סקירה: Gears of War 2 - כמו סרט פעולה קייצי
המשחק החדש לקונסולת ה-Xbox 360 של מיקרוסופט הוא בדיוק כמו סרט קיץ מוצלח: מלא בקטעי פעולה עצבניים, פיצוצים ענקיים ואפקטים מיוחדים מרשימים
ככל שמתקדמים במשחק, מגלים שהסגנון מתאים לו כמו כפפה ליד. אחרי שהתלהבנו כל כך מהמשחק הראשון בסדרה, שיצא לפני שנתיים והציג את קונסולת הדור הבא של מיקרוסופט בשיא תפארתה, משמח לגלות שמשחק ההמשך משפר כמעט כל אספקט בו, וניצב בקלות בראש רשימת המשחקים המוצלחים שיצאו בשבועות האחרונים.
להציץ מאחוריי המחסה
בדיוק כמו במשחק הראשון, לב המשחק מתמקד סביב קרבות במפלצות אכזריות בשם ה-Locusts. שדות הקרב רבים ומגוונים, והעקרון במרכזי במשחקיות היא ההתמקדות במקומות מחסה. כמעט כל אלמנט בסביבה הופך בלהט הקרב לנקודת מחסה פוטנציאלית, ועד מהרה מגלים ששחקן שלא ידאג להסתתר בקפידה - ימצא את עצמו משמש כבשר
תותחים לצבאות ה-Locusts.
השליטה פשוטה: כפתור ה-A משמש את כל הפעולות הקשורות במחסות: מחבוא, מעבר ממחסה למחסה, ריצה מהירה למחסה הבא ועוד. כפתורי הכתף יאפשרו לכם להציץ מעבר למחסות, לירות ולטעון את הנשק. כפתור B ישמש להתקפות פיזיות (מכה בעזרת קת הנשק, שימוש במסור החשמלי המוצמד לרובה הסער ועוד) וכפתור X לאינטרקציה עם אובייקטים וכפתורים.
המשחק הוא משחק פעולה מגוף שלישי, כאשר זווית המצלמה קבועה מאחורי גבו של מרקוס פיניקס, הדמות הראשית. זווית זו, כמו גם המשחקיות מבוססת תפיסת המחסות, נותנות לקרבות הרגשה אפית במיוחד, שתורמת לא מעט להרגשת סרט הקיץ.
גברים מקצוענים יודעים מה הם רוצים
גם הסיפור מרגיש כמו סרט אקשן: לטוב ולרע. במשחק הראשון הכרנו את ה-Locusts, ספק מפלצות ספק חייזרים שהגיחו מבטן האדמה כדי להשמיד את המין האנושי שהתיישב על כוכב הלכת סרה. בסוף המשחק הצליחה יחידת העלית דלתא, בפיקוד מרקוס פיניקס הקשוח, לזרוק פצצה עוצמתית במיוחד לבטן האדמה במטרה להשמיד את המפלצות.
התוכנית, לא במפתיע, לא צלחה: ה-Locusts שרדו, וחזרו להכות במין האנושי ביתר שאת. במשחק השני נחזור לשחק את פיניקס, שינסה ביחד עם היחידה שלו למצוא דרכים נוספות לחסל אחת ולתמיד את האיום על האנושות. בנוסף, נעקוב אחריי סיפורו של דום, חברו של פיניקס לקרב, שמחפש נואשות אחר אישתו שנעדרת כבר זמן רב.
העלילה לא מדהימה במיוחד. היא מלאת קלישאות, צפויה למדי וכוללת דיאלוגים סוג ב'. מצד שני היא משאירה יותר מקום לאקשן עצמו. גם קטעי הקישור המעטים בין הקרבות מהירים וקצביים, ולא מפריעים לקרבות לזרום.
כל שלב - עולם ומלואו
המשחק כולל חמישה שלבים ארוכים, כל אחד כולל חמישה תתי-שלבים. השלבים מגוונים מאוד, וכוללים חידושים רבים על המשחק הראשון: שדות הקרב ישתנו באופן דינאמי במהלך הקרב, אוייבים חדשים וגדולים במיוחד יפתיעו אתכם מאחוריי כל פינה, יצורים ענקיים יספקו לכם תעסוקה מפתיעה, וכלי רכב אימתניים יספקו לכם קצב אש מהיר וקטלני במיוחד.
בנוסף למשחק לשחקן יחיד, יש גם מצב מרובה משתתפים, שמאפשר הפעם משחקים עד עשרה שחקנים במקביל (חמישה בכל קבוצה). מצבי המשחק התחרותיים לא מפתיעים במיוחד, וסובבים מצבי Team Deathmatch סטנדרטיים, כמו גם משחקים מבוססי מטרה ("מלך הגבעה" וכדומה). מצבים אלה פועלים בצורה טובה רוב הזמן, אם כי עדיין ניתן למצוא בהם באגים מעצבנים, ומערכת מאוד איטית למציאת משחקים (שאמורה להשתפר ככל שהזמן יעבור, על פי הצהרות החברה).
מצב משחק משותף נוסף הוא ה-Horde שיציב אתכם ואת חבריכם מול 50 גלים של אויבים בסדר קושי עולה. לא רעיון מקורי במיוחד, אבל הביצוע מעולה - והמצב מצליח, בלי הרבה בעיה, לגנוב את ההצגה ולהפוך לאחת מהנקודות הממכרות ביותר בכל החבילה.
לסיכום: מסנוור
Gears of War 2, כמו המשחק הראשון בזמנו, הוא אחד המשחקים היפים ביותר שיצא לנו לראות. הוא משתמש במנוע Unreal 3 המשופר, ונעזר בסגנון גרפי יחודי כדי ליצור סביבות מהממות. אפקטים מיוחדים של תאורה, מים ועוד גורמים לכל העסק להראות טוב יותר מאי פעם - וכשמשווים את המשחק החדש למשחק הראשון ניתן לראות כי הגרפיקה השתפרה - ולא במעט.
גם פס הקול מצויין ואווירתי, עם דיבוב דמויות מצויין (גם אם קלישאתי), בניצוחו של ג'ון דימגו, מי שמדבב, בין השאר, גם את הרובוט בנדר מפיוצ'רמה.
עם גרפיקה מסנוורת, משחקיות שמזכירה סרט קיץ מוצלח במיוחד, 12 שעות של קמפיין לשחק יחיד ועוד עשרות שעות במולטיפלייר - Gears of War 2 הוא המשך ראוי למשחק
הראשון בסדרה.
גם מי שבדרך כלל לא מתלהב ממשחקים עתירי פעולה חייב לעצמו לבדוק את Gears 2. מדובר באחד המשחקים הטובים ביותר של 2008, שהשאיר אותנו פעורי פה ותמהים לגלות איך יראה Gears of War 3.
Gears of War 2 (לקונסולת ה-Xbox 360 בלבד)
הטוב: גרפיקה נהדרת, משחקיות ממכרת, מצב מרובה משתתפים מעולה, כיף אדיר.
הרע: המצב לשחקן יחיד היה יכול להיות ארוך יותר, באגים בחלק ממצבי האונליין, עלילה דלה.
וסרט הפעולה: מרגיש כמו סרט קיץ משובח.
