למרות שיותר מעשירית מהנאנסות שנבדקו במסגרת המרכז לנפגעות תקיפה מינית בבית החולים וולפסון סיפרו שהיו תחת השפעה של "סם האונס" באף מקרה אונס בארץ לא הצליחו לאתר את שרידי הסם בבדיקת מעבדה. זאת משום שהוא מתפרק מהר מאד ואין סימנים שלו בדם או בשתן. כך עולה מנתונים שנאספו במרכז לנפגעות תקיפה מינית בבית החולים וולפסון. הנתונים, שנאספו בשמונה השנים האחרונות, מאז החל המרכז לפעול, מראים עוד כי 44 אחוז ממקרי התקיפה המינית של נערות וצעירות מתרחשים במהלך סוף השבוע ולמעלה משליש מהמקרים מתבצעים כשהנפגעת תחת השפעת אלכוהול.
הניתוח שנעשה כולל נתונים של 1447 מקרים של פגיעות מיניות מאז שנת אלפיים. בשלוש השנים האחרונות מטפל המרכז בוולפסון בכשלוש מאות מקרים בשנה בממוצע. הנפגעות מגיעות מכל אזור המרכז, אך גם מהצפון ומהדרום, משום שזהו מרכז ייחודי בארץ לטיפול בקורבנות אונס ותקיפה מינית.
הרוב המכריע של הנפגעים שטופלו במרכז הן נשים (93 אחוז). 76 אחוז מהנשים שהותקפו הן רווקות, עשירית נשואות והיתר גרושות. בין מי שנפלו קורבן לתקיפה מינית יש גם ילדות צעירות מאד: 7 אחוז מהנפגעות הן בנות פחות מתשע. רבע מהנפגעות בנות 9-17, 40 אחוז בנות 18-25 וכרבע מהנפגעות הן בנות 26 ומעלה.
בבדיקה של היום בשבוע שבו אירעה התקיפה המינית נמצא כי 44 אחוזים מהתקיפות של בנות 18-25 אירעו במהלך סוף השבוע. "מדובר בימים שמקושרים לבילויים במועדון", הסבירה ד"ר מיכל דישי מחלקת נשים ויולדות בבית החולים וולפסון בחולון, שריכזה והציגה את הנתונים בכנס של סניף תל-אביב של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה.
ברוב המקרים התקיפות מתרחשות בשעות הערב והלילה, אולם בקרב ילדות מתחת לגיל 13 מתרחשים 60 אחוז מהמקרים בשעות הצהריים - שעות שבהן הילדות נמצאות בבית הספר או בבית. עד גיל 17 מתרחשים כמחצית ממקרי התקיפה במקום ציבורי, עם העלייה בגיל מתרחשים יותר מקרים במועדונים (כ-20 אחוז), בבית הנפגעת או בבית התוקף.
ברוב המקרים שטופלו במרכז בוולפסון התוקף היה מכר (39 אחוז). במקרים אחרים התוקף היה בן זוג או בן משפחה (6 אחוז כל אחד), מעסיק או "בעל סמכות" (2 אחוז), זר (26 אחוז), אדם שפגשו באקראי (18 אחוז) או אדם שפגשו דרך האינטרנט (3 אחוז).
עוד עולה מהנתונים כי כוח פיזי מופעל בכמחצית ממקרי התקיפה. מקרי אלימות או אלימות קשה במיוחד, שהצריכו מתן טיפול גופני לקורבן נמצאו בקרב 46 אחוז מבנות 26 ומעלה. לעומת זאת, אצל ילדות בנות פחות מ-9 הופעלה אלימות בכחמישית מהמקרים. "נשים מבוגרות מתנגדות יותר ולכן מפעילים כלפיהן אלימות יותר קשה. בגילאים הצעירים מפעילים פחות כוח פיזי ויותר שיכנוע", מסבירה ד"ר דישי.
עוד נמצא כי שימוש באלכוהול מעורב ביותר ויותר מקרי תקיפה מינית. בשנת 2000 היו 12 אחוז ממקרי התקיפה כשהנפגעת תחת השפעת אלכוהול כאשר עד 2007 גדל השיעור פי שלושה.
בשלוש השנים האחרונות דיווחו 13 אחוז מהנאנסות שהיו תחת השפעה של "סם האונס" (GHB), חומר חסר טעם וצבע שגורם לאובדן זיכרון לטווח הקצר ונלקח או ניתן לבנות על פי רוב מהול באלכוהול או במשקה. בדיקות מעבדה נלקחו בכל המקרים, אך באף מקרה לא נמצאה עדות להימצאו של הסם.
"אין לנו אפילו ראייה אחת בארץ להימצאות של סם אונס אצל נפגעת", אמר פרופ' יהודה היס, מהמכון לרפואה משפטית באבו-כביר, שבודק את הנפגעות שמטופלות בוולפסון. הוא ציין כי נלקחת דגימת דם או שתן לאיתור הסם. "זמן מחצית החיים שלו קצר מאד ואי אפשר לאתר אותו כי הוא מתפרק מהר. אני יודע שניתן לאתר אותו בשיער וברוק, במדינות אחרות נעשה שימוש בערכות בדיקה כאלו", ציין.
המרכז בוולפסון הוא אחד המרכזים היחידים בארץ שמאפשר טיפול רב תחומי בקורבנות אונסהנשים מקבלות טיפול רפואי, לרבות טיפול מונע למחלות מין, למקום מגיעים גם חוקרי משטרה ועובדים סוציאליים. המרכז פועל בשיתוף עם המכון לרפואה משפטית באבו-כביר ורופא המכון מטפל באיסוף ראיות, שיאפשרו לנפגעת להתלונן במשטרה.
מרכז דומה נוסף פועל בבית החולים בני-ציון בחיפה ומרכז שמטפל רק בפגיעות בילדים ובבני נוער פועל בבית החולים פוריה בטבריה. בכנס עדכן פרופ' יורם לוטן, ממשרד הבריאות כי בימים הקרובים יקבל בית החולים הדסה בירושלים אישור לפתיחה של מרכז כזה בתחומו וכי במשרד מצפים שגם בית החולים "סורוקה" בבאר-שבע "ירים את הכפפה", כהגדרתו, ויפתח מרכז דומה שישרת את אוכלוסיית הדרום.
