם, וזאת על מנת למנוע בעיות התנהגות והתנהגות לא רצויה בהמשך דרככם המשותפת.
שמירה על שיגרה תעזור להסתגלותכם ההדדית: יצירת זמני האכלה קבועים, זמני פעילות משותפת ויציאות קבועות לטיולים - לפחות שלוש פעמים ביום. הטיולים המשותפים הם הבסיס לחיזוק הקשר והיכולת להפנות קשב זה לזה. גם אם כלבכם אוהב ונהנה לשחק עם כלבים, אל תוותרו על זמן האיכות המשותף שלכם בטיולי הליכה ומשחקים משותפים.
כלב חדש בבית?
|
| צילום: יהונתן צור עריכה: מאיה שרון |
כל כלב ולמעשה, כל בעל חיים חוזר על התנהגות המתגמלת אותו ונמנע מהתנהגות שאינה מביאה לו תועלת. בכל רגע ורגע מתבצע תהליך למידה ואילוף. התנהגות הכלב גוררת תגובה שלנו ומתוכה בוחר הכלב את ההתנהגות הבאה שלו. על מנת שתהליך הלמידה יפעל לטובתנו וביחס ישיר – לטובת הכלב, הקפידו לוודא שאינכם מתגמלים התנהגות שאינה רצויה, ומחזקים בכל הזדמנות, התנהגות שמוצאת חן בעיניכם.
דרך קישורים אסוציאטיביים הכלב לומד למידה רגשית. כאשר אנו נועלים נעליים ומתקרבים לרצועה, לומד הכלב מהר מאוד שהצעד הבא יהיה לקרוא לו לטיול.
הכלב יגיב בשמחה למראה ההליכה לכיוון הרצועה. טבעי יהיה זה שהכלב יקפוץ ויביע את שמחתו בצורה הכלבית. זו ההזדמנות שלנו להחליט האם אנו מעוניינים בכלב קופץ ומשתולל כאשר ניגשים לחבר לו את הרצועה, או ליצור התניה אחרת, בה למשל הכלב יישב לפני שנרכוס לו את הרצועה.
ראשית, למדו את הכלב לשבת מחוץ לקונטקסט הזה, כאשר הוא פחות נרגש. עשו זאת בעזרת חטיף. הניחו את החטיף מעל אפו של הכלב. באופן טבעי הפניית הראש כלפי מעלה תגרום לישבנו לרדת מטה מעט. לאחר שהכלב התיישב, תגמלו אותו בחטיף ועברו למקום אחר בבית.
מומלץ לחזור על התרגיל ארבע פעמים - אם הכלב מגיב מיידית, התקדמו לשלב הבא בתהליך: נועו עם הכלב לנקודה אחרת בבית, אך הפעם הסתירו את החטיף מאחורי הגב או בתיק צד קטן. אם הכלב לא מתיישב מיוזמתו, הניחו את ידכם שוב מעל אפו, מבלי לאחוז בחטיף. כאשר הכלב התיישב, אמרו את המילה "שב". חיזרו על התרגיל ארבע עד חמש פעמים. בשלב הבא אמרו את המילה "שב" כאשר אתם מזהים שהכלב מתכוון להתיישב.
לאחר תרגול לימוד ההתנהגות "שב" במגוון מקומות בבית, התחילו לתרגל זאת בצמוד להבאת הרצועה בסמוך לדלת. בקשו מהכלב לשבת, ענדו לו את הרצועה ותגמלו בחטיף. אם הכלב נרגש וקופץ, הסתירו את הרצועה מאחורי גבכם ונסו זאת שוב. אם "תלחמו" בכלב כדי לחבר את הרצועה, מעתה זו תהיה הדרך הנצחית שלכם ליציאה מהבית.
לאחר שהכלב למד לשבת לצורך חיבור הרצועה, ניתן ורצוי גם ללמדו לא להתפרץ החוצה כאשר הדלת נפתחת. גם כאן – יש לקיים את הלמידה הלמידה בהדרגה, תוך שימת דגש על יצירת הצלחות עבור הכלב. תחילה געו בידית ואם הכלב נשאר לשבת, חזרו אליו ותגמלו אותו בחטיף.
חזרו על רמת קושי זאת שלוש פעמים. אם הצלחתם, העלו את רמת הקושי מעט, לחצו על הידית, ואם הכלב נשאר לשבת, חזרו ותגמלו. בהתאם למידת הריכוז של הכלב ויכולתו לדחות את הסיפוק, העלו את רמת הקושי, עד שביכולתו לשבת מול דלת פתוחה ולהמתין לאות שניתן לצאת החוצה. אם תעשו זאת בצורה עקבית והדרגתית, כלבכם יבין את החוקיות וישתף פעולה.
- בשבוע הבא: נפרדים מהקולר ומתחברים לרתמה
- יש לכם שאלות לנגה רונן? בואו לבלוג "שאלות חיות
"
