אולמרט בנעלי דרעי
מאבק השליטה בין מערכת המשפט לבין הריבון - המערכת הפוליטית, מתנהל תוך שבירת נורמות ועיוותי דין חמורים. הוא מזכיר במידה רבה את עיוותי הדין בפרשת דרעי
בימים האחרונים אנו עדים להקצנה חסרת תקדים בהתנהלותה של מערכת המשפט כלפי ראש הממשלה. מדי יום יוצאות הרשויות בפרסומים רשמיים, בהדלפות של עדויות ומסמכים במסגרת קמפיין שלם שנראה שנועד כנראה להדיח ראש ממשלה מכהן ואת שר המשפטים אותו מינה.
בעוד המשטרה מדליפה עדויות של נחקרים באופן חסר תקדים, הכל בטרם משפט ועוד לפני החלטה על כתב אישום, תוך שיבוש הליכים גמור הן של ההליך המשפטי והן של ההליך הדמוקרטי, הודיע היועץ המשפטי הודיע כי עניין הנבצרות הוא "לשיפוט הציבור". ברקע מתנהל ההליך הביזארי וחסר התקדים של גביית עדות שהוקדמה ללא כל צורך שכן החשש שמר טלנסקי לא ישוב לישראל הוכח כבלוף שנועד לצרכי הקמפיין הנ"ל.
מאבק השליטה על השלטון במדינה בין מערכת המשפט לבין הריבון - המערכת הפוליטית, הגיע לשיאים שלא ידענו כמותם, והוא מתנהל תוך שבירת נורמות ועיוותי דין חמורים. הוא מזכיר במידה רבה את עיוותי הדין בפרשת דרעי.
גם שם ידענו התגייסות חסרת תקדים באמצעים ובכוונת מכוון לחיסולו של איש ציבור, ואולי לחיסולה של תנועה פוליטית שלמה, שסיכנו את ההגמוניה המשפטית, או לפחות כך נתפסו על ידה. גם שם ידענו עיוותים חמורים, החל מניהול החקירה והמשפט בתקשורת תוך הרעלת השיח הציבורי, הדלפות בלתי פוסקות מצד המשטרה והפרקליטות ושיחות רקע עם כתבים, כולל הפרחת עלילות על ידי גורמים אלו כאילו דרעי רצח את חותנתו, בקשות לחיקור דין בשלב החקירה בהן נרשם מבלי משים כי שר הפנים במדינת ישראל חשוד בסחר בסמים- לא פחות (!!), ועוד כהנה וכהנה, עד כי בסופו של דבר הושגה הרשעה תוך התבססות על עדותו של עד מדינה – "הצוק האיתן", שהתברר כי דבר מעצרו בשוויץ בגין עבירות חמורות ביותר, לאין שיעור מהעבירות שנדונו במשפט, הועלם מבית המשפט.
ההיסטריה הציבורית בפרשת דרעי נמשכה כעשר שנים ועיוותי הדין נפרשו על גבי תקופה זו. דומה כי הפעם אנו מקבלים ריכוז מאסיבי של כל העיוותים הללו עוד לפני משפט, ואפילו לפני החלטה על הגשת כתב אישום. כל העקרונות המשפטיים הבסיסיים כמו חזקת החפות, הזכות להשמיע את גרסתך לציבור, הזכות להליך משפטי הוגן - נרמסים ביד רמה.
בארה"ב למשל, כאשר ממונה חוקר מיוחד לפרשות רגישות בהן נחקרים פוליטיקאים ואנשי מדינה, החקירה ובכלל זה גם גביית עדויות בפני חבר מושבעים גדול, מתבצעת תחת מעטה חשאיות מוחלט וכל הדלפה בעניין זה נחשבת לעבירה פדרלית, שעונשי מאסר בצידה. אצלנו, הכל מודלף לעיתון על ידי הרשויות, באופן מכוון, תוך יצירת היסטריה בלתי מובנת המאיימת לסכל את המערכת הדמוקרטית. הפוליטיקאים המבועתים חוששים לכיסאם, איש אינו מתריע על עיוותי הדין החמורים המתרחשים לנגד עינינו, בדומה לפרשת דרעי, שם רק יצחק רבין המנוח ניסה לעמוד בפרץ ולמנוע את הטרגדיה. כולם מתארגנים להקמת ממשלה חלופית, ולא חס וחלילה לבחירות מוקדמות.
בדומה למצב בראשית שנות ה-90, נשאלת שוב השאלה מי הריבון במדינה – הנבחרים והכנסת או מערכת המשפט. כל אותם נבחרים, מימין ומשמאל, השומרים היום על דממה מוחלטת מפחד התקשורת, ואולי גם מפחד מערכת המשפט, נוכח עיוותי הדין הבלתי נסבלים בעניינו של אולמרט, בל יתפלאו אם יצטרכו להתמודד עם התשובה לשאלה הזו מוקדם או מאוחר, גם בענייניהם.
יראון פסטינגר, חבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין
לפנייה לכתב/ת 
