שתף קטע נבחר

כל סודות החיים ב־142 סרטים

"לא ראית מספיק סרטים. לכל החידות שבחיים יש תשובות בסרטים" ("גראנד קניון"). "וואלה" (תומר קמרלינג)

6. גורל או בחירה חופשית?

"כולנו שמענו את הסיפור על איקרוס, הנער שלקח את הכנפיים שאביו בנה בשבילו - כנפיים שהיו אמורות לשאת אותו אל מעבר לאוקיינוס, אל החופש - ובמקום זה יצא איתן לג'וי־רייד. לרגע קצר הרגיש איקרוס איך זה לחיות כמו אלוהים, לגעת בשמש, להמריא מעל האדם הפשוט. והוא שילם על זה את המחיר הגבוה ביותר. כמו לאיקרוס, גם לנו ניתנו מתנות: ידע, חינוך, ניסיון. ועם המתנות האלה באה האחריות של הבחירה. רק אנחנו מחליטים איך ישפיעו הכישורים שלנו על העולם. זה הגורל שלנו, והוא מונח בכף ידנו" ("תלמיד מצטיין מדי")

 


"תבדוק שנייה, אני לא מוצא את המפתחות"

 

"בחירה היא אשליה שמתקיימת בין אלה שיש להם כוח לאלה שאין להם" ("מטריקס רילודד")

 

 

- "הרבה אנשים לא מבינים מה באמת הולך כאן. הם מסתכלים על החיים כמו על ערמה של אירועים ודברים לא קשורים. הם לא מבינים שיש, כאילו, רשת של צירופי מקרים ששוכבת מעל הכל. אני אתן לך דוגמה, שתבין על מה אני מדבר: נניח שאתה חושב על צלחת של שרימפס, ופתאום מישהו אומר 'צלחת' או 'שרימפס' או 'צלחת של שרימפס', בלי סיבה. וגם אין טעם לחפש אחת: זה הכל חלק מהאי־מודעות הקוסמית".

- "אכלת הרבה אסיד, מילר, בתקופה ההיפית?".

("המעקלים")

 

"אחרי שחיית בחשכה במשך מספיק זמן, ניצוץ של אור יכול לסחרר אותך. מחשבות משונות נכנסות לך לראש, ומוטב שתחשוב אותן. האם גורל מיוחד קרא לך ולא הקשבת? האם ממש מולך ניצב איזה מסר סודי ואתה לא קורא אותו? האם זה הצ'אנס הכי טוב וגם האחרון שלך? והאם תיקח אותו, או שפשוט תלך לקבר עם חיים שלא חיית בעורקיך?"

 ("בחורה טובה")

 

"אם אדם זוכה לבחור את שעת מותו, זה הכי קרוב שהוא יגיע אי פעם למצב של לרמות את הגורל" ("קליגולה")

 

"כל יום קורה שאיזה אהבל חסר זהות חוצה את הכביש מול אוטובוס ומתפגר. קוראים לזה גורל, רצון האל. האלמוני הספציפי הזה העביר את כל חייו בלאכול את האפונה שלו, ללמוד את האלגברה שלו, לחסוך לקראת הפנסיה שלו, בלה־בלה־בלה - כל זה בשביל לגמור בתור כתם חום על אוטובוס עירוני במשקל עשרה טון ולהיזכר בתור השמוק האומלל ההוא שנדרס על ידי אוטובוס. אלוהים הורג אנשים מאמינים ונשמות טובות כל יום, ומקבל אישור מכל העולם רק בגלל שאנשים חושבים שהרציחות והתוהו ובוהו שלו הם חלק מאיזה תוכנית שמיימית. ובכן, זין על זה" ("עובד מצטיין")

 


"תשמרי עליו את, יש היום צ'מפיונס ליג"

 

"גורל הוא משהו שהמצאנו, כי אנחנו לא מסוגלים לסבול את העובדה שכל מה שקורה הוא מקרי" ("נדודי שינה בסיאטל")

 

"כל הזמן חשבתי שיש לי מין גורל מפותל, ושהפיתולים שלו פשוט חייבים להתיישר. מעולם לא העליתי בדעתי שכל העסק הוא בייגלה. בייגלה יפהפה בעל ארבעה ממדים של גורליות בלתי נמנעת" ("קייט ולאופולד")

 

- "אתה לוקח את מה שלמדת בחיים האלה ומשתמש בזה בחיים הבאים. זה מה שנקרא קארמה".

- "חשבתי שקארמה זה שאני עושה משהו רע בחיים האלה, והופך לטרמיט בחיים הבאים".

- "שמע חבר, אם אתה שואל אותי, אתה טרמיט בחליפה מחורבנת כבר בחיים האלה".

("רצח מן העבר")

 

- "אתה מאמין בקארמה?".

- "קארמה היא צדק בלי הסיפוק. ואני לא מאמין בצדק".

("דרכו של אקדח")

 


"חמוד, הנחליאלי הזה"

 

"לפעמים הגורל פשוט מזיין אותך בלי שום סיבה טובה. זאת דרכו של העולם, וככה זה יהיה תמיד. אוקיי, ביי גבר" ("לחסל את האייס")

 

בוריס: "משהו חסר".

סוניה: "מה?".

בוריס: "אני לא יודע. אני מרגיש חלל במרכז הקיום שלי".

סוניה: "איזה מין חלל?".

בוריס: "ובכן, חלל ריק".

סוניה: "חלל ריק?".

בוריס: "כן. הרגשתי חלל מלא לפני חודש בערך, אבל זה היה סתם משהו שאכלתי".

("מלחמה ואהבה")

 

7. מה זאת אהבה?

פרופסור קיטינג: "למה אנחנו זקוקים לשפה?".

ניל: "כדי לתקשר".

קיטינג: "לא. כדי לחזר אחרי נשים".

("ללכת שבי אחריו")

 

"לא כדאי להתמזמז בענייני אהבה, את יודעת. אי אפשר להיכנס לתוכה כמו לאיזה ג'וב נוח, בלי ללכלך את הידיים. צריך להפעיל את השרירים ואת הקרביים. אם את לא מסוגלת לשאת את המחשבה שתלכלכי את הנשמה הנקייה והנחמדה שלך, מוטב שתוותרי על כל הרעיון של לחיות ותהפכי לקדושה, כי לעולם לא תצליחי בתור בת תמותה. זה או העולם הזה - או העולם הבא" ("הבט אחורה בזעם")

 

"איך זה שאנחנו לא תמיד מצליחים לזהות את הרגע שבו האהבה מתחילה, אבל אנחנו תמיד יודעים בדיוק מתי היא נגמרת?" ("סיפורי לוס אנג'לס")

 


"אמרתי לך, אין על עלי קרוון"

 

- "אולי כדאי שתיתני לי את מספר הטלפון. רק ליתר ביטחון".

- "ביטחון ממה?".

- "מהחיים. פשוט נהניתי איתך מאוד, ועד כמה שאנחנו יודעים, אולי לא אצליח למצוא אותך שוב".

- "אם נועדנו להיפגש שוב, ניפגש שוב. כרגע זה פשוט לא הזמן".

- "אולי נועדנו להיפגש בשעון אנגליה ואנחנו מקדימים בחמש שעות?".

("בדיוק כשהתאהבנו")

 

"יש רק ארבע שאלות חשובות בחיים, דון אוקטביו. מה קדוש? ממה עשויה הרוח? בשביל מה שווה לחיות? ובשביל מה שווה למות? התשובה לכל אחת מהן זהה: רק אהבה" ("דון חואן דה מרקו")

 

"אומרים שכשאתה פוגש את אהבת חייך, הזמן נעצר. זה נכון, אבל מה שלא מספרים לך זה שכשהוא מתחיל לזוז מחדש, הוא מתקדם הרבה יותר מהר כדי להדביק את הפער" ("סיפורי דגים")

 

"אני מתחיל לחשוב שאולי מה שקובע זה לא עד כמה אתה אוהב מישהו. אולי מה שמשנה זה מי אתה כשאתה איתו" ("תייר מזדמן")

 

"קמרון מעולם לא התאהב. או לפחות, אף אחת מעולם לא התאהבה בו. אם המצב שלו לא ישתנה, הוא יתחתן עם הבחורה הראשונה שיצא לו להשכיב - והיא תתייחס אליו כמו חרא, כי היא תעניק לו את מה שנבנה אצלו בראש כפסגה המוחלטת של הקיום האנושי. היא לא תכבד אותו, כי אתה לא מכבד את מי שמנשק לך את התחת. זה פשוט לא עובד"

 ("שמתי ברז למורה")

 

"אהבה, אהבה, אהבה. אתה יודע מה זאת אהבה? אהבה היא אשליה שיצרו עורכי דין כמוך כדי להנציח אשליה אחרת שנקראת נישואים, שתיצור את המציאות של גירושים ואת האשליה של צורך בעורכי דין לענייני גירושים" ("חברים")

 


"תפסיק להתלונן, ככה זה פסיכולוג דרך הקופת חולים"

 

"אתה מה שאתה אוהב, לא מה שאוהב אותך. זה משהו שהחלטתי כבר מזמן" ("אדפטיישן")

 

"אם אשאל אותך על אהבה, בטח תצטט לי סונטה. אבל מעולם לא הבטת באישה והיית לגמרי פגיע. לא הכרת מישהי שיכולה לאזן אותך במבט, לא הרגשת כאילו אלוהים הוריד מלאך לאדמה רק בשבילך, מישהי שיכולה לחלץ אותך ממעמקי הגיהנום. ואתה לא יודע איך זה להיות המלאך שלה, לאהוב אותה כל כך, להיות שם לנצח, דרך כל דבר. דרך סרטן. אתה לא יודע מה זה לישון בישיבה בחדר בית חולים במשך חודשיים ולהחזיק לה את היד, כי הרופאים מבינים מהמבט בעיניים שלך שהמונח 'שעות ביקור' לא תופס לגביך. אתה לא יודע מה זה אובדן אמיתי, כי זה דבר שקורה רק כשאתה אוהב משהו יותר מאשר את עצמך" ("סיפורו של וויל האנטינג")

 

- "הו בוריס, לא, בבקשה. סקס בלי אהבה הוא חוויה כל כך ריקה".

- "כן, אבל הוא אחת מהחוויות הריקות הטובות ביותר".

("מלחמה ואהבה")

 

 

8. מה הסיפור עם גברים ונשים?

- "אלוהים בורא את הדינוזאורים. אלוהים משמיד את הדינוזאורים. אלוהים בורא את בני האדם. בני האדם משמידים את אלוהים. בני האדם יוצרים דינוזאורים...".

- "הדינוזאורים אוכלים את בני האדם. בנות האדם יורשות את הארץ".

("פארק היורה")

 


"בואי, עוד מעט אנחנו מסיימים את הכתבה הזאת"

 

- "מה הבעיה עם גברים כמוני?".

- "הם לא מאמינים בנישואים".

- "הייתי נשוי פעמיים!".

- "אתה מבין מה אני אומרת?".

("מזימות בינלאומיות")

 

- "ג'וני, למה גברים רודפים אחרי נשים?".

- "את יודעת, יש את הסיפור מהתנ"ך. אלוהים לקח צלע מאדם כדי ליצור את חווה. אז אולי גברים רודפים אחרי נשים כדי לקבל בחזרה את הצלע".

("מוכת ירח")

 

"נישואים הם כמו עיר במצור. כל מי שנמצא בחוץ רוצה להיכנס פנימה, וכל מי שבפנים רק מחכה לצאת החוצה" ("חייו הפרטיים של דון ז'ואן")

 

- "תגיד לי הארי, פשוט תגיד לי משהו. האם היא היתה היחידה, או שהיו לך גם אחרות?".

- "לא, איימי פולוק היתה היחידה. שאלוהים יכה אותי אם אני משקר".

- "אתה אתאיסט, הארי!".

- "היי, אנחנו לבד בעולם. את מתכוונת להאשים אותי גם בזה?".

("לפרק את הארי")

 


"כמה את מזיינת ת'מוח, חבל שזה לא סרט אילם"

 

- "את יודעת, אני חושב שאת האישה הכי יפה בעולם".

- "באמת?".

- "לא, אבל לא אכפת לי לשקר אם זה יוביל למשהו".

("לילה בקזבלנקה")

 

- "וונדי...".

- "תתרחק ממני".

- "יקירתי, אור חיי. אני לא אפגע בך. רגע, תני לי לסיים את המשפט. אמרתי שאני לא אפגע בך. אני רק אפוצץ לך את המוח".

("הניצוץ")

 

- "איך אתה כותב דמויות נשיות כל כך מוצלחות?".

- "בקלות. אני חושב על גבר, ומוריד את ההיגיון וחוש האחריות".

("הכי טוב שיש")

 

"נשים תמיד אומרות ש'הבעיה היא לא העובדה שעזבת, אלא איך שעשית את זה'. 'זאת לא העובדה שאתה מזיין מהצד, אלא זה שאתה משקר בקשר לזה'. כולכן מנפחות את השכל. זאת כן העובדה שאני מזיין מהצד, וזאת כן העובדה שאני עוזב" ("גלויות מהחיים")

 

"עולם ללא נשים. זאת תיאוריה ישנה שלי: גברים יכולים להסתדר בקלות בלי נשים. בקלות. אני אומר לך, הייעוד האמיתי של הגבר הוא לא להתרבות, עם כל הלידות והשוקולדים האלה, אלא להיות חופשי. לשלוט ולהילחם. במילים אחרות, לנהל קיום של גבר. נשים הן לא יותר ממטרד. אם כי לעיתים הכרחי" ("צלב הברזל")

 

"גבר אחד ואישה אחת זה משהו שאולי עבד בסדר בימים של סבתא שלך, אבל מי רוצה להתחתן עם סבתא שלך? אפילו לא סבא שלך" ("אנימל קרקרס")

 

- "שמעתי את קראש אומר שכוס - אהמ, את מכירה את השיער שם למטה, שבא בצורה של V?".

- "כן, אני מכירה".

- "טוב, אז הוא קורא לזה משולש ברמודה. הוא אומר שגבר יכול ללכת שם לאיבוד ולעולם לא ישמעו ממנו שוב".

("מעריצה צמודה")

 

"אילו ידענו איך לגרום לנשים להישאר מאושרות, כולנו היינו עדיין חיים בגן עדן" ("השדה")

 


"הרופא הבן זונה אמר שאין לכדורים האלה תופעות לוואי"

 

- "מר פאוורס, לא הייתי עושה איתך סקס בחיים. גם אם היית הגבר האחרון עלי אדמות ואני האישה האחרונה, ועתיד הגזע האנושי היה תלוי בזה שנעשה את זה, לא הייתי עושה את זה איתך".

- "מה את מנסה להגיד, ונסה?".

("אוסטין פאוורס")

 

- "יש הרבה סוגים של אהבה, בוריס. יש אהבה בין גבר לאישה; בין אם לבנה...".

- "...שתי נשים. בואי לא נשכח את החביבה עלי".

("מלחמה ואהבה")

 

9. למה אי אפשר שכולנו פשוט נסתדר?

"אל תדבר איתי על חוקים. זאת מלחמה. זה לא משחק קריקט" ("הגשר על נהר קוואי")

 


"שמעתי שיש תנופת בניה בטראבין, אבל זה מדהים"

 

"הבעיה בלצאת עם נערות חלומיות היא שיש להן נטייה להפוך לאמיתיות" ("שר המלחמה")

 

- "פעם האשמתי את כולם בכל דבר. בכל הכאב והסבל והדברים האיומים שקרו לי, שראיתי איך הם קורים לאחים שלי. את כולם האשמתי. האשמתי את האדם הלבן, האשמתי את החברה, האשמתי את אלוהים. לא קיבלתי תשובות, כי שאלתי את השאלות הלא נכונות. אתה חייב לשאול את השאלות הנכונות".

- "כמו מה?".

- "כמו האם משהו ממה שעשית שיפר איכשהו את חייך".

("אמריקה X")

 

"עמים לא צריכים לחשוש מהממשלות שלהם. ממשלות צריכות לחשוש מהעמים שלהן" ("ונדטה")

 

חייל צרפתי: "אתם לא מפחידים אותנו, כלבי־חזיר אנגלים. לכו להרתיח את הישבנים שלכם, בנים של איש טיפש. אני מקנח את אפי כלפיכם" ("מונטי פייתון והגביע הקדוש")

 


"אוקיי, משלוש יוצא אחד"

 

"החיים יכולים להיות חופשיים ויפים, אבל איבדנו את הדרך. תאוות בצע הרעילה את נשמתם של בני האדם, פיזרה בעולם מחסומים של שנאה, דחפה אותנו לאומללות ולשפיכות דמים. פיתחנו כלים מהירים, אבל נעלנו את עצמנו בפנים. מכונות שמעניקות שפע הותירו אותנו משתוקקים. הידע שלנו הפך אותנו לציניים; הפיקחות שלנו לקשים וללא נעימים. אנחנו חושבים יותר מדי ומרגישים מעט מדי" ("הדיקטטור הגדול")

 

"ארנסט המינגוויי כתב פעם: 'העולם הוא מקום נאה, ושווה להילחם עליו'. אני מסכים עם החלק השני" ("שבעה חטאים")

 

"במובנים רבים, עבודתו של המבקר היא קלה. אנחנו מסכנים מעט מאוד, ונהנים מעליונות על פני אלה שמעמידים את עבודתם ואת עצמם לשיפוטנו. אנחנו חיים על ביקורת שלילית, שכיף לכתוב ולקרוא אותה. אבל האמת המרה שאנחנו המבקרים חייבים להכיר בה היא שבסופו של דבר, פיסת הזבל הממוצעת היא הרבה יותר משמעותית מהביקורת שמכריזה עליה ככזאת" ("רטטוי")

 

"כלי הנשק שלי אולי נראים לך פשוטים, מר מורטון, אבל הם עדיין יכולים לעשות חורים מספיק גדולים בשביל הבעיות הקטנות שלנו" ("היו זמנים במערב")

 


"מה הסיפור, אז אני לא דומה לתמונה ששמתי באתר"

 

לוק סקייווקר: "אני מחפש לוחם דגול".

מאסטר יודה: "אוהו, לוחם דגול? מלחמות לא עושות אותך דגול".

("האימפריה מכה שנית")

 

ג'ק: "סבא, יש לי אישה לבנה".

הסבא האינדיאני של ג'ק: "באמת? זה מעניין. האם היא מבשלת? האם היא עובדת קשה?".

ג'ק: "כן, סבא".

סבא: "זה מפתיע אותי. האם היא מפגינה התלהבות נעימה כשאתה עולה עליה?".

ג'ק: "בטח, סבא".

סבא: "זה מפתיע אותי אפילו יותר. ניסיתי פעם אחת מהן, והיא לא הפגינה התלהבות בכלל".

("איש קטן גדול")

 

"הסבירות שאדם מסוים צודק עולה ביחס ישר לאינטנסיביות שבה אנשים אחרים מנסים להוכיח שהוא טועה" ("השמיים יכולים לחכות")

 

"לאן קיבינימט העולם הזה מידרדר? אני פשוט לא מאמין. נקבה יהודייה - עם דעות קדומות נגד איטלקים!" ("החבר'ה הטובים")

 

- "אתה לא תוהה לפעמים אם זה בכלל שווה את זה? אני מתכוון, מה שאתם נלחמים למענו".

- "אתה יכול באותה מידה לתהות למה אנחנו נושמים. אם נפסיק לנשום, נמות. אם נפסיק להילחם באויבים שלנו, העולם ימות".

- נו, אז מה? לפחות הוא ייגאל מייסוריו".

("קזבלנקה")

 

"אבי לימד אותי הרבה דברים פה, בחדר הזה. הוא לימד אותי: שמור על חבריך קרובים, ועל אויביך קרובים יותר" ("הסנדק 2")

 

- "אם יש לך חבר עשיר, זה כאילו שאתה טובע והחבר שלך מייצר סירות הצלה".

- "רק שהחבר שלך נעשה מאוד רגיש כשאתה אומר דבר אחד: 'סירת הצלה'".

("קשר בכל מחיר")

 

- "מה קרה, אמא?".

- "מחלקה ראשונה, זה מה שקרה. פעם זה היה ארוחה יותר טובה. עכשיו זה חיים יותר טובים".

("ג'רי מגווייר")

 

הסנאטור מיצ'ם: "תמיד יש מישהו שמתבלבל וחושב שאדם אחד יכול לעשות את ההבדל, ואתה חייב להרוג אותו כדי לשכנע אותו שההפך הוא הנכון. זה המטרד שבדמוקרטיה" ("על הכוונת")

 

בעל זועם עם אקדח: "נעשה זאת עכשיו... עד המוות".

בוריס: "הו לא, אני לא יכול לעשות שום דבר עד המוות. הוראות רופא. אתה מבין, יש לי אולקוס, ומוות הוא הדבר הכי גרוע בשבילו".

("מלחמה ואהבה")

 

 

10. אולי הכל הוא אשליה אחת גדולה?

"מצחיק איך שהצבעים של העולם האמיתי נראים באמת אמיתיים רק כשמקרינים אותם על המסך" ("תפוז מכני")

 


"אבל בלייזר המליצו על זה במדור כלים!"

 

"אתה מבין, אני יודע שהסטייק הזה לא קיים. אני יודע שכשאני מכניס אותו לפה, זאת המטריקס שאומרת למוח שלי שהוא עסיסי וטעים. אחרי תשע שנים, אתה יודע מה הבנתי? בורות היא אושר" ("המטריקס")

 

"אני חייב להאמין בעולם שקיים מחוץ לראש שלי. אני חייב להאמין שלפעולות שלי יש משמעות, אפילו אם אני לא מסוגל לזכור אותן. אני חייב להאמין שכשהעיניים שלי עצומות, העולם עדיין נמצא שם. האם אני מאמין שהוא עדיין שם? האם הוא עדיין שם? כן. אבל כולנו זקוקים למראות כדי שיזכירו לנו מי אנחנו. וגם אני" ("ממנטו")

 

"נאבקתי במציאות במשך 35 שנה, דוקטור, ואני שמח להצהיר שסופסוף ניצחתי אותה" ("הארווי")

 


"ידעתי שמטבע רק יכאיב"

 

"כשהילד היה ילד, היתה זאת השעה לשאלות האלה: למה אני אני ולא אתה? למה אני כאן ולא שם? מתי התחיל הזמן, ואיפה נגמר החלל? האם החיים מתחת לשמש אינם רק חלום? האם מה שאני רואה, שומע ומריח הוא לא רק השתקפות של העולם שקדם לעולם? האם הרוע באמת קיים, והאם יש אנשים שהם באמת רעים? איך ייתכן שאני, שהנני אני, לא הייתי לפני שהייתי בעצמי - ושיום אחד אני, האחד שהוא עצמי, לא יהיה יותר האחד שהוא אני?" ("מלאכים בשמי ברלין")

 

המציאות של האדם הצעיר היא בסך הכל החלום של האדם הזקן. הזקן חולם חלום; הצעיר רואה חזון" ("הרפתקאותיו של המינגוויי כאיש צעיר")

 

"וויל היקר, בטח כבר הבראת, לפחות מבחוץ. אני מקווה שאתה לא מכוער מדי. איזה אוסף של צלקות יש לך. לעולם אל תשכח מי העניק לך את הטובה מביניהן, והיה אסיר תודה: הצלקות שלנו מזכירות לנו שהעבר היה אמיתי" ("דרקון אדום")

 

"למי אתה הולך להאמין, לי או למראה עיניך?" ("מרק ברווז")

 


"איל גולן באמת מופיע בהפלגה הזאת?"

 

- "מה לדעתך היו הסיכויים שאי פעם ניפגש שוב?".

- "הייתי אומרת שכמעט אפסיים. אבל אנחנו לא אמיתיים בכל מקרה, נכון? אנחנו רק דמויות בחלום של איזה זקנה. היא על ערש דווי והיא מפנטזת על הנעורים שלה. אז ברור שהיינו חייבים להיפגש שוב".

("לפני השקיעה")

 

בוריס (הזיות גסיסה): "חיטה. כל מה שיש בחיים הוא חיטה".

סוניה (מדברת לעצמה): "סוניה, הנה ההזדמנות שלך לעשות מעשה טוב למען הבחור הגוסס. אבל אני לא אוהבת את בוריס. כלומר, אני אוהבת אותו, אבל אני לא מאוהבת בו".

בוריס: "הו, חיטה! המון חיטה! שדות של חיטה! כמות בלתי נתפסת של חיטה!".

סוניה: "ועם זאת, הוא אוהב אותי. והוא יהיה בעל מסור. לא מרגש מדי, אבל מסור. תהיה לנו משפחה. אולי נוכל לשכור אחת. אוכל ללמוד לאהוב אותו. אני, בוריס ושישה ילדים שכורים. או שמא ארגיש לכודה? חנוקה? לא מסוגלת לנשום? פתחו חלון! לא, לא את זה, את זה שבאמבטיה!".

בוריס: "חיטה צהובה. חיטה אדומה. חיטה עם נוצות. קרם חיטה".

(מלחמה ואהבה")


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים