אלי ארוך: "העלימו לי 50 מיליון שקל ב-4 חודשים"

פרשת שחקן המעו"ף אלי ארוך וכלל פיננסים החלה בפברואר 2006: שופט ביהמ"ש העליון בדימוס יעקב מלץ, שנפטר 10 חודשים לאחר מכן, פסק כי על כלל פיננסים (בעלת השליטה באילנות בטוחה) לשלם לארוך 95 מיליון שקל. פסיקת הבורר הדהימה את כלל, שביקשה לבטל אותה. במקביל, הגישה כלל תלונה למשטרה בה טענה כי ארוך זייף כביכול ראיות שהוגשו לבורר, וכך השיג את פסק הבוררות, כביכול, במרמה.  

גרסתה של כלל קיבלה חיזוק כאשר דוד שילוח (המכונה "הצל)" שבעבר היה ידידו של ארוך וליווה אותו בהליך הבוררות, חתם עמה על הסכם, לפיו אם תבוטל הפסיקה נגדה בעקבות עדותו הוא צפוי לקבל ממנה 21 מיליון שקל. שילוח הצהיר כי מסמכים מהותיים שהוצגו על-ידי ארוך בבוררות היו, כביכול, מזויפים. "מעולם לא הייתה לי סיבה, כתוצאה מהמרירות הקשה מול אילנות בטוחה, לזייף מסמך. לא היה לי צורך בכך. העובדות היו ברורות," השיב אלי ארוך לשאלת חוקר המשטרה גבריאל ביטון האם זייף מסמכים או בדה ראיות שהוגשו לבורר יעקב מלץ.

חקירתו הראשונה של ארוך במשטרה בפרשת פסק הבורר נערכה ב,24.10.2006 - כ-8 חודשים לאחר שהבורר פסק לטובתו 95 מיליון שקל, ומספר ימים לאחר שמלץ נפטר בתחילת החקירה, כשהודיעו לארוך שהוא נחקר תחת אזהרה וזכותו להיוועץ בעו"ד, הוא השיב: "אני לא רוצה להתייעץ. מה שאני זוכר אענה בחפץ לב." לקראת סוף החקירה הודיע ארוך לחוקר: "אם תעצרו אותי אני מפסיק לשתף פעולה, ואני רואה בזה שחיתות מהדרגה הראשונה בין הון לשלטון".

על תחילת הדרך: "למדתי לבד את תורת המספרים"

חוקר: ספר לי על עצמך ועל עיסוקך.

ארוך: "הייתי שוטר צבאי עד גיל 21. שירתתי כמדריך כלואים בכלא ,4 חייל מצטיין אצל נשיא המדינה. לאחר מכן הייתי בחו"ל שנה. אחר כך התעסקתי בפרסום, ובשנת 1991 התעסקתי באריזות של קרטונים. ייצרתי קרטונים במפעל שהיה בשכם, ומכרתי לכל מפעלי התעשייה בארץ. לפני כן עבדתי בקרגל חברה לקרטונים. מגיל 21 ועד 1999 צפיתי מהצד במסחר בבורסה.

מהפרסומים בעיתוני הכלכלה כל הזמן היה כתוב ש'שחקני המעו"ף רואים מחר עלייה', וש'שחקני המעו"ף רואים מחר ירידה'. הלכתי לברוקרים ושאלתי מי הם שחקני המעו"ף שקובעים לנו אם תהיה עלייה או ירידה בשוק, ואיך הם עושים את זה. אמרתי להם שאני גם רוצה להיות שחקן מעו"ף, ושהתיק שלי ינוהל על-ידי שחקני מעו"ף, אם הם כאלה חכמים".

"התברר לי שמסתירים ממני כל הזמן את שחקני המעו"ף ומדובר בקומץ משפחות בעלי הון, שמתעסקות בדבר הזה ובעזרת כסף ציבורי, בעשרות מיליארדים אני מדבר, מניעות את הבורסה למעלה או למטה. בבית הספר גמרתי מתמטיקה חמש יחידות בציון 10 בבגרות. תמיד היה לי ראש מתמטי ופיתחתי תוכנות. לב התוכנות היה תורת המספרים, אותה למדתי לבד מהספרים.

"למדתי את נושא אופציות המעו"ף בשנת .1999 כשאנחנו מדברים על מעו"ף, אנחנו מדברים על חוזים עתידיים. זה לא קשור רק למדד הבורסה, אלא מדובר במשהו מתמטי טהור הצלחתי לפתח שיטה שמאפשרת לי לקנות, למכור ולכתוב אופציות ולהגיע למצב שביום פקיעה, מועד סיום חוזה האופציה, אני לא יכול להפסיד אלא רק להרוויח מיליוני שקלים."

על כלל פיננסים: "הציגו אותי כעבריין ונוכל"

ארוך: "אחרי שתיכננתי תוכנית, ובדקתי את עצמי תיאורטית 10 פעמים ניגשתי לבנקים." בין השאר, מספר ארוך כי ניגש לאילנות בטוחה (כיום כלל פיננסים) ב-1999 והעביר אליה את כל התיקים שלו שלדבריו עמדו על כ-21 מיליון שקל.

חוקר: אילנות בטוחה אומרים שהעברת אליהם 800 אלף שקל.

ארוך: "זה שקר מוחלט".

חוקר: מאז הסיפור עם כלל פיננסים המשכת לעסוק בפעילות מעו"ף?

ארוך: "לא."

חוקר: למה?

ארוך: "הם מנעו ממני לעבוד מול הבנקים. הם הציגו אותי כעבריין ונוכל כדי להוציא אותי מהשוק".

במהלך החקירה מספר ארוך איך לטענתו, החל הקרע בינו לבין אילנות בטוחה: "אחרי שאילנות בטוחה גנבו לי את הכסף, ביקשתי מהם הסברים. הם לא רצו לענות לי. רציתי שיגידו לי לאן נעלמו 50 מיליון שקל בארבעה חודשי עבודה".

ארוך טוען כי לאחר שראה שהוא לא מקבל תשובות הוא פנה למפלג ההונאה בתל-אביב: "הבאתי את כל המסמכים ונתתי אותם לחבר'ה שהיו שם. אני לא זוכר שמות. הייתה שם בחורה וגבר ועוד אחד נתתי להם את המסמכים, וביקשתי שייתנו לי חותמת שהגשתי להם את המסמכים. התשובה שקיבלתי מהפקידים הקטנים הייתה שהם לא יכולים לחקור עבירות של ניירות ערך במשטרה, וזה תפקידה של רשות ני"ע".

ארוך טוען שנפגש מיוזמתו עם שני עובדים ברשות ני"ע באוקטובר .1999 "הם הסתכלו על שלושת הקלסרים, זה נראה להם רוח רפאים. הם לא הבינו במעו"ף כלום. הסברתי להם שאילנות בטוחה מעלימים לי 50 מיליון שקל. ביקשתי שיעזרו לי. הם אמרו לי: 'תשמע, אנחנו לא מבינים. תלך לבורסה לני"ע ברחוב מונטיפיורי'. אמא שלי הייתה עדה, היא הייתה איתי שם".

חוקר: החומרים שאתה טוען שהם במשטרה לא שם. גם לא נמצאו אנשים שאמרו שהגשת אותם.

ארוך: "זו טענה מגוחכת שמיסודה שחיתות של שוטרים. מעניין איך שוטרים לאחר שבע שנים זוכרים מה עשו, כשהם לא זוכרים מה אכלו לפני שבועיים".

על המפגש עם דוד שילוח: "הוא ראה שיש לי כסף וניסה להידבק אלי"

במסגרת החקירה שואל החוקר את ארוך מתי לאחרונה דיבר עם דוד שילוח. ארוך משיב: "פברואר 2006". על פגישתו הראשונה עם שילוח מספר ארוך: "ההורים של דוד שילוח גרים בשכונה של ההורים שלי. אבא שלי הכיר את משפחת שילוח. לא הכרתי את דוד שילוח לפני כן. דוד שילוח ראה שהיה לי כסף ושבאתי עם אוטו עשיר הוא מיד ניסה להידבק אלי. חשבתי שאולי אלוהים שלח אותי לעזור לו ולהציל אותו."

חוקר: דוד שילוח סגר עסקה מול אילנות בטוחה במסגרתה הוא מעיד שזייפת מסמכים ובדית ראיות.

ארוך: "שילוח ניסה לסחוט אותי. זה היה דקה אחרי הזכייה. הוא חיכה לרגע בו אזכה כדי לקבל נתח מהרווח. כשבאים לאדם כמו דוד שילוח, כלל פיננסים שהיא מעצמה כלכלית, והיא עושה לו מלכודת דבש ואומרת לו שיוציא לה מסמכים ודפי מקור מעורכי דין של אלי ארוך ומביתו, ושאם יצליח לבטל את הבוררות יקבל 21 מיליון שקל, אז הבן אדם הכסף העביר אותו על דעתו. המו"מ ביניהם היה כמה חודשים והוא עבד כמה חודשים לייצר ראיות, כמובן מזויפות ומושתלות". שילוח, בחקירתו, הכחיש את גרסת ארוך.

חוקר: "מה היה טיב מערכת היחסים בינך לבין שילוח בשנים 2006-1999 עד לפסק הבוררות?

ארוך: "הוא ישב לי על הנשמה. הוא היה מודע היטב למשפט שאני מנהל. הוא היה בא לדיון, שומע. הוא הבין שיש פה קייס ושיש ממי לגזול כסף. הוא ישב בשקט, ושיחק אותה טוב לב. הוא חיכה בסבלנות 6 שנים עד שאקבל את פסק הדין. בדרך הוא בכה לי שהוא בצרות כלכליות....אמרתי לו שברגע שאזכה, אסגור לו את המשכנתה. יותר מאוחר לקחו לו את הבית".

|יום לאחר הזכייה בבוררות אצל השופט מלץ, דוד שילוח בא אלי הביתה. הוא אמר לי: 'אני רוצה לדעת כמה תיתן לי מהתביעה'. עניתי לו: 'אני אעזור לך, כחבר, לקנות בית. יש לך חובות, אני אסגור לך אותם. אני פותח חברה לאופציות, תקבל 10% בפנים כדי שתהיה לך תעסוקה'. שילוח לא ענה, אמר שלום והלך. לא עשיתי שום דבר אסור, זכיתי בתיק ביושר גדול, ואז דוד שילוח הלך לכלל".

חוקר: אבל הוא היה איש סודך והכין עבורך את המסמכים לבוררות ולעוה"ד השונים.

ארוך: "כן, ב2001 זו הייתה עבודתו היחידה".

חוקר: מתי עבר ביניכם חתול שחור?

ארוך: "הוא ניסה לסחוט אותי".

חוקר: רק בסוף?

ארוך: "כן".

על השופט מלץ: "שלחתי לו פקס של שנה טובה"

ארוך מגדיר את השופט יעקב מלץ כ"איש מקסים שאהב אותי אהבת נפש". חקירתו התקיימה כשבועיים לאחר שהשופט מלץ נפטר.

חוקר: מתי לאחרונה שוחחת עם השופט המנוח מלץ?

ארוך: "לא דיברתי איתו הרבה זמן. לא היה לי קשר אישי איתו של להרים טלפון. רק בבוררות דיברנו. כיבדתי אותו כשופט עליון".

בהמשך שואל החוקר את ארוך אם דיבר בימים האחרונים עם השופט מלץ. ארוך משיב: "לצערי לא, אבל קיבלתי פקס חדש לפני כחודש. ואז הייתה תקופת חגים. הספקתי לשלוח אל השופט פקס אחד בברכת שנה טובה, חתימה טובה וחג סוכות שמח. השופט הזדהה עם הכאב שלנו".

תגובות

עו"ד גד טיכו, בא כוח כלל פיננסים, מסר בתגובה: "הפרוטוקולים שהוצגו בפנינו מדברים בעד עצמם, ומוכיחים כי דין פסק הבורר להתבטל מעיקרו".

עו"ד שלומית ארליך ממשרד ארליך רוזן ושות', המייצגת את דוד שילוח: "מר שילוח יאמר את דברו בערכאות המתאימות, ואז תצא האמת לאור".

עו"ד פנינת ינאי, באת כוח אלי ארוך: "אלי ארוך אינו מנהל את ההליך בעניינו מעל דפי העיתון. בכל מקרה, העדות כפי שהגיעה לידיכם באמצעות בעלי עניין מדברת בעד עצמה. היא כנה וקוהרנטית ומצביעה על היעדר כל מעורבות ואשם של ארוך. באשר לאותם מסמכים, המכונים 'המסמכים המזויפים', הרי שמדובר במסמכים איזוטריים ושוליים ש'הומצאו' על-ידי שילוח בתחכום רב ובדיעבד לצורך סלילת דרך אלטרנטיבית להשגת כספים מכלל לאחר שנכשל בניסיונו לסחוט את ארוך. אין למסמכים כל קשר מהותי לפסק הבורר. הם אינם רלוונטיים וכל מי שמצוי במסת הראיות יודע זאת היטב. פסק הבורר ימשיך לעמוד ולהתקיים למרות הטרחת הערכאות בבקשה לביטולו."