הרופא שבנותיו נהרגו: הן היו חיילות של שלום

"סיפור איוב המודרני", כך כינו אמש (יום ו') חבריו של ד"ר עז א-דין אבו אל עייש את הטרגדיה שפקדה אותו. שלוש מבנותיו ואחייניתו נהרגו מירי פגז לעבר ביתו במחנה הפליטים ג'בליה. שתי בנות אחרות, וכן אחיו, הועברו לטיפול בישראל במצב קשה. כל זאת, שלושה חודשים בלבד לאחר ששכל את אשתו שמתה ממחלת הסרטן.

ד"ר אבו אל עייש, תושב עזה, הגיע הערב לבית החולים שיבא בתל השומר בו הוא עובד כגניקולוג. לבית החולים הגיעו גם בנותיו הפצועות. "היו לי שלוש בנות יפות שאהבו לעזור לאנשים. הן היו חיילות של שלום. אני מקווה שזה יהיה הסוף. אם המוות הזה מרצה את המנהיגות אז שהילדים שלי יהיו אחרונים", אמר לעמיתיו בבית החולים.

אל-עייש לא שהה בביתו כשפגז שירה ככל הנראה צה"ל פגע במבנה, וכשהגיע למקום התבשר על מות בנותיו. "רציתי להקדיש את חיי לבנות. רק לפני כמה חודשים איבדתי את אשתי", סיפר לחברים הרבים שהגיעו לבית החולים.

מיד לאחר התקרית הגיעו לבית החולים מכרים רבים, בהם אנשי תקשורת, פעילים לזכויות אדם ורופאים שעבדו איתו. השדרן גבי גזית ששוחח עימו פעמים רבות מאז תחילת מבצע עופרת יצוקה אמר: "זו המלחמה המכוערת הזו. יושב פה רופא, כמעט הייתי אומר פלסטיני ציוני שיושב ומבכה את שלוש הבנות שלו ומבקש שיסבירו לו למה זה היה".

אחת מבנות המשפחה מגיעה לבית החולים בישראל (צילום: צפריר אביוב)

"אחת בישלה, השניה קראה - ואז נפל הבית"

בבית החולים מאושפזת שאדה בת ה-18, אחת מבנותיו של ד"ר אבו אל עייש שנפצעה בעיניה ומצבה מוגדר קל. בנוסף, מאושפז בבית החולים גם אחיו, שנפצע בגבו ועבר ניתוח. מבית החולים ברזילי הועברה אחיינית בת 12, הסובלת מפגיעה מערכתית ומצבה מוגדר קשה.

עפרה בלבן, יו"ר עמותת חן לפריון וחיים, הכירה את ד"ר אבו אל עייש כשהשנים היו פעילים בארגון שלום בשם "בני אברהם". "הוא נסער מאוד. שוב ושוב הוא מספר על הבנות. יש קושי עצום לעזור, מה תגיד לאדם שחרב עליו עולמו? הוא סיפר שהבנות היו בבית ועסקו בענייני יום יום, אחת בישלה, אחת קראה ופתאום בום-טראח נפל הבית. הוא היה צריך לעזוב את הגופות של הבנות, ורץ לבית החולים להציל את מי שנשאר", סיפרה.

לדבריה, ד"ר אבו אל עייש פעל רבות לקידום דו הקיום באזור. "טווינו חלום ענק להקים מרפאת פוריות במחסום ארז לטובת כל הצדדים", סיפרה. 

חבר נוסף שהגיע לנחם את ד"ר אבו אל עייש היה ד"ר רפיק מסאלחה, נוירולוג מבית החולים סורוקה, שסיפר כי ניסה לשכנע את חברו לעזוב את עזה המופגזת.

"אני מדבר איתו כמעט כל יום, והייתה שיחה שהצעתי שיעזוב את עזה והוא ממש צעק 'לאן אני אלך, איך אני אעזוב?'. הוא אמר שהוא סומך על טוהר הנשק של הצבא, שלא יפגעו בו ולא בילדים שלו.

"הוא סיפר לי שכל לילה הוא היה מפזר את הילדים, שניים בכל חדר ליד קיר כך שאם ייפול פגז יהיה פחות מסוכן. עד עכשיו הוא במצב של שוק. הוא רק חוזר ואומר 'כל החיים שלי רציתי שלום, למה פגעו לי בילדים? כל החיים רציתי קרבה ולשבור את המחסומים, למה זה מגיע לי?' הבגדים שלו כולם עם דם כי הוא ניסה לעזור לילדים ועם כל זה הוא אמר שהילדים יהיו הקורבן האחרון בשביל השלום".