לפני ארבע שנים וחצי עמדו בני משפחותיהם
של החיילים שנחטפו באוקטובר 2000 בהר-דוב -
עדי אביטן, בני אברהם ועומר סואעד - באותו מצב בו היו היום (ד') משפחות גולדווסר ורגב - כשארונות בניהם הוחזרו לישראל דרך גרמניה. להורים השכולים יש ביקורת רבה על התנהגות חיזבאללה, שהמשיך בלוחמה הפסיכולוגית
ורק כשנציג הארגון אמר כי החיילים נמצאים ברכב - הוצאו ממנו הארונות
- ולמעשה זו היתה הפעם הראשונה מאז החטיפה, בה חיזבאללה סיפק מידע על גורל החטופים.
יעקב אביטן, אביו של עדי ז"ל, סיפר ל-ynet על תחושותיו: "האנשים שהחזיקו בגולדווסר ורגב הם הבזויים ביותר עלי אדמות. הם החזיקו במידע עד הדקה ה-90 . זה גועל נפש. כמה מגעיל אדם יכול להיות, כמה נמוך אפשר לרדת? אנחנו לוקחים אותם לבתי משפט - צריך לדעת להתנהג אליהם כמו שהם מתנהגים אלינו".
הארונות שהחזיר חיזבאללה (צילום: רויטרס)
אביטן חש גועל מהתנהגות חיזבאללה בעת ביצוע העסקה. "צריך לתפוס את נסראללה ולחסל אותו. מה זו ההתעללות הזו במשפחות? גם אצלנו שיחקו בנו עד הרגע האחרון. בראש הנקרה עמד נציג חיזבאללה ואמר 'החיילים אצלי'. שאלו אותו 'מה עם החיילים?' ואז הוא הוציא שני ארונות. איזה גועל נפש. היה מאוד קשה לצפות בזה. יש לנו יכולות וצריך לחסל אותו".
חיים אברהם, אביו של בני ז"ל, סיפר כיצד מרגישות המשפחות כשהמידע על גורל בניהן מתגלה. "הרגע הזה של התרת הספקות של המשפחות הוא רגע של מפגש עם המציאות. חיזבאללה ניהל את האירוע בצורה נוראית. הוא הוריד את הארונות על הכביש. הארגון העמיד אדם שעד הרגע האחרון לא אמר מה מצב הבנים. זה היה הרגע הכי קשה שמשפחה יכולה לחוות. אנחנו צריכים לחשוב היטב שהמשמעות של העסקה היא שאנחנו קיבלנו שני חיילים מתים והחזרנו 200 חיילים מתים. זה היחס בינינו גם מבחינה ערכית, גם מבחינה מוסרית".
לדבריו, מדינות ערביות חוששות מהתחזקות האיסלאם הקיצוני: "אני מניח שאנחנו נתחשבן עם קונטאר, הרוצח הנתעב. מדינת ישראל תתחשבן עם הרוצחים האלה. ישראל תעשה טוב אם תסלק את הרוצח הנתעב מעל במת ההיסטוריה. אני משוכנע שגם חלק ממדינות ערב ישמחו על חיסול כזה. נסראללה מלבה את הקיצוניות האיסלאמית שצומחת באיראן. אם לא נעשה 'סטופ' לדבר הזה זה יהיה כמו סרטן. גם המשטרים מסביבנו חרדים - המצרים והירדנים. הסיבה שסוריה התחילה ללכת לקראת שלום היא בגלל שבתוכה מבעבע גם איסלאם קיצוני והיא מנסה לעצור אותו".
אברהם אמר כי הוא מוכרח להשתתף בהלוויות של אהוד גולדווסר ואלדד רגב, מכיוון שבני משפחותיהם הפכו בשנתיים האחרונות לחברים אמיתיים. "אנחנו נפגשים, אתמול שוחחנו בטלפון. עזרתי כמה שאני יכול, הייתי איתם במאבק. אני לא שמח היום, אבל אני כן חש הקלה מסוימת".
