לרגל המצב: מדריך חירום במקלט ובממ"ד

גורמי הבטחון כבר הבטיחו שזה לא הולך להיות קצר, לחמאס טילים המגיעים גם עד אשדוד ובאר שבע ועד לרגיעה יש כמה דברים חשובים שצריך לזכור לשעת חירום. אילו פריטים כדאי להציב במרחב המוגן או במקלט, מה עושים במקרה של פגיעה ישירה ומה חשוב להודיע לצוות מד"א אותו מזעיקים?

עזרה ראשונה

• הזעק את מד"א: אם יש נפגעים התקשרו למוקד מד"א בטלפון 101, תארו את מצב הנפגעים ומיקומם המדוייק, והגישו עזרה ראשונה רק על פי הכשרתכם. מגן דוד אדום מפרסם המלצות נוספות במקרה של פגיעות:
• שטפי דם חיצוניים: לחצו ישירות - עדיף באמצעות תחבושת סטרילית, על הפצע המדמם, לאחר שפסק הדימום בצעו חבישה הדוקה עליו. אל תניחו חוסמי עורקים על פצע מדמם אלא אם כן הוכשרתם לכך.
• שאיפת עשן וכוויות חום: יש לחלץ את הנפגע מאיזור אפוף בעשן למקום מאוורר תוך שמירה על דרכי הנשימה של הנפגע. כבו את האש ע"י גלגול הנפגע בחול, או ע"י שמיכה, או ע"י זרם של מים (אין להשתמש במטף לכיבוי אדם בוער). יש לדאוג למעברי אוויר חופשיים ע"י הטיית הראש לאחור. שטפו את אזור הכוויה במים פושרים וכסה את המקום הכוויה ע"י כיסוי נקי, אין להשתמש במשחות, שמנים, או אבקות שונות.
• פגיעות ראש: במידה והנפגע מחוסר הכרה פתחו את דרכי האוויר, אם אינו נושם - יש להנשים ולבצע עיסוי חזה. אם הנפגע נושם - השכיבו אותו על הצד כדי למנוע אפשרות של חנק מהקאות (אספירציה) ושמירה על דרכי אוויר. אין לתת לנפגע שתיה.
• פגיעות בבטן וחזה: יש להשכיב את הנפגע, לכסות את הפצע בתחבושת סטרילית. אין לתת לנפגע עם חשד לפגיעה פנימית שתיה.

ציוד שכדאי להכין

• מים: הצטיידו בבקבוקי מים מינרליים או מי ברז שלא עמדו יותר מחמישה ימים. הכמות צריכה להיות כזו שתספיק ל-4 ליטרים לאדם ביממה לפחות (2 בקבוקים גדולים).
• תרופות קבועות: חולים הצורכים תרופות באופן קבוע צריכים להצטייד בכלל התרופות למשך שתי יממות. יש לשאת עמכם גם את רשימת התרופות והמינונים, למקרה שלא תוכלו לקחתם לבד.
• שיכוך כאבים והורדת חום: הצטיידו באקמול, נורופן, אופטלגין ודומיו על כל מקרה. יש להרחיק כל תרופה כזו מהישג ידם של ילדים.
• מד חום: בעיקר אם אתם הורים לתינוקות, פעוטות וילדים, הצטיידו במד חום למקרה שנמוש חום, או שהילד ישנוני, אפאטי או סובל משיעול, שילשולים והקאות.
• משחה לגרד: המיקלט עלול להכיל חרקים וגורמים שונים המביאים לפריחה אלרגית וגרד. כדאי להצטייד במשחה מקומית למקרה של גרד מקומי (לדוגמא: פניסטיל).
• ונטולין: חולי אסתמה צריכים להכין משאף בהישג יד: האוורור הלקוי, הצפיפות והאבק, כמו גם החרדה עלולים לעורר התקף מחודש. הורים לילדים ופעוטות שלקו בהתקפי קוצר נשימה צריכים להציב במרחב המוגן מכשיר אינהלציה ואת התכשיר שרשם הרופא.
• אינסולין, מד סוכר: חולי סוכרת חייבים לשאת עמם אינסולין לתקופה של יומיים, מד סוכר וסטיקים לבדיקת רמות הסוכר, סוללה חלופית למד
  הסוכר, ונוזל ממותק למקרה של היפוגליקמיה (ירידה ברמת הסוכר) המסכנת חיים בתוך דקות. שאו על ידכם צמיד ובו מצויין כי אתם חולי סוכרת, ומה יש לעשות במקרה של איבוד הכרה.
• לטיפול בפצעים: הצטיידו בחומר חיטוי עורי (יוד, סביעור), פלסטרים ופדי גזה לכל מקרה של חתכים קטנים.
• ארון עזרה ראשונה: וודאו שבמרחב המוגן מצויה ערכה הכוללת ציוד החייאה (או לפחות מסיכת כיס להנשמה ונתב אוויר – Airway), חומרי חבישה ועצירת דימומים.
• ציוד לעדשות המגע: במהלך השהות במרחב המוגן עלול להגיע מצב בו תיאלצו להסיר מיד את העדשות בשל גירוי או שימוש יתר. קחו עמכם את מיכל האחסון, תמיסת השימור ומשקפיים.
• שקיות הקאה: במקרה של הקאות מרובות, כדאי שיהיו בנמצא שקיות שניתן לאטמן היטב. ריח ההקאה חריף ומתפזר במהירות, מה שעלול כשלעצמו להביא לבחילות עזות אצל שאר יושבי המיקלט.
• מד לחץ דם: אם יש ברשותכם מד לחץ דם, קחו אותו למיקלט. הוא חשוב במיוחד לאוכלוסיית הקשישים, אצלם לא תמיד ניתן להבחין בתסמיני עליית לחץ הדם.
• לקויי שמיעה: הצטיידו בסוללות למכשיר השמיעה. הצטיידו גם בכלי כתיבה למקרה שהמכשיר יפסיק לפעול ובכל מקרה שלא יהיה בסביבה מתורגמן שיוכל להעביר את דבריכם.