שתף קטע נבחר

דירה להכעיס

שאלת הבגרות בשכנות טובה: אם קבלן א' בנה בניין ומכר דירות לרוכש ב', כיצד תשפיע העסקה על השכן ג', שגר בבניין ליד? האם למישהו במדינת ישראל בכלל אכפת? שכן נטול שעות שינה, כותב על תנופת הבנייה, והשפעתה על המרחב הציבורי

מי מאיתנו לא קם יום אחד וגילה שהשכן מלמעלה משפץ את הדירה, או חלילה שעומדים לבנות מול ביתו בניין חדש? הדרך לגלות זאת בדרך כלל היא השכמה קולנית מרעש לא צפוי של פטישי האוויר קרובים. מרגע זה הפכת לבן ערובה של השכן: יסיים את השיפוצים תוך שבוע, והשקט ישוב תוך שבוע. יחליט שהוא מבצע 'רמונט' כללי- ואתה יכול לגלות שהקידוחים בשבע בבוקר הפכו לחלק משגרת יומך. הקבלן נותן עבודה וחומרים ומקבל כסף; הלקוח נותן כסף ומקבל דירה משופצת או בניין חדש; ואילו השכנים האחרים משלמים באי נוחות, לעיתים קיצונית ולאורך זמן - ומקבלים, קדיחות וקדחת.

 

מה היא אי נוחות קיצונית? מדובר לא רק ברעש הבלתי נסבל, תמיד לא משתלב בלוח הזמנים היומי שלך (יתחיל מוקדם מידי ויסתיים מאוחר מידי), ואתה כבר לא יודע מה עדיף: לסבול 12 שעות ביום במשך 3 חודשים או  8 שעות ביום במשך ארבעה. חוסר הנוחות נובע בעיקרבגלל שבכל מקרה, איש לא שואל אותך. לצד הרעש בוודאי תיאלצו לסבול גם את הפסולת וחסימת הכביש על ידי משאית מלט, על אובדן סיכוי לחנייה ברחוב, ויש מצב לצ'ופר נוסף אם הקבלן יחליט "לחפור" את המדרכה, בכדי לאפשר לכלים הכבדים לעבוד.

 


לפני 

 

הבניין בדרך כלל נותר בערב כשהוא פרוץ, וערימות קרשים, סיד ומלט צצות באזור המבנה החדש, המעורר את סקרנות ילדי השכונה, ומסכן אותם. את כל אלו, לצערי- למדנו לסבול. אולי בגלל ההנחה לפיה כל ישראלי, יגיע מתישהו לשלב הרמונט של חייו, ועל כן 'אני סובל היום- והשכן יסבול מחר'. אולי בגלל ש-"אין מה לעשות", ואולי בגלל ש"עוד כמה שבועות זה יעבור". אבל מה אם זה לא יעבור?

 

לפני יותר מחצי שנה החלו בבניית בניין קומות בבניין ברחוב בו אני גר בשכונת קטמון הישנה בירושלים. לצערי, אני גר בבית ליד. הבניין המקורי הוקם עוד בתקופת המנדט, כמרבית הבתים בשכונה, ובשל כך נשא אופי ייחודי ומראה שהתאים לשאר הרחוב ולהיסטוריה שלו. בהתאם לכך, התחייב הקבלן בפני ועדת התנגדויות - כשם שמתחייב כמעט כל קבלן שמגיע לבנות בירושלים, במקום בו קיים כבר מבנה- לשמור על אופיו של הבית המקורי, ולשמר את קירותיו החיצוניים.

 

נכון, נאלצנו לסבול רעש מהרגע הראשון ולא נעשה שום מאמץ להקל על חיי השכנים. ניתן היה לצמצם את ההשפעה השלילית, באמצעות בידוד השטח באמצעות קירות מבודדים מרעש, או במסירת הודעות לדיירים על חסימת הרחוב והאזנה לתלונותיהם. אפשר היה לתקן מיד את היעלמות המדרכה, במקום להמתין לסיום העבודה ועוד רעיונות שכאלו, שהמשותף להם היא ההבנה שהעסקה המתרקמת כוללת בתוכה צד נוסף, שיש לחשב ולהתחשב בו.

 


אחרי 

 

ביקום מקביל, אפשר היה אפילו לפצות את השכנים על חוסר הנוחות. אבל למי אכפת? כל אלו, כאמור, הן הפרעות "קטנות" שאין הרבה הבדל בינן ובין הנזק שגורמים, לדוגמא, המכורים לצופרי המכוניות. הפרעות הנובעות מכך שהאדם הפוגע, בכלל לא מודע  לקיומו של צד נוסף המושפע ממעשיו. וכשזו הגישה- אין פלא שהקבלן שם פס גם על העירייה.

 

וכך, בחודשים הראשונים לבנייה נראה היה שכוונת הקבלן היא אכן לשמר את הקירות החיצוניים של המבנה, אך עם הזמן, האבק והקדיחות, השתנתה הגישה. את הקירות המקוריים מתקופת המנדט, החליפו אריחים מודבקים בסיתות חובבני, וגימור שבעיני נראה כי הוא הזול בנמצא. את אופי המבנה הקטן, שטבל בגינה ירוקה ומוצלת, החליף מבנה דמוי טירה ניאו-בבלית, בעל עיטורים רומאיים- יוונים- פרסים, שאין לה שום קשר לבנייה האופיינית הירושלמית. ההבטחות שהשיגו התושבים במהלך הדיון בהתנגדויות על התוכנית לבנות- היו כאינן. כי מה לקבלן ולשכנים? הרי עוד בטרם ימכור את הדירות, ימצא כבר בפרויקט הבא שלו.

 

הפעם החלטנו לקום ולדרוש שמה שהובטח- יקויים. הגשנו מיד תלונה לאגף הפיקוח על הבניה בעיריית ירושלים, אולם לצערנו, ולמרות תלונות חוזרות ונשנות מצידנו- עוד לא ננקטו צעדים על-ידי הפיקוח, למנוע את השימוש באבן הזרה, הוספת התבליטים הזרים, השינוי המוחלט של סגנון הבניין כולו, וקבירתו בעודו בחיים וללא עת, של בית מנדטורי יפה, הטמון עכשיו בבניין מודרני מצועצע, שאין לו כל התייחסות לבתים השכנים, או לתוכנית הבניין העירונית על פיה אושרה העבודה.

 

תושבי השכונה חתמו על עצומה שהועברה לראש העיר, ואכן- בימים אלו הוצא צו הפסקת עבודה כנגד הקבלן. מה הלאה? שאלה טובה. עליה אין לי תשובה. תושבי השכונה דורשים להשיב את הגלגל לאחור- להסיר את האבן הזרה, להיפטר מהתבליטים, ולשנות את הפתחים- שעוצבו ללא שום קשר לגימור המקורי של המבנה, לאופי הרחוב ולהתחייבות הקבלן.

 

האם זה מה שיקרה? האם העירייה אכן תעמוד על שלה, ויעלה לקבלן כמה שיעלה? הלוואי. כרגע הנושא בטיפול.

 

הכותב, עמרי גל הוא שכן מוטרד.


גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.

 

לקריאות נוספות לסדר:

"מזל טוב- חג חדש וחגיגה של רב תרבותיות"

"מציאות יומיומית של תקיפה מינית"

"זהירות, אלימות גזענית מחלחלת"

"הקרב על הדולר"

"מזל טוב, הדלאי למה חוגג 73"

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות ymap
לפני
באדיבות ymap
אחרי
צילום: עומרי גל
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים