"גם למפגרים מגיע לקרוא על אהבה"

מה קורא אדם בוגר בישראל בעל יכולות קוגניטיביות של ילד? עד לא מזמן נאלצה אוכלוסיית הצעירים עם המוגבלות השכלית בארץ, להסתפק בספרי ילדים. לאחרונה הושקה סדרת ספרים ייחודית עבורם, ביוזמת המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), האחראי לפיתוח מוצרים טכנולוגיים ליישום במערכת החינוך, ובשיתוף אקי"ם- ארגון הורים המייצג  ציבור של כ-30 אלף אנשים עם פיגור שכלי בישראל, והוצאת הספרים 'כתר'.

מבדיקה שנערכה על ידי מט"ח עלה, כי כמעט ואין בנמצא ספרים המותאמים בתוכנם לתחומי העניין של צעירים עם מוגבלויות קוגניטיביות בגילאי 15 ומעלה, ולכן החליטו לקיים תחרות, ראשונה מסוגה בעולם, שתייצר חומרי קריאה אחרים ותספק מענה למחסור וגיוון בספרות המיועדת לצעירים עם מוגבלות שכלית.  

לחבר השופטים הוגשו 140 סיפורים שנכתבו על ידי אנשי צוותי חינוך וטיפול, סטודנטים, אזרחים מהשורה וסופרים מוכרים. השופטים בחרו בשלושה סיפורים, שזיכו את כותביהם בפרסים כספיים. הסיפורים שהשתתפו בתחרות קובצו לסדרת ספרים, המוצעים למכירה לקהל הרחב; הספר הראשון בסדרה "סיפור על אהבה ואוטובוסים" נכתב על ידי ורדה בן חור והושק במעמד ההכרזה על הזוכים, הספר השני "האהבה שלי לאיילון"- שנכתב על ידי מורה לאנגלית מחיפה, רואה אור בימים אלו. במקום השלישי- זכה הסיפור "להקשיב לכלב"- שנכתב על ידי נער ישיבת הסדר מרחובות, שהתגייס לאחרונה לצה"ל.

במקביל ערכו אנשי מט"ח מחקר, במסגרתו ניסו להבין וללמוד מהן התפיסות הרווחות

בקרב כותבי הסיפורים. "נמצא שכותבים שאינם מכירים אנשים עם פיגור כתבו יותר סיפורים על אנשים 'רגילים'- בוגרים, ועל אנשים שאין לדעת האם יש להם לקות כלשהי או לא, מאנשי מקצוע" מסבירים אנשי המחקר של מט"ח. "אנשי המקצוע דווקא נטו ל'הצערת' גיל הגיבור ולאפיונו כסובל ממוגבלות כלשהיא (רק 3% מאנשי המקצוע כתבו סיפורים על אנשים 'בוגרים'). מכך יצא שדווקא כותבים שאינם מחוברים למוגבלות, מאפשרים לקורא הזדמנות לחוות ולהכיר חוויות של אנשים שאינם בדיוק כמוהו, וללמוד על עולמם", הם מסכמים.

"תמיד מקריאים להם ספרות ילדים, לבת 25 זה קצת מעליב"

"רותם אמרה לנטע שעכשיו, כשנטע בת עשרים ואחת ויום, מרגלית מהעירייה סגרה את התיק של הנסיעות של נטע, וחאלס. אין הסעה, אין שלום הנהג ואין בָּטִיח. ראש העיר לא מוכן שבְּנות עשרים ואחת ייסעו להן כמו גיברת-מלכה באוטו של שלום. אין הסעה וזהו. מה לעשות, צריך להתמודד". מתוך "סיפור על אהבה ואוטובוסים".

ורדה בן חור במהלך הזכייה בתחרות

ורדה בן חור מירושלים, הזוכה בתחרות, היא שחקנית ומורה למשחק ואם לצעירה הלוקה בתסמונת דאון. "הבת הבכורה שלי נטע כמעט בת 26, לוקה בתסמונת דאון, קראתי לגיבורה בסיפור על שמה" היא מסבירה. "כל השנים מקריאים לחבר'ה האלה ספרות ילדים, לבחורה בת 25 זה קצת מעליב, אולי הצד האינטלקטואלי הוא מפגר או מאחר, אבל הצד הרגשי, הנשי, הצדדים האחרים מבקשים דברים אחרים מ'מעשה בחמישה בלונים'".

"זה פרי של תחקיר בן 26 שנה" מוסיפה בן חור, "זה לא סיפור אוטוביוגרפי, אלא מבוסס על איך שאני רואה את המציאות דרך הקול של נטע, מתוך מעורבות מאוד גדולה בחיים שלה. זו חוויה מדהימה לדבר אותה ולהשמיע קול של אנשים מפגרים שאנשים בדרך כלל לא נשמעים".

בתום כתיבת הסיפור בחנה בן חור האם הוא מצליח לעבור ולהיות מובן לקהל היעד, "הייתי צריכה את האישור של נטע, היא לא הבינה איך החלומות שלה וההבנות שלה יהיו בספר, הקראתי לה והיא צחקה נורא", מחייכת בן חור. "היא גרה בדירה שיקומית, והקראתי גם לחברים שלה, הם לא רגילים לזה שמדברים על הפנטזיות שלהם, על הדילמות באופן הזה - בתוך ספר, והם מאוד נהנו מזה ואהבו אותו".

"לא רציתי להיות 'פוליטלי קורקט' רק כי מדובר במפגרים"

"לא רציתי להיות 'פוליטלי קורקט' רק כי מדובר במפגרים", מבהירה בן חור. "מצד אחד העברתי בסיפור מסר חינוכי - להקשיב לקול הפנימי שלנו, אבל היה חשוב לי מאוד לא להיות דידקטית". היא מוסיפה, "נטע כמו החברים שלה, הם אנשים חכמים ומביני עניין, הם מרגישים. היה חשוב לי לא להתחנף לקהל הזה ולכן השפה היא לא תקנית בכוונה, כי הסיפור יוצא מהפה של הגיבורה. בנוסף - היה חשוב לי לשלב הומור שחוצה תמיד את כל הגבולות".

מתוך מגוון רחב של נושאים בהם עסקו הסיפורים בתחרות, הנושא הפופולארי ביותר היה אהבה, נושאים נוספים עליהם נכתב היו חברים בני אותו הגיל, בדידות, אסון, מוזיקה ועוד.  בן חור בחרה גם היא להתמקד באהבה. 

מתוך הספר- "נטע חולמת על הנסיך"

"כמו כולנו גם מפגרים בגיל הזה מאוד עסוקים באהבה, וגם להם  מגיע לקרוא עליה- על הסכנה שבאהבה ובחיפוש האהבה, וגם על המגבלות המוטלות עליהם שהן הרבה יותר גדולות מאלו המוטלות עלינו" מפרטת  בן חור. "בסיפור עולה דילמה המייצרת דרמה - מצד אחד החלום למצוא את הנסיך הוא חלום של כולנו, ומצד שני אסור לדבר עם זרים באוטובוס ואי אפשר כל כך לסמוך על שיקול הדעת של הילדים שלנו, ועל הדילמה מבוסס הסיפור הזה", היא מסכמת. "הסגנון הוא סגנון כתיבה שמיועד לילדים, אבל התכנים לא מיועדים לילדים אלא לבוגרים עם פיגור, וגם לאחרים".

"הפרויקט הזה מהווה צעד ראשון בפעילות כוללת, המבקשת להעניק לאוכלוסיה מיוחדת זו הזדמנות שווה ליהנות מקריאת ספרים, העשרת עולמם התרבותי ושילובם בתרבות העכשווית", מסבירה מנכ"ל מטח, גילה בן הר."סדרת הספרים הייחודית היא נדבך נוסף בקידום וטיפוח צעירים הסובלים מפיגור בדרך לחיים עצמאיים. אני בטוחה שסדרה זו תתרום לשינוי חיובי בתפיסת אוכלוסיית זו".

• תגובות לפרויקט, סיפורים פרי עטכם ובקשה לפרטים נוספים ניתן לשלוח לדוא"ל: gome@cet.ac.il .