שתף קטע נבחר
 
צילום: ויז'ואל/פוטוס

התינוקת שננטשה בחדר אשפה מחפשת בית

שלוש שנים אחרי שאמה נטשה אותה, תינוקת קטנה בעגלה, ליד פחי אשפה בחולון, ואחרי ניסיונות לא מוצלחים לשקם את האם ולעזור לה לגדל את בתה - מחפשת אלה משפחת אומנה שתטפל בה ובאחותה הקטנה מיכל

אלה (4) ומיכל (עשרה חודשים) לא היו רעבות. הן גם לא היו מלוכלכות או פרועות שיער. במבט ראשון הן נראו ילדות רגילות ומטופחות המתנהלות להן בשגרת ילדות מאושרת.

 

טפח אחר טפח נחשף סיפור קשה של נטישה ועוד נטישה ולבסוף שריפה הפורצת בדירתן בנסיבות לא ברורות ומותירה אותן ללא קורת גג מעל לראשן. אלה ננטשה כבר פעמיים על ידי אמה. השתיים נלקחו מאמן לפני תשעה חודשים ומאז הן נמצאות במשפחת קלט חירום במרכז הארץ.

 

אלה הייתה מאוד מפוחדת. על סיפורה אולי שמעתם כבר, כשהוא עלה לכותרות, לפני כשלוש שנים, כאשר היא ננטשה, תינוקת קטנה וחסרת אונים, על ידי אמה, ליד פח אשפה בחולון. התינוקת בת האחד עשר חודשים נמצאה בשבת בבוקר, ישובה בתוך עגלה, מכוסה בשמיכה ולידה בקבוק מים, מעט מזון ושקית עם בגדים להחלפה. נטישה מתוכננת היטב. שכנה שירדה לזרוק את האשפה מצאה את התינוקת והזעיקה את כוחות החירום.

 

הילדים של כולנו:

 

לא בכתה, אבל גם לא חייכה

איקו מנשה, הפראמדיק שהוזעק למקום והגיע אל התינוקת מספר: "אני זוכר את המקרה היטב, למרות שהתרחש לפני כשלוש שנים. אני כבר 23 שנים במד"א וכל מקרה שקשור בהתעללות או תאונה של ילד, אף פעם לא עובר ליד.

 

"התינוקת נמצאה בחדר אשפה של בנין ישן ורעוע - החדרים הקטנים האלו עם דלת הרשת הכבדה. החדר היה כמובן מטונף, אשפה זרוקה על הרצפה וסירחון נוראי עמד באוויר. למרות שהתינוקת נראתה כאילו הכינו אותה לטיול – היו לה קצת צעצועים, אוכל ושקית עם בגדים להחלפה - המקרה היה קשה מאוד עבורי.

 

"עד היום המחשבה על להשאיר תינוקת במקום כזה ולנטוש אותה מעבירה בי צמרמורת. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם באותו יום השכנים לא היו יורדים לזרוק אשפה. התינוקת לא בכתה. היא בחנה אותנו, אבל גם לא חייכה. יכול להיות שהייתה בהלם. היא הייתה חיונית ומבחינה בריאותית במצב טוב. כשנתנו לה את הבקבוק שהיה מונח לידה, היא שתתה אותו ברעב ומכאן ניתן להסיק שהיא שהתה שם כנראה מספר שעות.

 

"אני יכול להגיד שכל האירועים המזעזעים האחרונים של רצח הילדים מעלים בי מחדש גם את הזיכרון הזה. אני לא מצליח לדמיין מצב, קשה ככל שיהיה, שיביא הורה לנטוש את ילדו".

 


 

המשטרה החלה בחיפושים אחר ההורים ורק למחרת בבוקר הגיעה האם לתחנת המשטרה והודתה שהיא זו שנטשה את התינוקת. בשיחה שערכה בזמנו עם YNET תיארה האם מצב כלכלי קשה שהביא אותה לנטישה: "אין לי כסף ואין לי בית. לכן חשבתי שאחרי שאשאיר את הילדה, מישהו ימצא אותה ויהיה לה טוב יותר. השארתי לה בגדים, אוכל, שמיכה ובכל אותו הזמן עמדתי ממול עד ראיתי אישה שלוקחת אותה. חשבתי שיהיה לה טוב יותר. כמה שעות אחר כך הבנתי שעשיתי טעות".

 

לאחר ארבעה ימים החליטה ועדה מיוחדת של משרד הרווחה להחזיר את אלה לאמה. הועדה החליטה שהאם אינה אם מתעללת או מזניחה ושהיא כשירה לגדל את התינוקת.

 


 האם הנוטשת. צילום: ירון ברנר

 

נטישה נוספת

אלה הוחזרה לאמה. זמן קצר לאחר מכן, נרתמה משפחה בשרון לעזור לאם ולתינוקת. המשפחה הקצתה להן יחידת דיור בביתן ותמכה בהן כלכלית. לאחר מספר חודשים החליטה האם לעזוב ביחד עם בתה. לדברי המשפחה, האם לא הצליחה ליהנות מהעזרה שניתנה לה. לאחר זמן קצר, אלה חוותה נטישה נוספת. האם השאירה אותה במעון אליו הייתה שולחת אותה באופן לא סדיר ולא באה לקחתה. 

 

מאז נולדה לאם תינוקת נוספת. האב לא ידוע ונראה כי מדובר באבות שונים. לפני תשעה חודשים, בעקבות בעיה כלכלית, החליט בעל הבית שלהן לפנות את האם ובנותיה מחדרן במרכז הארץ. זמן קצר לאחר מכן פרצה שריפה בדירה. נסיבות השריפה אינן ברורות. האם ושתי בנותיה, שגרו בבית באותו זמן, נותרו ברחוב ללא קורת גג. לאט לאט הושלם הפאזל על ידי שירותי הרווחה. האם עברה מבחן מסוגלות הורית ונמצא שהיא מטפלת בילדות היטב אך במצבי לחץ מגיעה למצבים המסכנים את חייהן. היא סירבה לשלוח את הילדות לסבתן המתגוררת באחת מארצות חבר העמים.

 

לדברי שירותי הרווחה האם לא ידעה לקבל את העזרה שהושטה לה ולא הסכימה לקבל טיפול. עקב דפוס קבוע של נטישה וסיכון חייהן במצבי לחץ, הוחלט להוציא את הילדות מרשותה. האם מתוארת על ידי שירותי הרווחה כאישה בעלת אישיות גבולית. היא חשדנית, לא אוהבת לקבל עזרה ומאוד אימפולסיבית. היא מרבה לריב עם סביבתה ולא מצליחה להחזיק במקומות עבודה לאורך זמן.

 


 השכנה שמצאה את התינוקת, מצביעה על המקום בו נמצאה. צילום: תומריקו

 

כל גבר הוא "אבא"

ילדותן של אלה ומיכל עברה עליהן ללא מסגרת יציבה וקבועה. הן עברו הרבה מאוד מקומות מגורים ולעיתים גרו באופן זמני אצל חברות של אימן. גברים שונים נכנסו ויצאו מחייהן וילדותן עברה עליהן ללא סדר יום קבוע וללא ביקורים סדירים בגן.

 

אלה ומיכל הגיעו למשפחת קלט החירום שמורות, נקיות ולבושות יפה. אלה הגיעה עם הרבה חרדות ותקופה ארוכה קראה לכל גבר שפגשה "אבא". בתקופה הראשונה שלה בגן, היא רצתה ללכת עם כל אחד הביתה. הייתה ניגשת לילד שעמד עם אימו, נותנת להם יד ומתחילה ללכת איתם.

 

אלה היא ילדה מאוד הורית. היא פונה מדי פעם לאם האומנת: "טאטא (סבתא) מיכל בוכה, טאטא, מיכל אוכל". היא הולכת לגן באופן קבוע ומשתלבת יפה. היא אוהבת לשחק ואוהבת בובות קטנות - היא מלבישה אותן, מאכילה אותן וגם מרביצה להן. היא נהנית מחברת ילדים ומבוגרים, אוהבת את בני הבית ומאוד אהובה עליהם.

 

אלה נפגשת עם אמה באופן קבוע. "בהתחלה, אלה פחדה מאוד לקראת המפגשים עם אמה", מספרת שרה רובינשטיין, מנחת אומנה מעמותת "אור שלום". "היא הייתה עושה צרכים במכנסיים. לקח לה הרבה זמן להבין את השגרה החדשה שלה, שבה היא יוצאת למפגש עם אמה וחוזרת לבית המוגן שלה. היא פחדה שתצטרך להישאר והייתה אומרת לאם האומנת בקלט החירום: 'אני הולכת, מאמא מתנה ואני באה פה' ואז הייתה שואלת בדאגה את האם האומנת: 'טאטא פה?' כלומר: תהיי פה כשאני חוזרת? חודשים שלמים שאלה את השאלה לפני כל מפגש עם האם הביולוגית שלה. גם מהפגישות עצמן אלה הייתה חוזרת מפוחדת ובהתחלה לקח לה זמן לחזור אל עצמה".

 

היום אלה כבר מורגלת בשגרה החדשה אך הזמנית עדיין. היא אוהבת בגדים יפים וסיכות מגונדרות. היא מתקשטת לקראת הביקור אצל אמה, ומקשטת גם את מיכל אחותה, בסיכה שלה. האם מקבלת טיפול פסיכולוגי אליו הסכימה בעל כורחה.

 

מיכל היא תינוקת מאוד מפותחת מבחינה מוטורית. היא זוחלת לכל מקום, מטפסת במדרגות, אוהבת לשחק ולהיות על הידיים. היות והגיעה לקלט החירום בגיל מאוד צעיר לא הספיקה לפתח חרדות.

 

רובינשטיין: "אני מרחמת על האם הביולוגית. היא אישה אומללה. אין דבר יותר גרוע לאמא מאשר שאמא אחרת מגדלת את הילדים שלה. זו כמו מראה שאומרת: 'את לא אמא ראויה'. אני מקווה שהיא תשתקם. זהו תהליך פסיכולוגי שלוקח הרבה זמן, אם הוא בכלל מצליח. יש אמהות שהאמהוּת שלהן כל כך חזקה שהן יעשו כל מאמץ על מנת להשתקם. אם היא תשתף פעולה עם הטיפול, יש סיכוי שתשתקם ואז יוחזרו לה הילדות. באומנה, הילד יוצא מהבית על מנת לאפשר להורה ולעצמו להשתקם. ההורה צריך לנצל את ההזדמנות ולעשות הכל כדי לשקם את עצמו ולהחזיר את הילד אליו".

 

ועד אז, אלה ומיכל מחפשות משפחה אומנת חמה, יציבה - שלא תנטוש אותן אף פעם.

 

שמות הילדות בכתבה בדויים.

 

 

  • מעוניינים גם אתם לעזור לילדים ולהפוך למשפחת אומנה או למשפחה מארחת? חתמו כאן על הטופס המקוון.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל פוטוס
צילום אילוסטרציה
צילום: ויז'ואל פוטוס
מומלצים