גילת אנקורי: "לתרום רק ליהודים זה כמו לתרום רק לבלונדינים"
"במדינה שידעה כל כך הרבה שכול יש אנשים שרואים את העם הערבי כולו כאויב. אבל זו טעות וזה מכוער להגיד". השחקנית גילת אנקורי רואה בתרומת אברים מעשה צדקה, ומוסיפה: "מצידי שייתנו את תרומת האברים לראשון ברשימה"
החתימה
חתמתי על כרטיס אָדי בשנת 2006.
ההתלבטויות
הייתה תקופה שלבעלי כבר היה כרטיס אָדי ואני תמיד אמרתי לו שכשיקרה לי משהו אז שיתרום הכל. כאילו לא רציתי שזה יהיה כתוב, כי אולי ככה אני מתגרה בעולם. יש מין רתיעה לחתום על הכרטיס, שזה כאילו קריאת תגר על החיים והמוות, או שזה פותח פה לשטן, או מזל רע וכו'.
הגורם
קיבלתי בדואר ספח לחתימה וחתמתי. היה לי ברור תמיד שאני מוכנה לתרום כל אבר מגופי כדי להציל את חיי הזולת.
העיקר להביע את הרצון לתרום. גילת אנקורי (צילום: עופר עמרם)
התגובות
כל מי שסביבי מאמין בזה. אני יודעת שיש אומנים שרוצים לתרום אבל קשה להם עם החתימה הספציפית. אז בסדר, העיקר להביע בצוואה, או לפחות בפני בני המשפחה, את הרצון לתרום את האברים להשתלות.
פגשתי בחולה
היה לי מכר שחיכה להשתלת לב בבית חולים בארצות הברית. אני זוכרת שזאת הייתה תקופת החגים שם, תקופה שידועה מבחינה סטטיסטית כזמן בו מתקבלות תרומות רבות. הוא והמשפחה שלו ראו כל יום כיום המזל, זה נורא להגיד אבל זאת היתה המציאות. הם חשו אי נעימות רבה כיוון שאדם צריך היה למות על מנת להציל את חייו שלו. בסופו של דבר, המכר שלי נפטר לפני ההשתלה. זה מאד עצוב כי התחושה היא שאפשר היה להציל אותו עם תרומה מתאימה. כאילו שלא נעשה כל מה שאפשר היה לעשות על מנת שימשיך לחיות.
חותמים עכשיו:
פרויקט תורמים לחיים:
לסיפור אחר שהיכרתי היה סוף טוב. במסגרת עבודתי בווראיטי, שהוא ארגון לילדים פגועים, הכרתי ילדה בת 6 שקיבלה תרומת לב. היו לה כל מיני בעיות רפואיות והיא היתה במצב רציני אבל ברגע שהיא קיבלה את הלב זה היה משהו פשוט נפלא. זה הציל את חייה.
כולנו שווים
מבחינתי שייתנו למי שראשון ברשימה. להגיד שאתה רוצה לתרום רק ליהודי, זה כמו להגיד שאני מוכנה להציל רק ילדות בלונדיניות. זה מטופש ואני לא מקבלת את זה. אני יכולה להבין מאיפה זה נובע כי הסכסוך היהודי – ערבי הוא כל כך עמוק ומגיע לכל כך הרבה מקומות. אני חושבת שבמדינה שלנו שידעה כל כך הרבה שכול, יש אנשים שרואים את העם הערבי בכלל כאויב ואומרים 'אם אני יכול לעזור ליהודי, למה לי לעזור לערבי'. אני לא חושבת שזה ייפתר כשיבוא השלום, הבעיה הרבה יותר עמוקה. אני יכולה להבין את זה מבחינה רגשית אבל אני חושבת שזה לא נכון. זאת טעות וזה מכוער להגיד.
התרומה והדת
זה נראה לי כל כך מובן מאליו שקשה לי להבין את אלה שמתנגדים. אני לא מקבלת שזה לא בסדר מבחינה דתית. הדת אומרת "מעפר באת ואל עפר תשוב". אז יש חלקים ממך שעוד לא חוזרים אל העפר, מה העניין? כשכתבו את התורה והרבנים קבעו את ההלכות, כל נושא ההשתלות לא היה אפשרי. אין כאן שום דבר שנוגד את הדת או ההלכה. זה המתת הכי גדול שאפשר. האדם נותן את גופו, מה יכול להיות יותר נפלא מזה? זה מעשה צדקה בעיני.
מילה לספקנים
אני מאוד מאמינה בשלח לחמך על פני המים ושמה שאתה נותן חוזר אליך. מבחינה רפואית ומדעית יש לנו היום את הטכניקה להשאיר אדם שנמצא בסכנת מוות בחיים וכל מה שצריך זה תרומה ממישהו שממילא לא יחיה. לא לתרום נראה לי כהחלטה לא הגיונית. המחשבה שאתה תרמת ובכך נתת חיים לבן אדם אחד או יותר זה, בעיני, היא הדבר הכי נפלא שבן אדם יכול לעשות. אני לא יכולה למצוא סיבה אחת לא לעשות את זה.
רוצים לראות מי עוד חתם על כרטיס אדי ומפציר גם בכם להציל חיים? לחצו כאן
לפנייה לכתב/ת 
