מנסים להחליף שלטון בכל מחיר
עם כל הכבוד לחשדות הכבדים נגד ראש הממשלה, גם הוא זכאי להליך תקין. צמרת הפרקליטות לא יכולה לתת ידה לצעדים המתאימים להשגת הרשעה בכל מחיר בתיק כנופיית סמים
משקיף מהצד המזדמן בימים אלו למדינת ישראל, יתרשם, כי אצל היהודים קיים מנגנון השמדה עצמית. בעוד סביב המדינה מתקדרים ענני סופה שלא ידענו כמותם, מתפרקת המערכת השלטונית.
איראן, הנמצאת לדברי שאול מופז חודשים ספורים מפצצה גרעינית, משתלטת על לבנון, השפעתה על סוריה והחמאס מתגברת ומנהיגה ממשיך לקרוא לחיסולה של מדינת ישראל בכנותה "וירוס" או "מיקרוב". הנשיא הפרו-ישראלי ביותר שידענו, ג'ורג' בוש, יפרוש בינואר 2009 וחלון ההזדמנויות להתמודד עם הבעיה האיראנית הולך ונסגר. בבחירות בנובמבר ייתכן שייבחר ברק אובאמה, מועמד אולטרה ליברלי, שכבר הודיע שאין בדעתו להפעיל כוח נגד איראן, אלא לשבת ולהתדיין עם אחמדי-נג'אד. אובאמה גם התחייב לצאת מעיראק בתוך מספר חודשים, וכך תיפול גם מדינה זו, מן הסתם, בידי איראן.
במלאת 60 לקיומה עומדת ישראל בפני סכנה קיומית שלא הייתה כדוגמתה, זאת על אף כל התלאות שעברה ועל אף ניסיונותיה החוזרים ונשנים להגיע להסדרי שלום עם שכנותיה. ובעוד מבחוץ יהום הסהר, ההנהגה משותקת בשל החקירה החדשה נגד ראש הממשלה. דומה כי בפרשה זו נחצו כל הקווים, והפרקליטות והמשטרה נוהגים כאילו אחת דתם להדיח את אולמרט מתפקידו.
לאחר שנים של חקירות שונות שניהלה המשטרה, נתגבשה כפי הנראה בלב החוקרים התחושה כי מדובר ב"עבריין סידרתי" או ב"ראש ארגון פשע". רק הנחת עבודה זו מסבירה את הצעדים הבהולים וחסרי התקדים בימים האחרונים: חקירת ראש הממשלה מהיום להיום, הטלת צו איסור פרסום חסר שחר והפרחת מסכת שמועות לפיהן קיבל שוחד. בנוסף, הגישו בקשה לגביית עדות בנסיבות שעוד לא נשמע כמותן, שכן העד מסר את עדותו, הוא פוקד את מדינת ישראל לעיתים מזומנות ולא נשקפת כל סכנה לחייו. עובדה זו לא הפריעה לפרקליט המדינה להודיע לבית המשפט כי העד חושש ש"אולמרט יפגע בו". לכך התווספה עדות של עורך דין כנגד לקוחו תוך רמיסת יחסי חסיון עורך דין-לקוח ותוך ניצול מצוקתו הנפשית, על פי הפרסומים.
מתברר כי מדובר בגיוס כספים חשוד, שהתרחש זמן רב לפני שראש הממשלה נבחר לתפקידו, והעד המרכזי מכחיש שנתן שוחד. אולם הנזק כבר נגרם, הציבור אינו מאמין לראש הממשלה, המערכת הפוליטית כמרקחה, הפרשנים למיניהם מדברים על בחירות מוקדמות או על העברת השלטון לשרת החוץ, והשלטון משותק.
מעל לכל מרחפת תופעה בזויה שאיש לא מתייחס אליה: גביר יהודי שמניעיו לא ברורים משקיע סכומי עתק בהפצת חינמון המרכז מאמרים יומיים במטרה להעלות את בנימין נתניהו לשלטון, משל דמינו לרוסיה של האוליגרכים. זהו כמובן איננו "קניית שלטון בכסף", רחמנא ליצלן, אלא "מימון בחירות לגיטימי". דווקא מר נתניהו, שהיה קורבן לחקירות חסרות שחר שרק במזל יצא מהן ללא כתב אישום, הן בפרשת בר און-חברון והן בפרשת עמדי, צריך לדעת את ההבדל בין פתיחת חקירה ובין הגשת כתב אישום, וכי שלטון במדינת ישראל מחליפים רק באופן דמוקרטי.
בכל הכבוד לשלטון החוק ולחשדות אפילו בגין שוחד, ראש ממשלה בישראל איננו ראש ארגון פשע, ולא חשובה זהותו. עם כל הכבוד ל"תסכול המקצועי" של המשטרה, אין כל הצדקה לצעדים שננקטו כאן, לטיפוס על העץ הגבוה ממנו יהיה קשה לרדת.
מצמרת הפרקליטות אנו מצפים לפרספקטיבה אחרת ולא למשחקים של "תפוס כפי יכולתך". במדינת ישראל כבר נתקיימו חקירות כנגד ראשי ממשלה אשר נמשכו שנים: פרשת האי היווני או פרשת סיריל קרן. ועם כל הכבוד לחשדות הכבדים יש גם הליך תקין, לגבי כל אזרח, לא כל שכן לגבי ראש ממשלת ישראל, אולמרט או כל אחד אחר. צמרת הפרקליטות אינה יכולה לתת ידה לצעדים המתאימים להשגת הרשעה בכל מחיר בתיק כנופיית סמים, אפילו היה מדובר בעבירות שוחד ולהכניס את המדינה למערבולת ולשיתוק מוחלט באחת משעותיה הגורליות ביותר.
עו"ד יראון פסטינגר, חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין
לפנייה לכתב/ת 
