ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הצהיר אמש (יום ה') כי אם יוגש נגדו כתב אישום בפרשת טלנסקי - יתפטר מתפקידו. אך האם ניתן לאלץ אותו לרדת מכיסא ראש הממשלה עוד קודם לכן? ynet מגיש: כל התרחישים האפשריים בזירה הפוליטית.
אם תיווצר סיטואציה פוליטית מתאימה, יכולה הכנסת להפיל את הממשלה. מידי יום שני מקיימת הכנסת הצבעות אי-אמון, שבדרך כלל נדחות בזו אחר זו. כדי להפיל את הממשלה צריכים 61 חברי כנסת לתמוך במועמד אחד בלבד, שירכיב את הממשלה החדשה בתקופה קצובה.
פרשת טלנסקי - הסיקור המלא:
בסיטואציה מסוימת, אם מי שעליו תוטל מלאכת הרכבת הממשלה, לא יצליח לעשות כן - עשויות להתקיים בחירות חדשות לכנסת. בכל אופן, כעת הכנסת נמצאת בפגרה ואינה מקיימת ישיבות מליאה. היא תשוב לעבודה סדירה ב-19 במאי.
הכנסת יכולה גם לפזר את עצמה, באמצעות חוק ייעודי, ואז תשמש הממשלה כממשלת מעבר. מספר ח"כים כבר הגישו בכנסת הנוכחית הצעות חוק בעניין, שמחכות לשעת כושר. אם יתגבש רוב לכך בכנסת, הצעת החוק יכולה לצלוח את מסלול החקיקה כולו אפילו ביום אחד.
הצעת חוק לפיזור הכנסת צריכה לקבוע באיזה מועד יתקיימו הבחירות, וייתכן שבהליך כזה יגיעו המפלגות הגדולות לתאריך מוסכם על קיום הבחירות. מרגע שמתקבל החוק ברוב של 61 ח"כים בקריאה שנייה ושלישית, עוברת הממשלה לשמש כממשלת מעבר.
החוק מעניק גם לראש הממשלה סמכות לפזר את הכנסת, בהסכמת נשיא המדינה - אם נוכח שקיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה - דבר המונע ממנה לתפקד באופן תקין. עם זאת, הכנסת יכולה למנוע את פיזורה אם תתאחד ברוב של 61 ח"כים סביב מועמד אחד שירכיב את הממשלה.
כמובן, כל זאת רלוונטי אם לא הוגש כתב אישום. אולמרט כבר הצהיר שבמקרה שכזה יתפטר מתפקידו מבלי שיזדקק למי שידרבן אותו לכך. מעבר לכך, קיימת "הלכת פנחסי", שקבעה בעבר כי מי שנגדו הוגש כתב אישום לא יכול לשמש כשר. סביר להניח שבג"ץ יקבע נורמה דומה באשר לראש ממשלה. יש לציין כי יו"ר מפלגת העבודה, אהוד ברק, בכל מקרה לא יכול לשמש כראש ממשלה בכנסת הנוכחית, משום שהוא אינו משמש כח"כ, כפי שדורש "חוק יסוד: הממשלה".
אם אולמרט יכריז על התפטרות מתפקידו - משמעות המהלך היא כהתפטרות הממשלה כולה. בדומה להפלת הממשלה, בסיטואציה שכזו הנשיא יטיל על אחד מחברי הכנסת להרכיב ממשלה חדשה.
בנסיבות מסוימות, אם ירצה, יוכל ראש הממשלה לצאת למעין פסק זמן. הוא אמנם לא יכול "להשעות" את עצמו, אבל יכול להודיע על יציאה לנבצרות. על-פי "חוק יסוד: הממשלה", אם נבצר זמנית מראש הממשלה למלא את תפקידו, יחליף אותו בתקופה זו ממלא מקומו. החוק לא קובע מפורשות כיצד תיקבע יציאת ראש הממשלה לנבצרות וגם שותק באשר לשאלה מי הסמכות לקבוע זאת.
מכיוון שהחוק לא התייחס לכך מפורשות, הסברה המקובלת בכנסת היא שראש הממשלה הוא שיכול להוציא את עצמו לנבצרות. עם זאת, גורמים בכנסת טוענים כי גם היועץ המשפטי לממשלה מזוז יכול, במקרים חריגים, להורות על הוצאות ראש ממשלה לתקופת נבצרות - אם כי קשה להניח שיעשה כן.
כאשר נפל למשכב ראש הממשלה הקודם, אריאל שרון, היה זה מזוז שהורה על יציאתו לנבצרות, זאת בתום התייעצות עם מזכיר הממשלה הקודם, ישראל מימון. אלא שאז הייתה הנבצרות נעוצה בסיבה רפואית.
מקרה נבצרות נוסף זכור מפרשת הנשיא לשעבר משה קצב
- אז היתה זו ועדת הכנסת שאישרה את בקשתו לצאת לנבצרות. פרופ' עמנואל גרוס מסביר את סוגיות הנבצרות באשר לראש ממשלה: "על פי הניסיון שהיה לנו במקרה של שרון, גם אז נשאלה השאלה מי הגורם המוסמך לקבוע נבצרות לראש הממשלה. אז נקבע שבהעדר הוראה כתובה מי שמפרש את החוק באין פרשנות אחרת של בית המשפט הוא היועץ המשפטי לממשלה. כלומר, המוסד שקובע מהו הדין לנבצרות - הוא היועץ המשפטי לממשלה.
"עם זאת, לטעמי גם אולמרט יכול להחליט שנבצר ממנו למלא את תפקידו, אבל אני לא בטוח שההודעה הזו תספיק, היא
צריכה לקבל לדעתי גם את הגושפנקא של היועץ המשפטי לממשלה".
כך או כך, אם אולמרט ייצא לנבצרות, תהפוך ציפי לבני לממלאת מקום ראש הממשלה בפועל, ממש כפי שמונה אולמרט כששרון אושפז. אם כך יתרחש, לבני תשמש בתפקיד משך 100 ימים, בהן יכול אולמרט לחזור לתפקידו באם תבוטל תקופת הנבצרות. לאחר תום תקופה זו, אם לא ישוב לתפקידו, ייחשב כמי שנבצר ממנו "דרך קבע" למלא את תפקידו.
החוק קובע: "נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא את תפקידו, רואים את הממשלה כאילו התפטרה ביום ה-101 שבו מכהן ממלא מקום במקומו". או אז, על הממשלה לקבוע שר אחר, שהוא חבר כנסת וחבר סיעתו של ראש הממשלה, לכהן כראש הממשלה בפועל עד שתיכון הממשלה החדשה. לבני תהיה עשויה איפוא לפנות את מקומה לטובת שר אחר מסיעת קדימה.
