בימים הקרובים יפסוק בית המשפט העליון בעניין עתירה שהגישה לפני כחודש
האגודה לזכויות האזרח נגד הכנסת, רשויות אכיפת החוק וחברות הסלולר הטלפוניה והאינטרנט בישראל בנוגע לחוק נתוני תקשורת. כך עולה מדבריו של השופט אדמונד לוי בדיון.
העתירה נידונה היום (ב') בבית המשפט העליון בפני הרכב בן שלושה שופטים - חנן מלצר אדמונד לוי ואסתר חיות.
החוק (PDF),
שהתקבל בחודש דצמבר,
הוא למעשה תיקון של סדר הדין הפלילי, אשר מקנה למשטרה יכולות להילחם בפשיעה ביתר יעילות, על ידי קבלת נתונים טכניים של תקשורת טלפוניה ואינטרנט – כגון יעדי שיחות, מספרי ברזל של מכשירים (IMEI), נתוני איכון על פי אנטנות סלולריות וכן גם כתובות IP של אזרחים.
החוק מגדיר שלוש דרכים בהן תוכל המשטרה לקבל את הנתונים: דרך צו שופט שלום, במקרים דחופים ישירות על ידי קצין בדרגת סגן ניצב, ודרך מאגר נתונים שיועבר לרשות המשטרה.
עורך הדין דורי ספיבק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב שהוביל את העתירה, אמר ל-ynet עם הגשתה כי הם לא מבקשים לבטל את החוק לחלוטין, אלא לתקן אותו. טענת האגודה היא כי החוק פוגע בזכות לפרטיות - שכן מאפשר מעקב על פעולות המתבצעות בטלפון ובמחשב האישי, שהחוק אינו מידתי וכי העברת מאגר טלפונים חסויים לרשויות החקירה אינה חוקתית.
ספיבק הציג היום בבית המשפט את עמדת האגודה, לפיה אין מספיק הגבלות על החוק. ספיבק השווה את החוק החדש, לחוק האזנות סתר שנחקק ב-1979, וציין כי לחוק החדש אין מספיק הגבלות.
לדבריו, האגודה מתנגדת למצב לפיו ניתן לאסוף ראיות ולעקוב אחרי אנשים בעבירות בדרגת עבירות נמוכה. "אנחנו חיים טוב עם מצב שניתן לבצע האזנת סתר בעבירת מסוג פשע”, הוא אומר, ומבקש להחיל את אותה הגבלה על חוק נתוני תקשורת.
"אנחנו מתמקדים בסיטואציה שבה למשטרה יש אפשרות לקחת מחשב גדול ולעקוב אחרי אלפי אנשים או עשרות אלפי אנשים ולעקוב אחרי הנתונים האינטימיים ביותר", הוא אמר לשופטים, וציין כי בחוק האזנת סתר יש הוראה לבער את
| רקע |
|
| אושר בחוק: סמכויות מעקב אחרי סלולרי ואינטרנט / ynet |
|
לאחר קריאה ושניה ושלישית בכנסת, התקבל התיקון לסדר הדין הפלילי המאפשר למשטרה לקבל פרטים כמו מיקום סלולרי ותקשורת אינטרנט של אזרחים מחברות התקשורת. ההצעה עברה ברוב של 35 תומכים מול 5 מתנגדים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
החומרים אחרי שנאספו, ואילו בחוק נתוני תקשורת המידע יכול להצטבר.
החוק החדש מאפשר לשוטר בדרגת סגן ניצב ומעלה להוציא צו נתוני תקשורת במקרים דחופים, ולדווח לדרגה שמעליו. אחת למספר חודשים – הצווים מועברים לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה לצורך ביקורת. “זה לא מספיק”, אמר ספיבק, זה לא מתחיל להיות מספיק להגן באופן משמעותי על הזכות לפרטיות”.
עורכת הדין דנה בריסקמן, המייצגת את המשטרה התייחסה לנתונים שנמסרים. "נתוני תקשורת", על פי החוק, מוגדרים כ”נתוני מיקום, נתוני מנוי או נתוני תעבורה, והכל למעט תוכנו של מסר בזק”. לדבריה של בריסקמן אי אפשר להשיג באמצעות החוק תוכן של שיחה, או פרטים מדוייקים על גלישה לאתר ספציפי, אלא על גלישה לשרתים.
"אם יודעים אם מי דיבר עיתונאי יודעים מי המקורות שלו. למה הדבר הזה אפשרי בלי ביקורת שיפוטית?", תהה השופט מלצר.
לדבריה של בריסקמן, הצו ניתן ל-24 שעות בלבד על פי החוק, ורק במקרים דחופים בהם נשקפת סכנת חיים. באשר לבעלי חסיונות באופן כללי, ציינה כי החסיון הקבוע בחוק חל רק על תוכן הדברים ביניהם, ולא על עצם פניה של אדם לרופא, עורך דין, או כהן דת. לעיתונאים, יש לציין, אין חסיון על פי החוק, אלא על פי פסיקה.
"צריך לזכור שמדובר בזכויות הקורבנות”, מציינת בריסקמן, “אנחנו סבורים שהחוק מציג תמונה ראויה ומאוזנת”.
