אל תלינו על השמאל החדש

סינדרום מוכר ואף טראגי משתקף בתביעה הבלתי מתפשרת של אנשי שמאל רבים לטהרנות. ההיגיון הטמון בתביעה זו פשוט. אם הרשימה המתגבשת אינה עונה באופן מלא על המופת האידיאולוגי בו מאמינים הטהרנים, הרי שיש לדעתם לדחותה על הסף, ואף לקלס ולהלעיג אותה. הם נחושים לשרוף את המועדון. הם יעשו זאת גם אם כתוצאה מהזעם הקדוש שהם מפנים נגד התנועה הפוליטית - על שום שהיא אינה עומדת על קוצו של יוד בגיבוש עקרונותיה - יסייע הדבר ליריביהם הפוליטיים.

ואכן, כאשר הביקורת על חנין ורשימתו עולה ימים ספורים לפני מועד הבחירות העירוניות, היא מהווה למעשה תמיכה בסטאטוס קוו הנוכחי המושל בניהול ענייניה של העיר. סטאטוס קוו זה מנוגד לחלוטין להשקפת העולם של השמאל שהמבקר מן הסתם ממשיך לאמץ לחיקו. לא רק זאת, בכך גם מסייעים לקידומה של מערכת בחירות שבה סיסמאות לאומניות מחליפות עמדות חברתיות. מבחני פטריוטיזם מופרכים מחליפים בירור ענייני של הסוגיות שצריכות להנחות את הבוחרים בבואם לבחור את המועמד המתאים.

כאן ראוי לציין שרבים מהבוחרים אינם מתרשמים מניסיונות מסוג זה להסיח את הדעת מהמהות. מתחוור כי רבים מתומכי הליכוד בכפר שלם ובשכונות אחרות של תל אביב מוטרדים פחות מיחימוביץ' וחולדאי מהשאלה עד כמה זקופה קומתו של חנין בעת שהוא עומד דום למשמע התקווה ועד כמה הוא מיטיב לדקלם את מילות ההמנון. הם מוטרדים מעניינים אחרים, חשובים יותר. הם מוטרדים מהיעדר חלוקה שוויונית של משאבי העיר ומהיעדר הזדמנויות חינוכיות שוות לילידיהם. גם זה סוג של פטריוטיזם - פטריוטיזם בוגר ומרענן.

מצערת העובדה שאנשי שמאל ותיקים ומוצהרים לא נוהגים כמותם. בהינתן העובדה שהעיר תל אביב היא אחת מהערים המקוטבות ביותר מבחינה כלכלית בערי ישראל, על אלה המתיימרים להיות אנשי שמאל למחות בראש ובראשונה נגד הניסיונות המחפירים להסיט את הדיון הציבורי משאלות של חלוקה שוויונית של משאבים למבחני נאמנות פטריוטית.

עליהם לבוא בפני ציבור ולהזכיר לו שהקיטוב הכלכלי והחברתי הנורא המאפיין את העיר, הכולל את קריסתה של מערכת החינוך בשכנותיה הדרומיות, את ההזנחה התברואתית שם ואת הקושי של זוגות צעירים למצוא בה דיור הולם - אינם גזירת שמים, אלא פועל יוצא של מדיניות שיטתית של הקצאה בלתי שוויונית של משאבים.

הבחירה לאבחן את חסרונותיו של השמאל החברתי החדש ההולך ומתגבש בתל אביב, ובתוך כך לספק תמיכה בלתי צפויה לימין החברתי המושל שנים רבות, רבות מדי, בניהול העיר, אינה במקומה.

פרופ' יוסי יונה, מרצה באוניברסיטת בן-גוריון ובמכון ון-ליר