דמיון וקסם בגטו הצועני

רבים לא מודעים לעובדה שלצ'כיה, המזוהה בדרך כלל עם הבירה פראג, בעלת הארכיטקטורה הקסומה והנופים הרומנטיים, יש גם צד אחר, כזה שלא מדברים עליו. העיר אוסטי והגטאות שבה הם דוגמא עצובה לצד אפל זה. חזותה השקטה והירוקה של העיר, שנחשבה עד לא מזמן למרכז מסחר הומה אדם, מסתירה באלגנטיות את הדרך שהובילה למחנה הריכוז טרזינשטט. בשולי העיר נמצאים שני רבעים בהם מתגוררים בני הרומה, צוענים שהגיעו לאזור בגלי הגירה מסלובקיה.

כתבות נוספות בסדרת הישראלי היפה:

•  מתנדבים (ומסייעים תדמיתית) ביער הגשם
• המשלחת מסכמת: "אנגולה נתנה לנו הרבה"
"מאדאם, זוהי אפריקה"
• עוזרים בכל העולם: "קומנדו נשמה ישראלי"

בני הרומה עצמם מכנים עצמם "רומה" (Roma או Rroma ברבים, ו-Rom או Rrom ביחיד), הכינוי הנחשב כיום לתקין פוליטית. צ'כיה היא אחת משבע מדינות במרכז אירופה שהכריזו על "העשור של הטמעת הרומה": יוזמה להטמעה חברתית ושיפור המצב הסוציו-אקונומי של המיעוט של בני הרומה (צוענים) במדינות אלה. היוזמה הושקה ב-2005, כשהעשור המדובר הוא מ-2005 ועד 2015, והיא מייצגת את המיזם הרב לאומי הראשון באירופה שנועד לשפר באופן פעיל את חייהם של הרומה.

פרט לצ'כיה גם בולגריה, הונגריה, מקדוניה, סרביה, קרואטיה, ורומניה הן חלק מהיוזמה

המדוברת, כשבכל אחת ממדינות אלה יש מיעוט ניכר של בני הרומה, מיעוט המצוי בדרך כלל בנחיתות כלכלית וחברתית.

ב-2005 התחייבו ממשלות מדינות אלה לסגור את הפער הנוכחי בתנאי המחייה והרווחה שבין האוכלוסייה הרגילה ואוכלוסיית הרומה, כמו גם לשים קץ למעגל העוני והדחיקה לשולי החברה שרבים מבני הרומה מצויים בו. ההבנות, האסטרטגיה והתכנית המוצהרת נתקלים בעת הזאת בקשיים רבים.

בפועל, הרבעים בהם מתגוררים בני הרומה באוסטי הצ'כית מאופיינים בצורת התיישבות דלה ומאוכלסים על ידי תושבים עניים מאוד.

הרובע האחד, מטיצ'ני, נקשר בפרשה עגומה הקשורה לרצונו של ראש העיר עצמה להקים חומת הפרדה בין העיר לבין הגטו הצועני. ב 13.5.98 הכריז ראש העיר אוסטי ,Ladislav Hruska, על כוונתו לבנות חומה שתפריד את הגטו הצועני משאר חלקי העיר, החומה הייתה מתוכננת להבנות עד סוף ספטמבר באותה שנה.

ההודעה שנפוצה באמצעי התקשורת יצרה גל מחאות ורושם ציבורי קשה מאד על הנהגת העיר כגזענית. מקבלי ההחלטות המשיכו לטעון שאין הכוונה להפריד את בני הרומה כמיעוט אתני משאר הצ'כים, אלא להפריד בין שכונות מכובדות לשכונות בעייתיות. בסופו של דבר, ברגע האחרון, בהחלטת הפרלמנט הצ'כי, הקמת החומה הפיזית נעצרה. עם זאת, חומת הדיכוי והדעות הקדומות נשארה בעינה.

תושבי העיר לא הסכימו להתנדב במרכז הקהילתי

הרובע השני נחשב לרובע אפל, אלים ומרכז של פשע. בשעות אחר הצהריים רחובות הרובע מלאים באנשים, כמה מהם עם מבט מסומם והליכה לא יציבה ואילו בלילות ריקים מאדם. ברובע זה מתגוררות הרבה משפחות צועניות במצב מאד קשה, בדירות של חדר או חדר וחצי. הן מקבלות קצבת סעד מהממשלה, אבל חייבות לתת את רובה למאפייה של הרובע תמורת מגורים בבניין הזה.

"דימויים חזותיים פנטסטיים וחוסר מאמץ לנסות להציג חיקוי של המציאות" 

מרכז הילדים ובני הנוער שממוקם ברובע מטיצ'יני הוא מבנה בן 3 קומות, אחד משניים בעיר. בקומה הראשונה ישנם שירותים, שני חדרי פעילות ויציאה לחצר. בקומה השנייה משרדים, מטבחון קטן ועוד חדר פעילות. בקומה השלישית אנו המתנדבים, ישנים בשקי שינה.

המרכז עצמו מטופח מאוד ביחס למה שנראה בחוץ. הנוף בשכונה כולל בתים נטושים, כבישים רעועים, מדרכות שאינן סלולות ומערכת התברואה מזכירה מדינות עולם שלישי. המרכז הוא מוקד לפעילות חינוכית, ללמידה ויצירה, לחום, לתשומת לב והוא כולל כמה מתנדבים בעלי מקצוע - עובדים סוציאליים ומתנדבים, שמכירים את הילדים ואת משפחותיהם.

במהלך היום אחראים שני מתנדבים על הבישול והאחרים על תכנית חינוכית עבור הילדים ובני הנוער מגיל שלוש ועד גיל עשרים ושש. הפעילות כללה בין היתר שיעור ברייקדאנס שהתקיים ברחובות, בין פחי האשפה, פעילות יצירת מסכות אפריקאיות עשויות ענפים, שנמצאו בחצרות נטושות למחזמר שהפקנו עם הילדים, למידת שירים ועוד.

ציורי הקיר מלאי דמיון ושמחת חיים בניגוד חריף למתרחש מסביב

קירות החצר כולם מצוירים, ללא טקסט מילולי כל שהוא. ציורי קיר אלה כוללים את כל האלמנטים של השפה החזותית: צורה וקו, צבע, דימויים דו ממדיים ובתלת-מימד. בצביעה, בציור וברישום. את הקירות האלה צבעו וציירו בזמנים שונים בשנים האחרונות קבוצות משותפות שכללו מתנדבים וילדים מבקרי המרכז. רואים שיש לציורי הקיר שכבות שונות וסגנונות שונים.

המשותף לכל ציורי הקיר היא צבעוניות עזה ועליזה, דימויים חזותיים פנטסטיים וחוסר מאמץ לנסות להציג איזו שהוא חיקוי של המציאות. ציורי הקיר כולם מלאי דמיון ושמחת חיים. הם יוצרים ניגוד חריף מאד למה שקורה מחוץ למרכז. השפה החזותית בציורי הקיר הצבעוניים הללו משמשת כמכשיר של העברה תרבותית (TRANSMISSION CULTURAL) - התהליך שבאמצעותו כל דור מעביר את התרבות לבא אחריו. הקירות המאוירים כחלק מן ההעברה התרבותית הופך למראה כפולת פנים: מצד אחד הוא משמש כסוציאליזטור חברתי, המשפיע על העדפותיו הערכיות של הילד, ומצד שני הוא משמש אינדיקטור תרבותי, המשקף את פני החברה שבה נוצר. במקרה הזה - הנגדת המציאות ויצירת מציאות חלופית.

פעילות המתנדבים בכל קיץ במרכז מטופלת על ידי שני ארגוני מתנדבים: INEX–SDA - ארגון מתנדבים צ'כי הממוקד בפעילות בתוך המדינה ומקבל מתנדבים בעיקר צעירים. הארגון הצ'כי השני – Need People in - נוסד ב 1992 ומייעד את מאמציו לפעילות הומניטארית ותמיכה בזכויות אדם בצ'כיה בפרט אך גם באזורי קונפליקטים בין לאומיים בעולם, לאחרונה בדארפור או בגרוזיה. המתנדבים של Need People in מבוגרים יותר, ועוסקים, בין השאר, בגיוס משאבים, הסברה, חינוך ומעורבות חברתית-קהילתית.

עולם ארגוני ההתנדבות הבין לאומי הוא עולם מסועף ומתפתח, כך שלצד תהליכים של הרחבת פערים כלכליים וחברתיים וירידת הסולידאריות ותחושת השייכות הקהילתית, עולה ופורחת (גם בישראל) תעשיית מתנדבים וארגונים וולונטריים כמגזר שלישי משגשג ודינאמי, שבמקרים לא מעטים לוקח על עצמו אחריות שלמעשה צריכה הייתה המדינה לקחת על עצמה. כאן נשאלת, כמובן, השאלה - האם עניי עירך אינם קודמים? ובכן - בודאי שכן, אלא שהפעם ביקשתי לעצמי התנסות מלמדת וחוויה שתיתן לי פרספקטיבות חדשות, מה גם שכאמור מתנדבים מאותה העיר לא נאותו לפעול בעצמם למען עניי עירם.

בתום שבועיים ימים נפרדתי מהילדים איתם עבדתי במשך שעות ארוכות ומהעמיתים, המתנדבים הצעירים שהמשיכו את המסעות שלהם ברכבות לאורך ולרוחב אירופה. אני חזרתי הביתה וממליצה גם לכם לנסוע ולפגוש עולם אחר, שמח, פשוט וזקוק לכם.

הכותבת ד"ר רימונה כהן חוקרת טקסטים חזותיים בחינוך, מרצה במכללה האקדמית בית ברל.

• ישראלים המעוניינים להתנדב לפרויקטים בין לאומיים יכולים לעשות זאת דרך ארגון GoEco , לפרטים לחצו כאן.