צה"ל ממוגן בחסות האזרחים
תושבי עוטף עזה אינם ממוגנים, אך צה"ל דווקא ממוגן היטב. בעוד האזרחים חלשים, צה"ל דווקא חזק מאוד. כמעט רצינו להגיד שזה לא כוחות, אבל נזכרנו שצה"ל בעצם לא נגדנו
צה"ל החליט לשבור את הכלים ולפנות את חייליו הלא קרביים מהאזור. אבל לנו אין ברירה, אנחנו חייבים להמשיך לשחק. צה"ל יכול לעבור למחנה ג'וליס אבל אנחנו נשארים, כי אנחנו "עוטף עזה".
היחסים בין יישובי עוטף עזה וצה"ל סבוכים ומפותלים: החיילים הם קודם כל הבנים שלנו. מרבית בוגרי בתי הספר שלנו עדיין משרתים בקרבי וחלקם שומרים עלינו בגבול. אלו שאינם בנינו ממש הם חיילים-ילדים של כולנו, וכידוע כולנו אמהות עבריות.
אך בעוד חיילי צה"ל הם אלו שאמורים לשמור עלינו, מופנה חלק נכבד מהאנרגיה לשמירה עליהם. ממגנים אותם, מחביאים אותם בעורף האוכלוסיה והרבה מאוד פעמים יש הרגשה שהם לא שומרים עלינו כשמכוונים פצמ"רים לקיבוץ שיש בו בסיס צבאי. פעמים רבות התחושה היא שחברי הקיבוץ הם אלו שמגנים על חיילי צה"ל, ולא להיפך.
החלטתו של צה"ל לפנות ממסוף ארז את החיילים הלא קרביים כיוון שמסוכן כאן, מורידה באחת את מספר ממלאי הדלק וקוני החטיפים בחנויות והמסופים של עוטף עזה. צה"ל אמנם לא אחראי לפרנסתנו, אבל כך גם החיילים שבילו וקנו בדרך לא יהיו כאן יותר. לפני כן מיגנה מערכת הביטחון את הבסיס בזיקים והשאירה את תושבי כרמיה ויד מרדכי ללא מיגון. אז אולי יש כאן עולם הפוך?
מספר בסיסים של צה"ל ממוקמים בלב היישובים. כך שכששר הביטחון מטיח בחמאס שאנשיו פועלים מלב אוכלוסיה אזרחית, ניתן להפנות אליו את אותה טענה. גם במקרה זה הם למדו מצה"ל.
צה"ל שנמצא עכשיו בשדותינו הוא כבר לא הצבא שהיה פעם. זהו צבא גדול, מנוכר, שנמנע ממפגש ומשיחה. נמנע ממגע אם אוכלוסיה אזרחית.
צה"ל לעולם לא מסביר לנו מה קורה: האם כעת יש שקט? האם דווקא מסוכן? למשל, בערב יום העצמאות נחתו עשרות פצצות מרגמה בשדותינו, ממש ליד הבית. האם מישהו בצה"ל טרח להודיע מתי הארוע נגמר, מה היתה מידת הסיכון והאם היה מי שבדק נפלים בשדות? או שאולי יום אחד הם יתפוצצו לבן שלי בין גלגלי הטרקטור שבו ינהג בשדה?
האם כשמתרחש אירוע חדירת מחבלים, ונועלים אותנו בבתים עם בוקר, וטנקים סובבים סביב גדר הקיבוץ, לא ראוי שצה"ל יודיע לנו כשנתפסים החודרים? יש כמה וכמה ילדים שלא ישנים מאז אותו מקרה, משום שהם משוכנעים שהמחבלים עדיין מתחבאים ועוד מעט יצאו.
בעוד האזרחים אינם ממוגנים, צה"ל דווקא ממוגן היטב. בעוד האזרחים חלשים, צה"ל דווקא חזק מאוד. כמעט רצינו להגיד שזה לא כוחות, אבל נזכרנו שצה"ל בעצם לא נגדנו. הוא אמור לשמור ולהגן עלינו. למרות זאת, כנראה היה צריך להיהרג חבר קיבוץ מפצצת מרגמה כדי שנקבל אס.אם אס. יומיים לאחר מכן, שמבשר כי "מעכשיו יופעל 'צבע אדום' גם לפצצות מרגמה". איפה הייתם עד עכשיו?
צה"ל הוציא את חייליו ממחסום ארז, אך הטנקים נשארו במקומם. אנחנו, שלמדנו שלא הטנק ינצח כי אם האדם, נשארנו די מבוהלים ומפוחדים. לא נותר לנו אלא לקוות שבשעת פקודה צה"ל ידע מה לעשות בעזה קצת יותר טוב מאשר בלבנון.
אירית חפץ, חברת קיבוץ נירים
