על ספסל הניתוחים: אתה תהיה ברקוביץ'?
מכבי ת"א שוב בגמר היורוליג, ושוב נגד צסק"א. האם שארפ ימשיך לקבל אשראי, או שהטעות מלוזאן תחזור? האם שישקאוסקאס ילמד מפפאלוקאס או מפארקר? מי יתעלה מבין הולדן ובלות'נטל? למי יהיה יתרון במשחק צמוד? והאם מסינה ייפרד ממוסקבה עם גביע, או ששרף ימחוק את כל מעמדי העבר? הגביע מעבר לפינה
טל ברודי הניף את גביע אירופה הראשון ב-1977, ג'ים בוטרייט אמור היה לעשות זאת ב-1981. נדב הנפלד וגור שלף הצטרפו בתחילת המילניום השלישי, והערב (א', 22:00, ישיר בערוץ 10, תקציר ב-ynet) יוכל דריק שארפ להיכנס להיסטוריית הקפטנים המניפים של מכבי תל אביב, בתום משחק הגמר מול צסק"א מוסקבה.
- וויצ'יץ': "צסק"א היא כמו מכונה"
- טרנס מוריס בחמישיית העונה של היורוליג
- לילה צהוב עמוק - צפו באוהדי מכבי ת"א במדריד
לא רבים השחקנים שמשווים אותם למיקי ברקוביץ' ויש להם סיבה להיעלב. לשארפ, בגיל 36 וחצי, זה קרה. בשלושת המשחקים שאחרי ההעפלה לפיינל פור, שיחק הקפטן רק שמונה דקות, וקשה היה שלא להיזכר בימיו האחרונים של מספר תשע בצהוב תחת צביקה שרף. מתברר, כנראה, שמטעויות לומדים - גם במרחק של 21 שנים.
הרבע הראשון מול מונטפסקי סיינה היה הגרוע ביותר של הצהובים מאז תבוסת ה-25 הפרש באוסישקין, לפני ארבע שנים. הם לא הצליחו לחבר שתי התקפות טובות, לא הגיעו למצבי זריקה ופשוט נראו מבולבלים וחסרי אונים אל מול מכונת ההגנה הטוסקאנית. הקהל במדריד דרש את שארפ, ושרף נענה. מי היה מאמין שמהמהלך הזה יגיע הקאמבק הגדול אל עבר הגמר.
84 נקודות קלעה מכבי בשלושת הרבעים האחרונים של חצי הגמר. באופן סמלי, 84 היתה מנת הנקודות הגבוהה ביותר שספגו הטוסקאנים במשחק שלם העונה. השיא המוזר של סיינה, שאיבדה את הראש ויידתה 45 זריקות לשלוש, הוא זה שהקנה לה בצדק רב את הכרטיס למשחק על המקום השלישי.
הערב זה לא יקרה - לא קאמבק מ-18 הפרש ולא 45 שלשות שתזרוק היריבה. בניגוד למונטפסקי, שלפעמים נראה כי לעולם לא תנצח את מכבי, צסק"א היא קבוצה הרבה יותר סולידית, ממושמעת, חכמה ובעיקר מנוסה. מלבד אטורה מסינה שנותר על הקווים, שלושה משחקני החמישייה הרוסית ניצחו את הצהובים בגמר 2006, הרביעי החמיץ את אותו משחק בגלל פציעה והחמישי זכה ביורוליג בעונה שעברה. והשחקן השישי? הוא היה ה-MVP אז, ובהחלט יכול להיות כזה גם היום.
ובכל זאת, דברים השתנו בשנתיים הללו. לאחד מהם קוראים ג'יי.אר הולדן. הרכז האמריקני-רוסי, שנחשב לאחד השכונתיים באירופה, הפך עם הזמן לאחד היעילים והטובים. הוא ביצע התקדמות אדירה וגם הוכיח עצמו כווינר לא קטן, ע"ע סל הניצחון של נבחרת רוסיה בגמר אליפות אירופה מול ספרד.
מסינה מצא את הדרך להתמודד עם הולדן ובעיקר ליהנות ממנו. חצי הגמר מול טאו ויטוריה היווה דוגמה מוחשית לכך: המתאזרח בילה על הפרקט 38 דקות, כשהבא אחריו ברשימת
מקבלי הקרדיט הגיע ל-25 בלבד. במרבית הזמן הוא שיחק בעמדת הסקנד גארד, לצד תיאו פפאלוקאס.
בפראג 2006 שמה צסק"א קץ לשושלת של מכבי, שהיתה רחוקה משחק אחד מת'ריפיט. היא עשתה זאת ללא הסנטר המוביל שלה, דייויד אנדרסן, שהושבת לתקופה ארוכה. במובן מסוים, למסינה היה נוח עם הפציעה הזו. אלכסיי סבראשנקו אינו איכותי כמו הדני-אוסטרלי, אבל דרש את הכדור הרבה פחות והתאים יותר לחמישיית הסטארים הרוסית.
אלא שהשנה נאלצת קבוצת הצבא האדום להסתדר ללא סבראשנקו, והפקקים חזרו לרחבה. אנדרסן היה אחד השחקנים הבולטים בשלב הראשון של העונה, אבל נסוג מאז שובו של מתיאז' סמודיש מפציעה משלו. בחצי הגמר אנדרסן אמנם הרג את טאו עם 18 נקודות (8 מ-8 לשתיים), אבל זה קרה, איך לא, ביום הקליעה הגרוע ביותר של סמודיש ב-142 משחקיו ביורוליג לאורך הקריירה (0 מ-7 לשלוש). הפורוורד הסלובני, בעל הפוסט אפ האדיר והיד הקטלנית, לא ייפול לבור כזה בפעם השנייה בתוך 48 שעות.
מכבי וצסק"א עדיין מחפשות תואר ראשון לעונה הנוכחית. האדומים נדרסו בגמר הגביע 85:67 בידי חימקי, בדיוק בערב שבו רשמה הפועל ירושלים את הקאמבק הגדול שלה בגמר הישראלי בהיכל נוקיה.
בעקבות אותה תבוסה, הנחיתה האלופה הרוסית הגאה את ויקטור חריאפה משיקגו. הפורוורד לא ממש השתלב בינתיים ולא נראה כמי שמסתדר עם הפילוסופיה של מסינה. כמות הדקות שהוא מקבל נראית בהתאם. תומאס ואן דן שפיגל, שעזב את הקבוצה רק בקיץ האחרון, הוחזר מפרוקום סופוט אחרי שהתבררה חומרת פציעתו של סבראשנקו.
צסק"א השקיעה העונה כ-60 מיליון דולר בקבוצת הכדורסל שלה, והכל כדי לעשות צעד אחד קטן קדימה - ממדליית הכסף למשבצת האלופה. האיש שהובא כדי לבצע את המשימה הזו הוא רמונאס שישקאוסקאס. לפני שנה הוא הוביל את פנאתינייקוס לניצחון על האדומים בגמר עם 20 נקודות, חמישה אסיסטים ו-11 עבירות שהדביק לשומריו. מיליון יורו הועברו לקופתם של היוונים, והליטאי הסורר הוחתם ברוסיה.
שישקא הוא אחד מאותם אלו שתמיד מופיעים למשחקים גדולים, והשאלה היחידה לגבי היא כיצד יגיב לתואר ה-MVP העונתי שניחת עליו אמש: כמו פפאלוקאס, שלמחרת הזכייה בפרס תרם 23 נקודות (9 מ-10 מהשדה) ושמונה אסיסטים בהפסד לפאו? או כמו אנתוני פארקר, שדווקא לא התבלט בגמרים של 2006 ו-2005 עם עשר ו-12 נקודות (3 מ-12) בהתאמה?
הקרחון מאלסקה, טראג'ן לנגדון, זקוק לאחרים שיעבדו בשבילו - ובצסק"א עושים את זה יותר ויותר ככל שהדקות נוקפות והופכות חשובות. הוא הציל את הקבוצה מהפסד ביתי מביך ומלחיץ בפתיחת הטופ 16, כשקלע שלשת באזר מדהימה מול וירטוס רומא, ובכלל - הוא אוהב את מכבי: בחמישה מששת המשחקים שהיו לו נגדה, הוא ניצח.
רשימת הווינרים בקו האחורי של צסק"א לא נעצרת, כמובן, במנהיג האמיתי שלה, פפאלוקאס. גם ניקוס זיסיס, שנדחק הצידה אל מול כוכבי העל שלצידו, כבר קלע סלי ניצחון בנבחרת יוון. באזור הצבע תיתקל מכבי במרקוס גורי, ששיחק בשורותיה לפני חמש שנים והעונה הפך לאחת ההפתעות הנעימות באזור מוסקבה.
גם לשרף יש את האסים שלו. את שארפ, שהציג שלשום את משחקו הטוב ביותר ביורוליג מזה שנה וארבעה חודשים, כבר הזכרנו. ליאור אליהו ראוי להערכה על הצורה שבה עלה מהספסל, הסיר חלודה והיה היחיד שתיפקד בדקות הקשות נגד סיינה. אלכס גארסיה, שחקן של 4.4 נקודות ו-53.3 אחוז מהקו, הדהים עם שיא אישי של 19 נקודות, כולל 9 מ-10 מהעונשין.
ההתעוררות ההתקפית של גארסיה וההשכמה הכללית של אליהו מצרפת אותם לרשימת עילויי הפיינל פור במכבי בעשור האחרון. מארק בריסקר היה הראשון, נסטוראס קומאטוס האחרון ובתווך הפציע דייויד בלות'נטל.
כאשר מדברים על שחקני מאני טיים במכבי, אי אפשר להתעלם מבלות'נטל. נכון שהוא חד גוני, יש לו נטייה להיעלם לתקופות ארוכות וגם בתוך המשחקים עצמם, אבל הוא תמיד מתעורר ברגע הנכון. ביום שישי הוא בעיקר טייל על המגרש לאורך זמן רב, לפני שהשחיל שניים מהסלים החשובים ביותר.
במשחק השלישי מול ברצלונה קלע בלות'נטל 21 (5 מ-6 לשלוש), אחרי שלושה חודשים שבהם לא התקרב למספרים הללו. וכמובן, אי אפשר שלא להזכיר את ההצגות שלו בנס ז'לגיריס (17 נקודות) ובגמר מול סקיפר בולוניה (20) לפני ארבע שנים. זה לא מקרה, זהו דפוס פעולה.
הגמר במדריד יפגיש את שתי הקבוצות הגדולות ביבשת בעשור הנוכחי. ב-2004 ציפו כולם לגמר הקלאסי בין השתיים, אבל הן נתקלו זו בזו כבר בחצי הגמר בתל אביב. שנה חלפה והפיינל פור עבר למוסקבה, אבל הרוסים הודחו במפתיע בחצי והשאירו את הבמה למכבי. מאז הם הפכו לכבשה השחורה של הצהובים: ב-2006 ניצחו אותם בגמר, בעונה שעברה העיפו אותם ברבע הגמר.
צסק"א היא הפייבוריטית הברורה לניצחון, אבל מתברר שהיא זקוקה לערב אחד של גישושים לפני שהיא יוצאת למתקפת מחץ: מבין 11 היריבות שפגשו אותה העונה, שלוש ניצחו במשחק הראשון - ורק אחת הובסה בהפרש של 20 נקודות ומעלה. הפירוקים הגיעו במפגש השני והשלישי, שם עומדים הרוסים על מאזן 2:11. שישה מהמשחקים הללו הוכרעו בפער הגבוה מ-20 נקודות, וההפרש הממוצע עומד על 17.2 לניצחון.
עוד חגיגה של שחקני צסק"א. קבוצה זקוקה לערב אחד של גישושים (AFP)
למכבי, שכל כך אוהבת את תווית האנדרדוג, יש עוד סיבות לאופטימיות. הניצחון 79:83 על טאו היה בסך הכל השלישי של צסק"א במשחק צמוד, שמסתיים בהפרש של חמש נקודות ומטה. בחמישה מקרים, שמהווים
רוב ברור, היא הפסידה. לאלופה הישראלית, לעומת זאת, 5 מ-7 במשחקים שכאלו.
קבוצת הצבא האדום הוכיחה שגם היא לחיצה, כששחקניה הסתפקו בחמישה אסיסטים ובמאזן של 5 מ-19 לשלוש בחצי הגמר. שחקניו של שרף קלעו את אותה כמות שלשות כמו מונטפסקי (וזרקו 23 כדורים פחות ממנה), כשגם מגיעים ל-50 אחוז מחוץ לקשת, בפעם הראשונה מאז ניצחון החוץ הגדול על ריאל. כנראה שאוהבים שם את מדריד.
מסינה ינהל הערב, ככל הנראה, את משחקו האירופי האחרון כמאמן צסק"א. השועל האיטלקי הגיע בכדי לשקם את ההריסות מההפסד בפיינל פור הביתי והביא את הקבוצה לשלושה גמרים בשלוש שנים. למרות ההילה שסביבו, הוא ניצח רק שני גמרים משישה שהיו לו בפיינל פורים השונים.
שרף, שהפסיד בשני גמרים אירופיים עם מכבי, ינסה להיזכר דווקא בפינאלה אחר - עם אריס סלוניקי בגביע המחזיקות, אי שם ב-1993. מאז ועד היום, הוא לא ניצח במשחק גמר בודד. הערב, 21 שנים אחרי הספסול של ברקוביץ' בדקות המכריעות בלוזאן, הוא מקבל הזדמנות למקצה שיפורים.
