שתף קטע נבחר
צילום: liquidlibary

אהבה: הנס, הקסם והטריק המיוחד שביניהם

כל אחד שחווה אהבה חווה קסם עם אדם נוסף. פתאום הכל מואר, העולם מחייך אליך. המפגש עצמו מזכיר לך שניסים אכן מתרחשים. אהבה היא אחת מהתופעות הבודדות שאפשר לומר עליהן – יש כאן גם קסם וגם נס וגם טריק

בהיררכיה המקובלת של שלושת המושגים האלה, טריק הוא הנחות ביותר – נחמד ומשעשע, אבל לא ממש מכובד. במילון אבן שושן לא תמצאו אותו, אבל ברשת הוא מוגדר: תַּכְסִיס, תַּחְבּוּלָה, תַּרְגִּיל, תַּעֲלוּל.

 

ומהו קסם? נַחַש, כישוף, הגדת עתידות. ובהשאלה: פלא, תופעה נפלאה, משיכת לב, לקיחת הלב שבי, כוח משיכה כבכישוף. וישנה גם הגדרה מדעית מנוסחת היטב: הקסם הוא פעולה שבה התפישה החושית מובילה לפרשנות מוטעית של המציאות. הקסם מעורר סקרנות וספק, הוא מדהים ומרגש, וברמה הכי גבוהה שלו יכול להיות שובה-לב.

והנס? על פי ההגדרה המילונית זהו מעשה פלא, דבר שלמעלה מן הטבע. הנס מופלא ונדיר הוא, משהו שכולם מייחלים לו ומעטים אפילו חוֹוִים אותו.

 

מילת קסם ביהדות ובנצרות

מה זה בעצם אַבְּרָקָדַבְּרָה? על פי ויקיפדיה המילה הזאת מופיעה שפות רבות, ובכולן היא מייצגת כישוף או קסם. לפי המאמינים בתורת הנסתר, אם היא כתובה על קמע ביכולתה לשחרר את נושא הקמע ממחלות ומאסונות.

 

יכולת זו של המילה הופיעה בראשונה בספר De Medicina Praecepta, שכתב רופאו של הקיסר הרומי קרקלה, קווינטוס סרנוס. על פי סרנוס, שהשתמש בכישוף כדי לטפל בחום, יש לכתוב את המילה ABRACADABRA 11 פעמים על פיסת נייר, כשבכל פעם מחסירים אות אחת מהמילה, ואת פיסת הנייר קושרים סביב צווארו של החולה בחוט פשתן. כעבור תשעה ימים עומד החולה שכגבו לנהר הזורם מזרחה ומשליך את פיסת הנייר לאחור, אל מי הנהר. כשממוססים המים את המילים, החום יורד לרמתו הנורמלית. הפופולריות של השיטה גברה בימי הביניים, והיו אף שניסו להשתמש בה כדי לרפא את המגפה השחורה.

 

לפי פרשנות אחרת, שמקובלת עלי יותר, אברקדברה במקור הוא צמד מילים עתיק שהשתבש: אברא כאדברה. מסתבר שכמו מושגים רבים בכדור הנהדר שלנו, מקור המילה המאוד נפוצה הזאת הוא יהודי, ונכתב בארמית: אברא כאֲדַבְּרָה – אֶברָא את אשר אדבר. ובלשון פשוטה, "אצליח לברוא כל מה שאומר", או "מילה של גבר".

 

אבל העסק קצת מסתבך כשגולשים לשפות אחרות. פירוש המילה אברקדברה בלטינית הוא "חטוף את הגופה", בדומה ל-hoc est corpus, שפירושו 'הנה הגופה', וזה הפך, כפי שניחשתם בוודאי, ל"הוקוס פוקוס". 

 

ללמוד את הטריק של ההווה

יש משהו טריקי באפשרות לפנטז. הנה אתה שם, בעתיד, או מתרפק על העבר. כך או כך אתה מצליח להתרחק מההוויה שלך, מההווה, מהצורך להיות נוכח כאן ועכשיו.

 

הקושי הכי גדול שמלווה אותי מילדותי הוא להיות נוכח בהווה. שנים של חינוך פולני חסר פשרות יוצרות בך קבעונות. "אתה מוכרח לחשוב על העתיד," אמר לי אבי אלפי פעמים, או "ללמוד מטעויות העבר" שאמי היתה מוסיפה, קצת יותר ברכוּת, כי העובדה שהטעויות כבר מאחוריי הביאה הקלה. במסע הפרטי שלי חיפשתי כמה פעמים מורה שיעזור לי להיות כאן ועכשיו, ללמוד את הטריק של ההווה.

 

פגשתי לא מעט אנשים כאלה, שישבו מולי בשלווה ועסקו בשלהם בשקט וביסודיות, ולא מתוך אובססיה אלא ברוח הזֶן. חלקם היו פריקים בודהיסטים, אבל היו ביניהם גם חובשי כיפות, מלומדים ואנשים כמוני וכמוך שהצליחו ללמוד את "סוד החיים הגדול" - להיות כאן ועכשיו זה שממנו אפשר להגיע אל הקסם.

 

המורה שלי לצורפות לא היה, למיטב ידיעתי, מאנשי הזֶן, אבל הוא הצליח להוביל אותי במשך תקופה של שנתיים בדרך מחומר הגלם אל השלם; "כמעט שלם", הקפיד לומר. כשמצא פגם כלשהו בטבעת שיצרתי, הייתי מזכיר לו את האינדיאנים שתמיד פוגמים במכוון ביצירותיהם, כדי לא להרגיז את האלים עם שלמוּת.

 

אני מאמין שלהיות כל כולך בהווה זה הכי קרוב לשלמות שאדם יכול להגיע אליו. הוסף לזה את מה שאני קורא לו "בחלוף הזמן", העובדה שכל כך קשה לקבלה, ותקבל את הבסיס לקסם. אם תצליח לחיות את ההווה ולקבל בנוחות את "בחלוף הזמן", תצליח לראות ולחוות קסם אמיתי. 

 

הכמיהה לנס

בדרך כלל מגדירים כנס התרחשות שאינה יכולה לקרות בדרך הטבע, במיוחד כשמדובר באירוע הצלה כמו היחלצות לא הגיונית מתאונת דרכים. עם זאת, יש הרואים גם בפורענויות שההסתברות שיקרו בדרך הטבע נראית נמוכה מדי מעין "נס", כאילו התרחשותן מעידה על התערבות על-טבעית.

 

למה בעצם בני האדם זקוקים לנס? אולי מכיוון שעובדת מותם הקרֵב ידועה להם, אך הם מתקשים להשלים איתה ובעצם היו רוצים למצוא את הדרך לבטל את הקץ. בשביל זה באמת צריך נס. ולפעמים באמת קורים ניסים. בתחום הרפואי, למשל, כשהמוות המתקרב וַדאִי ואז באיזו דרך פלאית מתרחש הנס שאפילו הרופאים האופטימיים ביותר עומדים ומשתאים למראהו. נס רפואי הוא מושג כמעט יומיומי בעיתונות.

 

בסיפורי פולקלור ודת ובאגדות, הנס קורה רק לטובים. הם "מרוויחים" אותו בהתנהגותם המופתית. ואולי, עם אמונה וקצת מזל גם לך יקרה הנס. אנשים מוכנים להיטלטל לקצה העולם כדי לפגוש את הנס או לקבל השראה שתוביל אותם אליו. הם ייסעו דרך ארוכה כדי להשתטח על קברי צדיקים ולזכות באמצעותם בנס המיוחל – פרס ראשון בלוטו, אביר על סוס לבן, לידה כנגד כל הסיכויים, או הבראה ממחלה סופנית. בעת מצוקה יהיו שישלשלו את כל כספם לידי המכשף או המקובל שיבטיח להם את הנס שיפתור להם את כל הבעיות.

 

גם לי קרו ניסים לא מעטים שבאו בהפתעה, בדקה ה-90, ושלפו אותי מפי התהום. חוויתי את קסם החיים, שהוא בעצם החוויה הרגשית של 'הנס הקטן', הרגעי. זה קרה בתקופות מסוימות בחיי, כשהייתי מחובר לעצמי מספיק בשביל להתרגש מפרח בודד שנקרה בדרכי, מספיק כדי להיות מסוגל לראות את הקסם שבפריחתו, מספיק כדי להבחין בקסם הצבעים העזים שמשחה יד אמן נעלמה ברקיע בעת שקיעה סתווית. שלא לדבר על הקסם המדהים של הלידה. רגע המפגש עם בני, חמש דקות לאחר שנולד בניתוח קיסרי, היה מהרגעים הנדירים הנצורים בי. זהו ללא ספק הקסם המופלא ביותר שזכיתי לו.

 

הבעיה עם ניסים היא שאי אפשר לקבל אותם בהזמנה או תפורים לפי המידה. הם תמיד בלתי צפויים ומפתיעים, ולא פעם קורים ממש ברגע האחרון.

 

מתנת הקסם

פגשתי מחולל ניסים אחד או שניים. שלא במפתיע הם היו אנשי דת, מה שמוביל אותי למחשבה שכדי לחולל ניסים, לחוות אותם ולזכות בהם, כנראה צריך אמונה ברורה וחזקה.

 

אבל כדי לחוות את הקסם אתה נדרש רק לפתיחות, אתה צריך לאפשר לו לקרות. זה תלוי רק בך, הצופה. אם תאפשר לקסם לקרות, הוא יתרחש מול עיניך. ולעומת זאת, אם אתה נעול וחוסם את עצמך שום דבר לא יעזור, לעולם לא תחווה את ההתרגשות הזו לעמוד מול משהו שקרה או קורה וכולך נפעם ומרוגש בחוויה חד פעמית.

 

היכולת לגנוב את הפוקוס ("פוקוס מן" ברוסית זה קוסם) היא אחת מההגדרות של קוסם טוב, מאחז עיניים ואמן אשליות. כדי לבצע טריק לא צריך שום דבר, אפילו לא זריזות ידיים, רק למצוא את הגישה לסוד, סוד אחד בודד שמבדיל בינך לבין הצופה בך, כשהוא משתאה והמום ולרגעים מאמין שאתה קוסם אמיתי. אבל ברגע שהסוד נגלה לו, מתלווה לגילוי גל של תדהמה מהולה בכעס: מה, זה כל כך פשוט? איך לא חשבתי על זה. בדרך כלל אנשים אינם נוטים ברגעים כאלה להודות בטיפשותם ובעיוורונם.

 

בכל פעם שאני לובש את גלימת הקוסם, אני רואה מולי מאות אנשים עיוורים למחצה, כאלה שבחרו לא לראות חלק מהדברים, אולי כי באמת זה בלתי נסבל לראות הכל. תארו לכם שתהיו מסוגלים לראות לחלוטין את מי שיושב מולכם, מבלי להשליך עליו את עצמכם, מבלי להמציא ולדמיין. הרי אז אפשר לומר שזכיתם לחוש אהבה. 

 

מה זאת אהבה

אהבה היא אחת מהתופעות הבודדות שאפשר לומר עליהן – יש כאן גם קסם וגם נס וגם טריק. כל אחד בינינו שחווה אהבה, חווה קסם שהתהווה מול עיניו, עם אדם נוסף. פתאום הכל מואר מסביב, העולם מחייך אליך כשאתה מאוהב. המפגש עצמו מזכיר לך שניסים אכן מתרחשים, וברוב המקרים מפגש כזה מתחולל אחרי שכבר ויתרת וחדלת להאמין.

 

אנשים עושים בחירות מחורבנות רק כדי להיווכח שאין כזה דבר "קסם אמיתי" – אהבה טובה. אם הם בני מזל וקורה להם הנס האמיתי, הם מגלים בתוכם את הפתיחות הנדרשת כדי לאפשר לקסם להתחולל בנפשם ולהיפתח לאהבה. והטריקיות שבאהבה, אוי, כמה שהיא יכולה להטעות ולחמוק, להופיע ולהיעלם, הכי מאחזת עיניים שיש, יותר מכל קוסם שהכרתי.

 

מסתבר שרוב האנשים אינם מבחינים בהבדל בין קסם לבין טריק. גם כשהם כבר פוגשים בן זוג מתאים יש להם הסבר מאוד רציונלי, מסודר וברור איך זה קרה, איך הם נפגשו במקרה. מדוע זה אינו "קסם אמיתי".

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
התפישה החושית מובילה לפרשנות מוטעית של המציאות
קליוסטרו הקוסם hakosem.com
ישראל קליוסטרו
צילום: הנס סטודיו
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים