זה לא רק סיפור אישי שלי. הסיפור האישי שלי הוא סיפורן ומציאותן של חלק גדול מציבור הנשים בישראל, שנאלצות להיאבק מדי יום כדי שיוכלו לכלכל את ילדיהן ואת עצמן. הסיפור הזה מנסה לדבר לא רק את מציאות החיים הפרטית של ילדיי ושלי, אלא לספר על גורלן של כל כך הרבה מאתנו שהמדינה הזניחה והפקירה אותן מביטחונן הכלכלי.
חלקנו מצאנו בנדודים האינסופיים שלנו אחר מקורות פרנסה, עמותה אחת או יותר שעזרה לנו לראות שיש משהו מעבר לקרקעית הבוץ הכלכלית, וחלקנו עוד ממשיכות להתדפק על דלתות של ביטוח לאומי או של מעסיקים, שמשאירים אותנו לא רק עם מחסור כלכלי, אלא גם עם ייאוש גדול.
מתוך שאני מספרת על הדרך בה אני כבר נחלצת ממעגל ההחלשה שהמדינה יצרה
| תמונת מצב עגומה |
|
| "תחתית שוק התעסוקה - שוק עבדים מודרני" / שלומית שרביט |
|
אפליה בקבלה לעבודה, פערי שכר בין גברים לנשים, העסקה ללא חוזה, הלנת שכר, היעדר הפסקות סדירות, אי תשלום שעות נוספות, הטרדה מינית, יחס משפיל, מעקב אחרי עובדות ועוד, הן תופעות המאפיינות העסקה פוגענית. דו"ח מיוחד חושף היום את מצב העובדות בשוק תעסוקה מעורער |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
אצלי ומצליחה כיום כבר להתפרנס בכוחותיי ומכישוריי, אני גם מספרת כי יש עוד המוני נשים בארץ, מוכשרות לפחות כמותי, שעדיין לא מצאו את הדלתות האלה לעולם בו אפשר לקום בבוקר לא אל חרדת קיום כלכלית כי אם אל שמחה של עשייה מפרנסת.
כיום יש לי עסק משלי לאחר שקיבלתי תמיכה וכלים מקצועיים מ"העמותה להעצמה כלכלית לנשים"
בחיפה. כיום אני כבר יכולה לשבת ולפרסם ברבות וברבים את קורותיי כדי להפיץ הן את היכולת של כל אחת ללכת בדרך בה הלכתי והן את הדרישה שצריכה לבוא מאתנו כלפי המדינה. אותה מדינה, שאמורה להיות אחראית על רווחת התושבים והתושבות שחיים בה, ולא להשאיר את כל סוגיות הפרנסה והתעסוקה בידיים של כאלה שרואים בנו רק כלים מתכלים לשימון הרווחים שלהם.
נשות "עסק משלך" בחיפה
אל תדברו אלינו בשפה של - "כל אחת יכולה להצליח אם היא רוצה". זו שפה שהיא לא שלנו ולא נוסדה עבורנו. כמוני, כל אחת רוצה להיות עצמאית כלכלית אבל לא לכל אחת יש תשתית כלכלית ומקצועית שיכולה לאפשר לה עצמאות כזו, וזוהי בדיוק אחריות המדינה. אני לא מסכנה ולא הייתי מסכנה, אף פעם לא רציתי שיחשבו עליי או על אחרות במצבי שאנו קורבנות. ההיפך, כמי שחוותה את המחיר האישי של הפקרת ביטחונן הכלכלי של נשים וכמי שנחלצה ממחיר זה בזכות עמותה ולא בזכות המדינה, אני יכולה היום לעמוד ולדרוש גם עבור אחרות חיים של עצמאות כלכלית, חיים בכבוד.
גדלתי במשפחה חרדית מרובת ילדים שחיה בצמצום. משם יצאתי לדרכי בעולם הגדול. לאחר שנים הפכתי בעצמי אם לשני ילדים העומדת בראש משפחה חד הורית, אישה עצמאית המתמודדת עם קשיי פרנסה ונשענת על גמלת הבטחת הכנסה. כך התנהלנו כלכלית ילדיי ואני במשך שנים ומזה חיינו.
מתוך הרקע המשפחתי שלי הבנתי שאני צריכה להסתדר עם מה שיש ועל פי זאת הצלחתי בדרך לא דרך לקיים את ילדיי ואותי עד שהם גדלו. כשהילדים הגיעו לגיל בו רצו להשתתף במסגרות חברתיות, חוגים ופעילויות, העלויות הפכו עבורי לבלתי אפשריות. התברר לי שעבודה כשכירה תדרוש שעות רבות מחוץ לבית והרחק מהילדים, ושתשלום לצהרון יכלה את כל ההכנסות מעבודתי כשכירה. בגלל הרצון להמשיך להיות קרובה אליהם הבנתי שהדרך שמתאימה לי ביותר היא פתיחת עסק שיפעל מהבית.
התחלתי לתפור כילות בעבודת יד ולמכור לאנשים מהסביבה הקרובה. לשמחתי, אנשים אהבו את מה עבודותיי והזמינו עוד. עם הזמן הייתי זקוקה להכנסה נוספת, לכן הגיתי את היוזמה לייבא חיתולים רב פעמיים. הרעיון נולד אצלי קודם כל כי מדובר במוצר בו האמנתי מאוד ושלא היה בנמצא כשילדיי היו תינוקות. את הכסף לרכישה הראשונה לוויתי מאחי.
התחלתי לשווק ולהפיץ את החיתולים בירידים, בפסטיבלים ובתערוכות בכל הארץ. לכל מקום נסעתי עם ילדיי. באותן שנים חייתי מקצבת מזונות והשלמת הכנסה מהעסק. כל העת המשכתי לשאוף להרחיב את העסק ולמצוא דרך להשתחרר מהתלות שלי בגמלות של הביטוח הלאומי.
לפני כארבע שנים, עם כניסת חוק ההסדרים של ביבי נתניהו, נפגעה הגמלה שלי
כאם חד הורית וקוצצה לחצי. חוסר הביטחון הכלכלי שלי דאז איים מאוד. בצומת הדרכים הזו פגשתי את "העמותה להעצמה כלכלית לנשים" ונכנסתי לתוכנית 'עסק משלך' בחיפה. התוכנית לימדה אותי כיצד לנהל נכון יותר את העסק ואיך להביא לצמיחה משמעותית שלו. מנשות העמותה למדתי על הכלים המקצועיים הנדרשים להרחבת העסק ומכאן יכולתי להמשיך ולטפח אותו.
כיום אני יודעת מהי התנהלות כספית נכונה, איך לתמחר, כיצד לשווק והעיקר - איך להוציא אל הפועל את הכוחות שיש לי כאישה בעלת עסק משלה. כיוון שאני מאמינה בחיבור בין כבוד אישי וכלכלי לכבוד לסביבה, אני ממשיכה להרחיב את סל המוצרים האקולוגיים שלי והם כוללים כיום גם אגוזי סבון לכביסה, כלים חד פעמיים מתכלים ומוצרי היגיינה חד פעמיים לנשים.
זה הניסיון שלי, זה הסיפור שלי, זה המקום ממנו כיום אני מייחלת כי נשים יפסיקו להיות רק רוב מספרי במדינה ויהפכו להיות הגורם שמניע את המדינה לנהוג אחרת באזרחיותיה ואזרחיה ולאפשר לכל מי שרוצה גם את היכולת לחיות אחרת.
- בטקס שייערך היום, (ב', 2 בינואר), תקבל חגית כהן את פרס יושבת-ראש הכנסת לאיכות החיים, בשם "העמותה להעצמה כלכלית לנשים". הפרס, בשווי 15 אלף שקל, מוענק לעמותה עבור פעילות בשירות החברה והקהילה לשילוב נשים מאזורי פריפריה בשוק העבודה.
גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il
ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
לקריאות נוספות לסדר:
"ומה עם כתב האישום נגד משה קצב?"
"שיניתי את דעתו של מישהו לגבי המדינה שלי"
"מישהו יכול להסביר מה קורה כאן?"
"אסור שאזרחים יהיו בשר תותחים"
"פיטורין כמנוף לעשייה למען הקהילה"
"הנערה מחדר המדרגות"
"תנו לנו את הזכות לבחור למות בכבוד"
