שתף קטע נבחר

המנצחים והמפסידים הגדולים בפרשת בטאנקור

המרוויחה הגדולה מפרשת שחרור אינגריד בטאנקור היא כמובן בטאנקור עצמה, שעוד מתכננת לגזור את הקופון הפוליטי, אבל לא היא המנצחת הגדולה של הפרשה הזו. האיש שזכה בכל הקופה הוא נשיא קולומביה, אלוורו אוריבה. ומי המפסיד הגדול? הוגו צ'אבס, שגם במקרה הזה - ידו בכל

שחרור אינגריד בטאנקור ו-14 החטופים האמריקנים והקולומביאנים הנוספים משבי FARC אינו רק פעולה צבאית מזהירה שהסתיימה בסוף שמח. זהו קרב שהוכרע ללא תנאי כחלק ממה שעשוי לסמן "קו פרשת מים" במערכה האסטרטגית המתחוללת בדרום אמריקה.

 

המבצע, שהסתיים ביציאתה של בטאנקור לחופשי מבלי שנורתה ולו ירייה אחת ומבלי ש-FARC קיבל דבר בתמורה – עשוי להעיד יותר מכל על שינוי אפשרי בקרב האידיאולוגי הניטש באזור.  

 

המנצח הגדול – אלוורו אוריבה

נשיא קולומביה, אלוורו אוריבה, יכול לרשום כבר עכשיו את שחרורה של אינגריד בטאנקור כאחד ההישגים המרשימים של כהונתו. הנשיא הליברלי שהתמנה ב-2002, בן בריתה של ארה"ב הניצב כמעט לבדו מול "הטלטלה הסוציאליסטית" העוברת על דרום אמריקה, חרת על דגלו את המאבק ב-FARC והצליח עם שחרורה של הפוליטיקאית הצרפתית-קולומביאנית, להביא את הארגון אל סף קריסה.

 

לכל אורך הדרך עמד אוריבה בפני לחצים כבדים של משפחות החטופים ובראשן אמה של בטאנקור, יולנדה פולסיו, שהאשימה אותו בפרוץ המשבר. אוריבה סירב להיענות לדרישות FARC גם כשפולסיו בחרה פעם אחר פעם בנשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס, ובסנאטורית הקולומביאנית פיידאד קורדובה כמתווכים בפרשה. צ'אבס הסיר לבסוף את ידיו מטיפול בנושא וקרא ל-FARC להתפרק מנשקו ואילו קורדובה התגלתה במסמכים שנחשפו כמשתפת פעולה עם ארגון הגרילה, שהאיצה במנהיגיו לשמור את בטאנקור כ"קלף האחרון" לסחיטת הממשלה.

 

עם שחרורה של בטאנקור, העביר אוריבה מסר לאנשי FARC לפיו אם יניחו את נשקם ויסגירו את עצמם, תינתן להם האפשרות לשוב להשתלב בחברה הקולומביאנית. זאת, לאחר שהצליח לגרום למהפך בדעת הקהל בארצו, אשר רחשה עד לתחילת העשור הנוכחי הרבה כבוד לארגון בזכות מלחמתו בחוסר השיוויון וכעת רואה בארגון כמאפיה של סוחרי סמים.

 

הקמפיין של אוריבה נגד FARC הפך אותו לפופולרי שבנשיאי קולומביה ולמצליחן הגדול ביותר בארבעת העשורים האחרונים במלחמה בארגון המרקסיסטי. המגזין "טיים" דיווח בסוף השבוע כי מאז עלייתו לשלטון זכה נשיא קולומביה לסיוע של יותר מחמישה מיליארד דולרים מארה"ב למלחמה ב-FARC. הצלחתו של אוריבה בצמצום מספר לוחמי FARC מ-20 אלף בשנת 2001 לכ-9,000 לכל היותר ב-2008, היא הישג מצויין לממשל בוש הנאבק למנוע מצ'אבס לממש את חלומו ל"ברית אדומה" בדרום אמריקה.

 

ניצחונו של אוריבה צפוי להעניק לו דחיפה אדירה הן בזירה הפנימית והן בזירה החיצונית. מבחינה פוליטית, אוריבה הוא האיש שהיה יכול להפסיד יותר מכולם אם מבצע החילוץ היה מסתבך ומסתיים באובדן החטופים. "המבצע הוא ההוכחה הניצחת של האסטרטגיה של אוריבה", אמר יועץ המודיעין פטריק גרייסון לעיתון הבריטי "טיימס". "צריך עצבים מברזל כדי לתת אור ירוק לפעולה שכזו ובמקביל לדעת שאתה תהיה זה שישא באחריות אם הכל ישתבש".  


שעות לאחר השחרור - אוריבה ובטאנקור (צילום: AFP)

 

כעת נותר לראות כיצד ימנף נשיא קולומביה את הישגו הטקטי והמוראלי כדי להביא לחיסולו המוחלט של FARC ולניתוק הברית שרקם צ'אבס עם עמיתו מאקוודור, רפאל קוריאה, "בחצר האחורית" של קולומביה. שאלה נוספת היא אם כעת, משנלקחו מ-FARC קלפי המיקוח המרכזיים שלו, ימשיך אוריבה לפעול באותה נחישות לשחרור יתר בני הערובה. יש יותר מ-700 כאלה.

 

המבצע המדהים לשחרור בטאנקור, שהיתה אחת מיריבותיו של אוריבה במירוץ לנשיאות טרם חטיפתה, יכולים גם לקדם את האפשרות שאוריבה יתמודד לקדנציה שלישית ב-2010, דבר אשר יחייב שינוי חוקתי. אם יחליט לבצע מהלך זה, עשוי נשיא קולומביה לפגוש מולו בקמפיין הבא לא אחרת מאשר אינגריד בטאנקור, שכבר הצהירה כי היא שואפת לשרת את ארצה כנשיאה.  

 

המפסידים הגדולים – FARC והוגו צ'אבס

המבצע הצבאי בו שוחררו בטאנקור ו-15 חטופים אמריקנים וקולומביאנים נוספים, הוא המכה הגדולה והחזקה ביותר בסדרת חבטות שספג FARC בתוך פרק זמן של פחות משנה. ארגון הגרילה הגדול ביותר בדרום אמריקה נראה מרוסק לחלוטין, רשתות הפיקוד שלו מפוררות וספק אם ביכולתו להתארגן מחדש ולהשיב מלחמה.

 

השבועון הגרמני "דר שפיגל" דיווח בסוף השבוע על ממדי החדירה של כוחות הביון הקולומביאנים לתוככי הארגון המרקסיסטי בחודשים האחרונים. על פי הדיווח, הצליחו סוכני מודיעין לחדור לדרג הגבוה ביותר בהנהגת הארגון, הידוע בכינוי "הפקידות". בתחילת חודש מרס סיפק אחד הסוכנים מידע באשר למקום הימצאו של מספר 2 ב-FARC, ראול רייס, אשר הוביל למתקפה על מחנה הארגון בצפון אקואדור. התקיפה גרמה אמנם להסלמה ביחסים בין שתי המדינות, אך לידי צבא קולומביה נפל "אוצר" בדמות מחשבו האישי של רייס.

 

במחשבו של רייס התגלה בין היתר מידע מפורט של הרשת התומכת ב-FARC, אסטרטגיות סודיות, מפות וקשריו הבינלאומיים של הארגון. לאחר שהצליח לבנות תמונה מדויקת של ההנהגה, המבנה וערוצי התקשורת של הארגון, החל צבא קולומביה לשגר "הודעות כוזבות" לקבוצות המורדים הפזורות ברחבי המדינה וגרם לניתוק הקשר ביניהן.

 

הריגתו של רייס באה זמן קצר לאחר מותו של מנהיג FARC, מנואל מרולנדה, בסוף חודש פברואר. הארגון אמנם דיווח כי מרולנדה מת מהתקף לב, אך הודעה לא תרמה להתפוגגות המיסתורין סביב נסיבות מותו האמיתיות של המנהיג האגדי. בנוסף להסתלקותם של מרולנדה ורייס הסגירו את עצמם בחודשים האחרונים כמה בכירים נוספים ב-FARC . בכיר נוסף נרצח בשנתו, ככל הנראה על-ידי שומר ראשו.

 

מפלת בטאנקור - תזמון רע מאוד לצ'אבס

השאלה כעת היא אם ישרוד FARC את "מפלת בטאנקור". הארגון שעד לפני עשור נראה כמי שעלול להשתלט על קולומביה כולה, נמצא כעת בשפל חסר תקדים ביכולתו המבצעית והמוראל שלו ירוד. הוא נסוג ממרכזי הערים אל הג'ונגלים ואנשיו נאלצים לשנות בדחיפות את מיקום בסיסיהם, על-מנת שלא יתגלו.

 

מנתוני ממשלת קולומביה עולה כי כ-300 אנשי FARC נוטשים כמדי חודש את הארגון וכי בשבע השנים האחרונות איבד FARC יותר ממחצית מאנשיו. אולם ל-FARC יש עדיין כמה קלפים בהם הוא יכול להשתמש: הראשון - יותר מ-700 קלומביאנים וזרים שהוא מחזיק כבני ערובה ברחבי המדינה. השני – רשת הברחת סמים המגלגלת מאות מיליוני דולרים בשנה.  


צ'אבס ואוריבה בימים יפים יותר (צילום ארכיון: AFP)

 

מפסיד גדול אחר בפרשת בטאנקור הוא נשיא ונצואלה, הוגו צ'אבס. האיש שכינה את אוריבה כ"חייל קטן באימפריה האמריקנית" ומי שניסה ללא הרף לבחוש בעימות בין קולומביה ל-FARC איבד עם סיום פרשת בטאנקור את בן ברית מרכזי בניסיונו ליצור אימפריה סוציאליסטית חוצת אנדים.

 

צ'אבס הופלל במסמכים שהתגלו במחשבו של רייס כמי שתומך כספית בפעולות FARC, מסייע בחימושו ובאימון לוחמיו. "FARC היה קלף שצ'אבס שיחק עליו. הוא טען כל הזמן שהוא היחיד שיודע היכן נמצאים החטופים. שחרור בטאנקור והחטופים האחרים מצמצם מאוד את מימדי השפעתו", אמר גרייסון.

 

שחרור בטאנקור ומה שמצטייר כקריסתו של FARC הגיע לצ'אבס בתזמון רע ביותר. ארבעה חודשים לפני הבחירות הכלליות סובל נשיא ונצואלה מירידה דרמטית בכוחו. רבים מתומכיו מבית נטשו אותו, הכלכלה בארצו מדשדשת ושיעורי הפשע הם מהגבוהים בעולם. צ'אבס עדיין לא הולך לשום מקום, אבל שחרורה של בטאנקור בטוח שלא יועיל לו במאבק על עתידו הפוליטי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עתיד מזהיר. בטאנקור
צילום: רויטרס
ווינר. אוריבה
צילום: AFP
סיבה לדאגה. צ'אבס
צילום: AP
ארגון בלי ראש. מרולנדה
צילום: AFP
מומלצים