כבר הרבה שנים שהפוליטיקאים מבטיחים
לשנות את שיטת הממשל בישראל כדי להגביר את היציבות השלטונית ואת יכולת המשילות של הממשלה, אולם הבטחות לחוד ומציאות לחוד. יושבת ראש קדימה, השרה ציפי לבני, מתכוונת להציב את הנושא בין הנושאים העיקריים שקדימה תתחייב לטפל בהם בפני הציבור במהלך קמפיין הבחירות.
לבני כינסה ביום שישי כמה מבכירי קדימה, לצורך התייעצות ודיון עומק בנושא. בין המשתתפים: יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ פרופ' מנחם בן ששון, השר חיים רמון, ח"כ יוחנן פלסנר והיועץ האסטרטגי אייל ארד. בפגישה נידונו שתי האפשרויות העומדות בפני המערכת הפוליטית - תיקונים בשיטה הפרלמנטרית הקיימת או מעבר לשיטה נשיאותית.
ארד ורמון תמכו בשינוי לשיטה נשיאותית, ואילו חברי הכנסת פלנסר ובן ששון אמרו כי בעת הזו יש לפעול לביצוע תיקונים בשיטת הממשל הקיימת. לבני עצמה עדיין לא גיבשה החלטה בנושא, אולם בעבר תמכה בביצוע שינויים בשיטה הפרלמנטרית. כעת, אומרים בכירים בקדימה, "היא פתוחה יותר לשמוע ולשקול גם את האפשרות השנייה. היא מבינה עד כמה קשה לנהל כאן את המדינה ולשמור על יציבות". בקדימה מציינים כי עדיין לא התקבלו החלטות בנושא.
ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשות פרופ' בן ששון קיימה אינספור דיונים הנוגעים לעניין, ובן ששון כבר גיבש כמה הצעות בנושא שינוי שיטת הממשל בישראל, שעיקרן ביצוע תיקונים משמעותיים בשיטה הקיימת. מתכונת מצומצמת של הצעות בן ששון נדחו בכנסת ה-17 בגלל התנגדותה של ש"ס לביצוע התיקונים, שדורשים שינויים בחוקי יסוד קיימים.
אם לבני וסיעת קדימה יחליטו לקדם את שינוי שיטת הממשל באמצעות ביצוע תיקונים בשיטה הפרלמנטרית, יתבססו התיקונים האלה על ההמלצות שגיבש בן ששון עם חבריו בוועדת החוקה. בין ההמלצות שגובשו:
1. העלאת אחוז החסימה לשלושה אחוזים בשלב ראשון, ואחר כך לחמישה אחוזים. זאת, כדי לאפשר יציבות שלטונית ואת חיזוקן של המפלגות הגדולות.
2. הגדלת הרוב הדרוש להפלת ממשלה בהצבעה קונסטרוקטיבית, מ-61 לרוב שנע בין שבעים לשמונים חברי כנסת.
3. לאחר הבחירות, ראש הסיעה הגדולה ביותר בכנסת יהיה זה שירכיב אוטומטית את הממשלה.
4. הקטנת מספר השרים ל-18 בלבד.
5. שינוי שיטת הבחירות, כך שבין שליש לחצי מחברי הכנסת יבחרו בבחירות אזוריות.
6. הפעלת החוק הנורבגי הקובע כי שרים לא יכהנו כחברי כנסת. חוק זה ימנע כפל תפקידים ויאפשר ל-120 חברי כנסת לעשות עבודה פרלמנטרית בלבד.
7. אי העברת תקציב עד 31 בדצמבר בכל שנה, תוביל לבחירות מיידיות. תתבטל האפשרות להמשיך בדיונים על התקציב עד תאריך 31 במארס.
8. צמצום מספר ועדות הכנסת ומספר החברים הפועלים בהן.
בקדימה מבהירים כי "הבעיות העיקריות הן חוסר יציבות וחוסר משילות. הקדנציות הן קצרות ועם חוסר ודאות, ובזמן שראש ממשלה מכהן בתפקיד, הוא לא יכול לקבל הכרעות. ברור לנו שאי אפשר להעביר את כל התיקונים האלה בבת אחת. צריך לעשות שינויים מידיים בשניים או שלושה נושאים, כדי להגדיל את היציבות וכדי לאפשר לממשלה למשול".
עוד ציינו כי "המטרה העיקרית היא לייצב את המערכת באמצעות כמה החלטות בשלב הראשון, שיונחו על שולחן הממשלה מיד לאחר הבחירות או כבר בכנסת הזו".
במערכת הפוליטית קיימת הסכמה רחבה כי השיטה הקיימת חייבת לעבור שינויים ותיקונים. אם תחליט לבני לאמץ את ההמלצות של ועדת החוקה ולא לפעול לשינוי הממשל לשיטה נשיאותית, הרי שיתכן כי תפעל לחזק את יציבות הממשלה באמצעות הקשחת התנאים להפלתה בכנסת, ובאמצעות שינוי שיקבע כי ראש הסיעה הגדולה ביותר יהיה ראש הממשלה באופן אוטומטי. כמו כן, קיימת האפשרות כי קדימה תנסה לקדם את העלאת אחוז החסימה.
"הכל נמצא עדיין בדיונים", אומרים בכירים בקדימה. "עוד לא התקבלו החלטות, אולם הנושא נמצא בראש סדר העדיפויות. אנחנו מנסים למצוא כמה עקרונות שניתן יהיה ליישם באופן מהיר וכמעט מיידי, ולאחר מכן להמשיך ברפורמות מעמיקות. המטרה העיקרית היא להגביר את היכולת למשול במדינה".
לבני צפויה להתייעץ בימים הקרובים עם מומחים נוספים בתחום, על מנת לגבש את עמדתה ולקבל הכרעה בנושא. גם פרופ' בן ששון אמר כי בכוונתו להציג בפני סיעת קדימה את המלצותיו כבר בתקופה הקרובה. "נגיש את ההמלצות ללבני ולחברי הסיעה", אמר בן ששון, "ואחר כך נוכל לקבל הכרעות. בכל מקרה, צריך לקדם את הנושא בהקדם כדי להגביר את יציבות במדינה".
