"שום דבר עלינו בלעדינו" - על אנשים ומוגבלות
נציגים מהעולם התכנסו ברומא, כדי לשדרג את דו"ח האו"ם הקשה על מצבם של אנשים עם מוגבלות. אחיה קמארה, נציג ישראל בישיבה, מציג את הדרוש שינוי אצלנו, (התפיסה החברתית של המוגבלות, למשל) לצד זוויות ופרויקטים ייחודיים לנו, שיועתקו למקומות נוספים בעולם. אור (קטן) לגויים
כל הדרכים מובילות לרומא, העיר הנצחית. אך בדרך הקשה גיליתי שהדרכים ברומא אינן נגישות כלל לאנשים עם מוגבלות. מהמורות, מדרגות פתאומיות, מדרכות צרות ושלטים נמוכים שמקשים על ההליכה לכולם, יכולים להוות מכשול קשה לאדם בעל מוגבלות. על אף היעדר הנגישות שבה, אירחה בשבוע שעבר, ממשלת איטליה, ברומא בשיתוף ארגון הבריאות העולמי והבנק העולמי, ישיבה בנושא הדו"ח העולמי על "מצב אנשים עם מוגבלות בעולם ושיקומם".
מטרת הפגישה, אליה זומנו מומחים מארצות שונות בתחום אנשים עם מוגבלות, (ביניהם כותב שורות אלה כנציג ישראל והארגון העולמי של כבדי השמיעה), לדון בטיוטת הדו"ח שנכתב במהלך השנה האחרונה. דו"ח ראשוני, הכולל "רק" כ- 280 עמודים מלאים בנתונים והערות שוליים, הנאה צרופה למשוגעים לדבר. ההוראות היו ברורות, עלינו להביא איתנו הערות מפורטות לדו"ח, מלוות בנתונים, מחקרים וראיות מהשטח, עבודה קלה כבר אמרנו.
וכך, שמנו פעמינו לרומא, אני- אדם כבד שמיעה וראיה, ומתמללת שתרשום בזמן אמת את הנאמר על גבי מסך המחשב, כדי לאפשר לי הבנה מלאה של תוכן הישיבה.
הישיבה נערכה בבנין החדש של משרד הבריאות, הרווחה והעבודה האיטלקי. הבנין אמנם נגיש עם רמפות ומעליות, אולם לופ הגברה לכבדי שמיעה לא הותקן בו, ולכן נאלצה המארגנת, לרוץ במהלך הישיבה ולהעביר לדוברים את מכשיר ה FM שלי, כדי שאוכל לשמוע את דבריהם. (במקרים של רעש רקע, מרחק מהדובר או תנאים אקוסטיים לא טובים, מכשיר השמיעה אינו מספיק. לשם כך אני משתמש במערכת הגברה מיוחדת לכבדי שמיעה בשם FM, המורכבת ממקלט ומשדר. כשהאדם מדבר למשדר, הוא נשמע אצלי כאילו דיבר ישירות לאוזני. בלי המכשיר אני לא יכול לתפקד בישיבות ואירועים רבי משתתפים).
בישיבה השתתפו כשלושים מומחים בתחום, מתוכם שבעה אנשים עם מוגבלות: נשיא הארגון האירופאי של החרשים; נציג ארגון הנכים העולמי, מומחה לסוציולוגיה של הנכויות - אדם נמוך קומה בעצמו; נציג משרד החוץ האיטלקי והאחראי במשרד לנושא אנשים עם מוגבלות ועיוור בעצמו; יועץ מקצועי ליישום אמנת האו"ם לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות- בעל שיתוק מוחין' ועוד מומחים, אקדמאים מתחום הרפואה והשיקום, הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה, העוסקים בלימודי נכות ונותני שירותים מתוכניות שיקום שונות.
מטרת ההתכנסות הייתה, כאמור, לאמץ המלצות לדו"ח, הקובע מדיניות ותפיסת עולם בנוגע לאנשים עם מוגבלות. הדו"ח שואב מרוח אמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות משנת 2006, הרואה במוגבלות נושא חברתי, ולא בעיה רפואית או מגבלה תפקודית שיש לתקנה, ומתייחס לאנשים עם מוגבלות כחלק בלתי נפרד מהחברה. על פי אמנה זו, זכויות לאנשים עם מוגבלות הן חלק בלתי נפרד מזכויות האדם. חשוב שישראל תאשרר אמנה זו בהקדם.
ברוח האמירה "שום דבר עלינו בלעדינו" (באיטלקית זה נשמע יותר טוב.. ), הוצגו פרקי הדו"ח והועלו הערות, ממגוון כיוונים. כך שמענו למשל על נושא הזכות למשפחה והורות, על תוכניות שיקום מולטידיציפלינריות לאנשים עם מוגבלות שכלית, על שתלים קוכליארים ואביזרי עזר ללקויי שמיעה, על הזכות לתעסוקה ולשילוב בחינוך ועוד.
הדו"ח מצייר תמונה קשה מאד על מצבם של אנשים עם מוגבלות בעולם. ל-16% מאוכלוסיית העולם יש מוגבלות. רובם במדינות מתפתחות. יש קשר הדוק בין מוגבלות לבין עוני, אי נגישות להשכלה ולאבטלה. במדינות רבות הסטיגמות סביב מוגבלות עצומה ואנשים מאמינים שמדובר ב"עונש" על חטאים.
ישראל הוזכרה כמספר אחת בעולם בהפלות של עוברים, על רקע חשש של מוגבלות מסוימת, והובעה דאגה על כך שבישראל אנשים מתקשים לתפוס מגבלה כמצב המאפשר חיים מלאים מספקים ויצרניים, וכי חלק ניכר מהבעיות נובע מחסמים חברתיים וחוסר נגישות של החברה לאנשים עם מוגבלות.
כנציג ישראל הצגתי מספר פרויקטים ייחודיים שנעשים בארץ ויכולים לשמש דוגמה למדינות רבות: דיברתי על חשיבות עידוד הקמה ופיתוח ארגונים לעזרה עצמית של אנשים עם מוגבלות הפועלים למען האוכלוסיה אותה הם מייצגים (כדוגמת "מטה מאבק הנכים" ואחרים) המובילים בשנים האחרונות בארץ, את המאבק לשיווין זכויות של אנשים עם מוגבלות. ברוב מדינות העולם אין ארגונים כאלה והנושא עורר עניין רב.
הצגתי את חשיבות מתן מידע וסיוע על ידי אנשים עם מוגבלות, שהוכשרו לתת תמיכה. (כדוגמת פרויקט תחנות מידע לעיוורים על ידי עיוורים שמופעל בעשרים בתי חולים בארץ, או תחנות מידע ללקויי שמיעה שיופעלו על ידי אנשים כבדי שמיעה בעצמם במכוני שמיעה). כשהאנשים שנותנים את המידע ,"נמצאים שם", ומבינים את המקום ממנו האדם מבקש סיוע, הם יודעים מניסיונם כיצד להתמודד עם המגבלה ומה האפשרויות לשיקום. רעיון זה רלבנטי בעיקר במדינות מתפתחות, שם יכול גם לשמש פיתרון למחסור באנשי מקצוע ומחסור במשאבים.
בנוסף, הידע הייחודי שהצטבר בארצנו למודת המלחמות, בכל הקשור לטיפול באנשים עם מוגבלות בעת חירום, ריתק את המשתתפים. בעיקר עוררה עניין, החוברת שחילק פיקוד העורף לכל תושבי המדינה (גם בערבית, רוסית ואנגלית) כיצד להיערך לשעת חירום. החוברת כללה פרקים מיוחדים להערכותם של קשישים, לקויי ראיה, לקויי שמיעה, אנשים עם פגיעה נפשית, פגיעה שכלית ואוטיזם, והיא תשמש מודל לחיקוי במדינות רבות המתמודדות עם אסונות טבע או מלחמות.
ההשקה המתוכננת של הדו"ח תערך בדצמבר 2009 באירוע כלל עולמי רחב היקף, שעוד נשמע עליו (עם או בלי מכשיר).
הכותב הוא מנכ"ל "בקול – ארגון כבדי השמיעה" וסגן נשיא הארגון העולמי של כבדי השמיעה (IFHOH).
גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
לקריאות נוספות לסדר:
לפנייה לכתב/ת 
