המון כוחות סוס

"אדם הוא אדם, לא משנה כמה הוא קטן!" הכריז ב- 1954 הורטון הפיל אחרי שמצא גרגר זעיר שבתוכו חיה בשלווה קהילה מיניאטורית. אחרי שניתן פסק הדין בתיק "רו נגד וייד" ב- 1973, אימצו הארגונים נגד הפלות את הצהרתו של הפיל החביב כקריאת קרב. בעיניו הליברליות והדמוקרטיות של תאודור גייזל, הידוע יותר בשם העט שלו, ד"ר סוס, זה לא מצא חן בכלל. לאור כל זאת, סביר בהחלט להניח שאת הסרט החדש שנעשה על פי סיפורו של הפיל הנאמן והמאמין, הוא היה מחבב, לאור היותו פוליטיקלי קורט ואמריקני עד קצות אצבעותיו המצוירות.

הורטון הפיל, שבספר מוקדם יותר של סוס דגר על ביצה, מדבר בסרטם החדש של יוצרי "עידן הקרח" בקולו של ג'ים קארי האלסטי, שכבר ניסה כוחו בסוס בסרט "הגרינץ' שגנב את חג המולד".

הורטון הוא פיל איטי משהו, הנוטה לשגות בדמיונות וללמד חכמה את גורי ג'ונגל נול, מקום מגוריו. יום אחד חולף לידו גרגיר זעיר והורטון בטוח שהוא שומע משהו מכיוונו של הגרגיר. לאחר שהוא מציל אותו מטביעה ומניח אותו למשמרת על פרח צמרירי, הוא מטה את אוזנו הגדולה ומגלה שבתוך הגרגיר גרים ההואים, קהילה משגשגת של יצורונים סוריאליסטים וחביבים, שאינם מודעים כלל לקיומם של פילים ודברים גדולים יותר מהעולם שלהם.

הורטון. למרות שאי אפשר לראות או לשמוע את זה, זה עדיין קיים

ראש העיר מקדוד (סטיב קארל, מוצלח כתמיד בתפקיד הבירוקרט הלחוץ) והורטון מתיידדים והפיל מבטיח לו שיעביר את הגרגר למקום מבטחים, שם יוכלו ההואים לחיות בשלווה, כי כל הקפיצות של הורטון משפיעות על האקלים של הו-וויל בדרכים שאפילו אל גור לא יכול היה לצפות.

בשלב זה מופיעים כוחות הרשע, או במקרה הזה, הקונפורמיזם, בקולה של קרול ברנט ובכיכובה של אמא קנגרו, עקרת בית נואשת שאוסרת על הורטון לדבר על אנשים קטנים שגרים על גרגירים. "אם אי אפשר לראות את זה ואי אפשר לשמוע את זה, זה לא קיים!" היא מכריזה. כשגורי היער מאמצים לעצמם גרגרים ומדברים אליהם היא מבינה שהגיע הזמן למלחמה ומגייסת את ולאד, עוף טורף ומשיר נוצות שמדבר בכל מבטא אפשרי, מהלטיני ועד לסלאבי, שיחטוף מהורטון את הגרגר וישים סוף לכל השטות הזו.

כל הטלטלות והמרדפים עושים, כמובן, שמות, בעולמם של ההואים, וגורלם מוטל על כף המאזניים, או שמא על אף הפיל. הורטון חייב לשכנע את שוכני היער שההואים קיימים, ואילו ראש העיר חייב לשכנע את אנשי העיירה שלו, במיוחד את אנשי המועצה, שהם חיים על גרגר שמונח על פרח שאוחז אותו פיל ענקי. ההיסטוריה האנושית הדגימה פעמים רבות שקשה לשכנע אנשים בדברים כאלה.

פשוט וגם חכם

"הורטון שומע מישהו" הוא העיבוד המוצלח הראשון של ד"ר סוס לקולנוע. השניים שקדמו לו, "הגרינץ'" ו"חתול תעלול" עם מייק מאיירס, היו מלאים בזויות צילום משונות ובחליפות פרווה שעירות שהסתירו בתוכן קומיקאים היסטרים. הפעם, בחסות האנימציה הממוחשבת מקבל עולמו המשונה של סוס סוג של אמינות, והצמיגיות המוזרה ושובת הלב של ציוריו מקבלת את הכבוד המגיע לה.

הורטון והיקום. עמידה איתנה נגד כוחות החברה הדורסניים, בלי לטרחן

לזכותם של היוצרים, אנשי BlueSky, יאמר שהם נזהרו שלא להרבות בבדיחות מהסוג שטס הישר מעבר לראשו של קהל היעד הנמוך יותר. "הורטון שומע מישהו" איננו "שרק" או "רטטוי". אין בו התחכמויות מורכבות על תרבות פופולארית או הומאז'ים ליצירות מכוננות. במקומם אנחנו מקבלים תסריט חכם, גם אם דביק מידי לפרקים (בעיקר בסוף) שפע של יצורים חמודים (במיוחד אחת מתלמידותיו של הורטון שהיא מעין אוגר שפשוט בא לאמץ ולקחת הביתה), מחוות חביבות לסרטי מנגה יפניים ואת בנו הבעייתי של ראש העיר של הו-וויל, ג'ו-ג'ו, שהוא ילדון אימו מדוכדך מבט, כהה בגדים ושמוט שיער.

בחסות עולמם המתמוטט של ההואים הצליחו היוצרים ליצר אפילו כמה אמירות על שינויי אקלים גלובאליים וללמד את הצופים הצעירים לקח חשוב על אמונה בעצמך, נאמנות לחברים ועמידה איתנה נגד כוחות החברה המבקשים לדרוס את האינדבידואל. וכל זה, למרבה ההפתעה, לא טרחני יותר מידי.

בגרסא המדובבת לעברית מככבים אלי ומריאנו בתור שני החברים הלא-סבירים, הפיל וראש העיר, ובגרסא באנגלית מצליח קארי לרסן את עצמו מספיק בכדי לשכנע בתור פיל חמוד, מעט איטי, אבל נאמן עד המוות. שני מבוגרים שישבו ביום שישי בצהריים באולם ריק לחלוטין (כי כל הילדים הלכו לגרסא המדובבת) צחקו עד דמעות ואחת מהם אפילו התרגשה בסוף.