ספר החיים של ערוץ המחשבים: נינטנדו וה-Wii

"אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים? אמר להם: אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו - וישראל אומרים שירה?" -תלמוד הבבלי, ראש-השנה לב ע"ב

המסורת היהודית מספרת על שני ספרים, ספר החיים וספר המתים, שגורלם של אנשים נכתב בהם בראש-השנה ונחתם ביום-הכיפורים. זו הסיבה לברכה "לשנה טובה תיכתבו ותחתמו", והתוספת לתפילת שמונה-עשרה "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים".

חז"ל מסבירים שזהו עוד מקרה שבו "דיברה התורה בלשון בני-אדם". הקב"ה לא זקוק לספרים, כמובן - אלו בני האדם שזקוקים למטאפורה שתמחיש להם את גורליות חשבון הנפש שהם עושים, מבחינת השפעתו על חיי הרוח שלהם ועל גורלם המוסרי.

גם את פרוייקט ראש-השנה שלנו כדאי לקבל ברוח הזו. לא אנחנו נחליט "מי יחיה ומי ימות, מי יעני ומי יתעשר". אבל אם היו מטילים עלינו לנהל את ספר החיים וספר המוות של

עולם הטכנולוגיה ותעשיית ההייטק, הוא היה נראה בדיוק ככה. אתם מוזמנים לספר לנו את מי אתם הייתם רוצים "להחיות" או "להרוג".

הפעם אנחנו בוחנים את חברת נינטנדו, מי ששינתה את עולם משחקים הוידאו כשהוציאה את קונסולת ה-Wii, שהפכה למוצר חובה בכל סלון מודרני שמכבד את עצמו. אך האם היא שינתה את עולם המשחקים לטובה או לרעה?

לאן נעלמו כל הגיימרים?

גיימרים רבים חבים את אהבתם למשחקי מחשב לשרברב איטלקי אחד בשם מריו. אותו שרברב לבוש סרבל, שנוצר על ידי בחור יפני מוכשר להחריד בשם שיגרו מיאמוטו, הציל את הנסיכה היפה מדרקון אכזרי בשם באוזר, ורשם את שמה של חברת נינטנדו בדפי ההסטוריה.

מצליחה אצל הילדים, זונחת את הגיימרים

השנתיים מאז יציאתה של ה-Wii לשוק, ובמיוחד השנה האחרונה, מדגישות כמה נינטנדו מצליחה במישור הכלכלי, עם מכירות חומרה חסרות תקדים ורווחים גדולים לחברה, אך מאידך - גם כמה היא נכשלת בכל הקשור למה שהיא אמורה לעשות: משחקים. במקום לפתח משחקים מקוריים כצפוי ממנה, נינטנדו מתמקדת בעיקר בשוק הקז'ואל, השחקנים המזדמנים, ויוצרת בשבילם משחקים קטנים ולא מתוחכמים - שאומנם נמכרים כמו לחמניות חמות אך לא מספקות את יצר הגיימינג של מעריציה הוותיקים של החברה.

הלהיט הגדול ביותר של נינטנדו השנה היה Wii Fit, משחק כושר שהגיע עם מאזניים דיגיטליות. גימיק נחמד, אך כזה שחובבי המשחקים יסתכלו עליו בבוז. זה לא שיש משהו רע במוצרים כאלה, ששמים במרכז קהל יעד שלא מזוהה עם תעשיית המשחקים, אך כל עוד נינטנדו לא מספקת גיבוי בצורת משחקים רציניים שיוצאים בתדירות גבוהה - היא תאבד במהרה את כל הכבוד העצום שתעשיית המשחקים רוחשת לה.

פסק הדין: חבל לראות את אחת החברות המצליחות והמקוריות ביותר בעולם נופלת לשגרה שבלונית של משחקים משעממים ולא רציניים, ולכן נינטנדו נשפטת לכף חובה. דווקא כשנינטנדו הצליחה לעשות שוב על הסוס, אחרי שנים קשות בתחרות נואשת מול ה-Playstation של סוני, מרגיש גרעין המעריצים הקשה של החברה, אותם מעריצים שהיו איתם גם בשעות הקשות, מוזנחים ונבגדים.

גם במסיבת העיתונאים הגדולה של החברה, שנערכה אמש (ד') ביפן, היא בחרה להמתקד בתפל (חומרה חדשה בדמות DS משולב עם מצלמה ונגן MP3) ולא בעיקר (משחקים חדשים) - וגם שם קירבה את עצמה ללב הקונצנזוס, קרי משפחות חובבות גאדג'טים, אך הרחיקה את עצמה מהגיימרים.

ככה לא בונים אימפריית גיימינג.

פתיח ספר החיים: שוקי גלילי