דעה: רוצים תוכנות שפשוט עובדות

האם אדוני רוצה לזרוק הכל לפח?

שערו בנפשכם לו בעת יציאתו האחרונה של גייטס משערי הקמפוס של מיקרוסופט, היה שואל אותו השומר:

1. האם ברצונך שכל מה שעשית מאז שהתחלת לעבוד כאן יתאדה וייעלם?

2. אולי תעדיף לבטל את העזיבה ולשוב חזרה לעבודה?

3. אולי אתה בכלל מעוניין שפועלך ייזכר ויישמר?

למה זה נשמע מוכר...

יתכן שקשת האפשרויות הזו הזכירה לכם משהו. כך אנו, המשתמשים הפשוטים, מרגישים בטקס שמירת השינויים בסיום עבודה על יישום משרדי דוגמת Word, אחד מכלי Office שהעניק לנו גייטס ברוב חסדו.

ברירת המחדל של חבילת היישומים היצרניים של מיקרוסופט מניחה שכל העבודה שעשינו צריכה לרדת לטמיון. אם נרצה, משום מה, לחרוג מברירת מחדל זו, נוכל לבקש באופן יזום לשמור את המסמך. לזה אפשר לקרוא ליברליזם. פתיחות. אמנם קיימת ב-Word (וביישומים נוספים) אפשרות לשמירת שחזור אוטומטי, אך אפשרות זו מתקדמת יחסית, והיא חבויה קצת הרחק מעינו של המשתמש.

ברירות מחדל של גיקים

האבחנה לגבי ברירת המחדל המגוחכת הזו ("בואו נזרוק לפח את העבודה שעשה המשתמש בשלוש השעות האחרונות, אלא אם כן הוא ממש מתעקש לשמור אותה") מיוחסת לדיויד ס. פלאט - מתכנת, מרצה באוניברסיטת הרווארד ונואם מזדמן באירועי מיקרוסופט ברחבי העולם.

פלאט פרסם בשנת 2006 ספר בשם Why Software Sucks, שמפרט כמה מהעוולות של תעשיית התוכנה כלפי המשתמשים, ומה הם יכולים לעשות בעניין. לבחור אין טענות רק למיקרוסופט, אלא לכל תעשיית התוכנה. את פלאט פגשתי לפני מספר חודשים בזמן ביקורו בארץ.

היעדר מחשבה על המשתמש

לדברי פלאט, תוכנות ואתרי אינטרנט תוכננו ופותחו באופן מסורתי ללא מחשבה אמיתית על המשתמש הפשוט, ועל התועלות שהוא מצפה לקבל מהכלי. מה שאולי לא מפריע למתכנת או למעצב כשהוא חובש את כובע המשתמש (דוגמת ברירת מחדל שאינה לוקחת בחשבון שימושיות), עלול להקשות על משתמש מן השורה.

פלאט מספק דוגמה לעיצוב כושל של אתר אינטרנט של אחת מחברות השילוח הבינלאומי. בדף הראשי של האתר צריך כל משתמש לבחור את המדינה בה הוא נמצא מתוך תפריט גלילה. רוצים לנחש כמה קליקים צריכים לקוחות החברה בשבדיה להקליק כדי להגיע למחוז חפצם? להזכירכם, האותיות הראשונות במילה Sweden נמצאות אי שם במעמקי ה-abc.

"הדבר שקול למצב בו לקוח מגיע לסניף הדואר, ופקיד הקבלה מבקש ממנו ללחוץ 37 פעמים על לחצן שמונח על הדלפק לפני קבלת שירות". זה, יסכימו כולם - אבסורד.

גייטס הוא רק שעיר לעזאזל, אבל השפעתם הטוטאלית של גייטס ומיקרוסופט על עולם המחשוב מאפשרת לירות כמה חיצים מאשימים הן בגורו והן בחברה. לצד אנדרטאות הקוד שביל גייטס השאיר בלכתו, אין לשכוח שבדרך נאלצנו לבלוע ממשקים שעשויים להיראות נהדר, אך לא תמיד עוזרים למשתמש לעשות את העבודה, הודעות שגיאה שלא מספקות מידע שימושי, עודף תכונות מבלבלות וברירות מחדל עקומות.

אופן פעולת הקרבורטור

"משתמשים רוצים תוכנות שפשוט עובדות, תוכנות שמבינות את צורכי המשתמש ומתוכננות בהתאם. אם אני רוצה להגיע במכונית מנקודה א' לנקודה ב', אני לא מתעניין באופן פעולת הקרבורטור, ההילוכים והמנוע. המשתמש הפשוט לא רוצה לגשת לשורת הפקודה, לא יודע מה זה מנהל התקן - וגם לא רוצה לגלות".

לא מביל גייטס צריכה מיקרוסופט להתנער, אלא מעודף הטכנולוגיות שלה, מעודף הפיצ'רים ומכלל התכונות שלא מספקות ערך למשתמש. זה הדין לגבי תעשיית התוכנה בכללותה.

חבילות אבטחה שמקנות הגנה בלי להתייעץ עם המשתמש לגבי כל רושעה, כלי גיבוי אוטומטיים שמאפשרים למשתמש לגבות תיקיות וכוננים בלי שהוא יצטרך להבין דבר בגיבוי, ואתרים שמזהים את מדינת המוצא ממנה אנו גולשים בלי שנצטרך לבחור אותה מתפריט - כל אלה ניצני הבטחה לעתיד מחשוב פשוט, קל ולעיס יותר. להתראות ביל, אשמח לשמור את השינויים, ואם אפשר - לפתוח מסמך חדש. דף חדש בעולם המחשוב. 

הכתבה פורסמה במקור בגיליון יוני של PC Magazine. לרכישת מינוי.