"הנתונים של משרד הרווחה משקפים רק חלק מהתמונה", כך טענו אמש (יום ה') במועצה לשלום הילד בעקבות פרסום דו"ח חדש בנוגע לפגיעה מינית בילדים ולתופעת גילוי העריות.
רק מהיום - עוד זוועות לסטטיסטיקה:
על פי נתוני משרד הרווחה שפורסמו אתמול, אחת מכל שבע נשים ואחד מ-11 גברים נחשפו לפגיעה מינית בתוך המשפחה בשנת 2007.
| דו"ח משרד הרווחה: |
|
| אחת משבע בנות סובלת מגילוי עריות / יעל ברנובסקי |
|
משרד הרווחה פירסם את הנתונים הכואבים מ-2007, במהלכה סיפרו 421 ילדים עד גיל 14 כי היו קורבן לעבירות מין במשפחה - עלייה של כ-17 אחוזים. עם זאת, רוב המקרים אינם מדווחים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
עוד עולה מהדו"ח כי מספרם של הילדים שנחקרו על עבירות מין עומד על כ-2,500, מתוכם 421 סיפרו כי נפגעו מגילוי עריות.
אולם במועצה לשלום הילד סבורים כי מספר הילדים שהתלוננו על תקיפה מינית גבוה עוד יותר ועומד על 3,100. לטענת המועצה, יותר מ-30 אחוז מהילדים, שנפגעו מינית ושנחקרו בידי חוקרי הילדים, לא חשפו בחקירה ראשונית פרטים מספיקים על הפגיעה.
"האילוץ שגורם לחוקרי הילדים לא לערוך חקירה שנייה של שליש מהילדים שנפגעו מינית הוא כשל רציני. שלומם של ילדים אלה וילדים אחרים מופקר לפוגעים שממשיכים לפגוע באין מפריע", אמר מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן.
לפני מספר חודשים נודע ל-ynet
כי ישנם כ-700 ילדים שהיו ברשימת המתנה לחקירה, אך בשל היעדר כוח אדם לא נחקרו. גם במועצה לשלום הילד מציינים כי "בגלל מצוקת כוח אדם נוראית והקפאת תקנים, שירות המבחן לנוער איננו מסוגל לעשות כיום את המינימום הנדרש ולחקור את הילדים האלה כעבור זמן בחקירה נוספת שעשויה לחשוף את פרטי הפגיעה".
יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ נדיה חילו (עבודה), אמרה ל-ynet כי ראוי היה שנתונים כאלה יוצגו בוועדה לעיתים תכופות כדי שחברי הכנסת יוכלו לפעול בנושא. "אני מצפה שהוועדה תקבל את כל הנתונים ממשרד הרווחה על כל מצוקה של ילדים כדי להפיק לקחים ולפעול.
"נושא הטיפול בילדים שנפגעו או פגעו מינית עדיין לא מוסדר על פי החוק", הוסיפה חילו.
"זעקתם של ילדים שסבלו מעבירות מין אמורה להדאיג את החברה כולה, שצריכה לספק הגנה וטיפול לאותם קורבנות חסרי ישע. אני פונה לשר הרווחה, יצחק הרצוג, לפעול לתגבר את שרותי הרווחה ולדאוג לתוספת תקנים לעובדים סוציאליים ולקציני מבחן".
יו"ר ועדת החינוך וחבר בוועדה לזכויות הילד, ח"כ מיכאל מלכיאור (עבודה): "חלק מהבעיה זה שלא רוצים לדבר על זה. זוהי הכחשה לאומית שפתאום מתגלה כתופעה. אנחנו חייבים להתחיל לדבר כדי שילדים יידעו שיש חברה שמגנה עליהם. מדובר בבעיה גדולה שאנחנו מטאטאים מתחת לשטיח".
