כמה "ירוקות" המפלגות הרצות לכנסת?
במירוץ לכנסת יש שתי מפלגות המתמקדות בנושאי סביבה, אך זה לא מונע מכל השאר להתהדר בנוצות "ירוקות". עמותת "אדם טבע ודין" בדקה עד כמה פעלו המפלגות בתחום הסביבה, ומצאה שהמשימה הוטלה בעיקר על כתפיהם של קומץ ח"כים ירוקים, שמכסים כעת, במירוץ לירושלים, על מפלגות "שחורות" למדי
| מרצ |  | עבודה | | קדימה | | הליכוד |
| ||||||
| ישראל ביתנו | | אגודת ישראל | | חד"ש | | השורה התחתונה |
שתי מפלגות "ירוקות" מתמודדות בבחירות לכנסת - "הירוקים" הוותיקה ו"התנועה הירוקה-מימד". אך כמקובל בשנים האחרונות, כל המפלגות מנסות לשוות לעצמן תדמית "ירוקה" ולהציג לבוחרים את תרומתן בשמירה על הסביבה.
הבעיה היא שאת רוב הפעילות הסביבתית בכנסת עושים הח"כים באופן פרטי - ולא כיוזמות מפלגתיות, וכשהמפלגות מנסות להבליט יתרונות "ירוקים", הם בעיקר רוכבים על הצלחות ועמל של חברי כנסת בודדים. מוזר יותר הוא מצבן של מפלגות שיש להן חבר כנסת אחד או יותר שפעילים בתחום, ומנגד חברי כנסת או שרים אחרים שמושכים לכיוון השני.
אז כמה "ירוקות" באמת המפלגות המתמודדות בבחירות? עמותת "אדם טבע ודין" בחנה את רקורד הפעילות הסביבתית של המפלגות הבולטות ובדקה מי באמת שמר על הסביבה ומי רק צובע את שלטי התעמולה בירוק?
- ביום חמישי תקיים "אדם טבע ודין" בשיתוף עם ynet פאנל בחירות מיוחד בהשתתפות נציגים מכל המפלגות, שיעסוק בעשייה הסביבתית בכנסת. יש לכם שאלה לנציגי של מפלגה זו או אחרת? שלחו לנו אותה באמצעות מנגנון התגובות. אנו נבחר את השאלות הטובות ביותר ונדרוש מנציגי המפלגות להשיב עליהן.
ומה עשתה מרצ כמפלגה? בכל פעילות הכנסת ה-17 הובילה מרצ חוק סביבתי אחד בלבד. ג'ומס העביר תיקון לחוק התכנון והבנייה, תיקון פרוטוקול וזכות עיון במסמכים, שמטרתו לעגן את זכות העיון במסמכי מוסדות התכנון לחברי אותם מוסדות המעוניינים בכך לצורך פעילותם. מי שעוד בלט במרצ הוא ח"כ אבשלום (אבו) וילן, שהיה מיוזמי התיקון לחוק הפיקדון, אך הצעתו נפלה משום שלא חל עליה דין הרציפות עם פיזור הכנסת.
ומה עשתה העבודה למען הסביבה? בניגוד לפועולו של פינס, העבודה הייתה אחראית לקידום פרויקטים שפוגעים בסביבה ומסכנים את בריאות הציבור. כך למשל שר הבטחון אהוד ברק קידם את בניית עיר הבה"דים דרך הוועדה למתקנים ביטחוניים - ועדה שדיוניה לא חשופים לציבור וסמכויותיה רחבות ובלתי ניתנות לערעור כמעט. היא אישרה להקים את עיר הבה"דים מבלי לדרוש שיובטח קודם לכן שהשטח נקי מזיהומי סביבה.
שר התשתיות בנימין (פואד) בן אליעזר מקדם אמנם ניצול אנרגיות מתחדשות אך בינתיים תמך בהחלטת הוועדה לתשתיות לאומית להקמת תחנה פחמית נוספת באשקלון. לדבריו, ביקושי החשמל הגואים בישראל מחייבים זאת. להקמת התחנה השלכות סביבתיות מרחיקות לכת - החל מזיהום אוויר ועד לפליטת גזי חממה שעלולים לעלות לישראל בקנסות כבדים בעתיד. ארגוני הסביבה המליצו לו לא אחת לערוך רפורמת התייעלות במשק החשמל ולעודד חיסכון במקום לרדוף אחרי הביקושים הגואים.
טענות אלה הועלו, בין היתר, בהקשר של עמדתו בנושא התחנה הפחמית, הקמת היישוב מרשם למפוני גוש קטיף בחבל לכיש, וחזרתו מהתמיכה בביטול חוק הקרקעות המזוהמות. הוא גם נעתר שוב ושוב לבקשות תאגיד המיחזור להקלות ביעדי איסוף מכלי המשקה, וטירפד בשלהי הכנסת היוצאת את החוק להפחתת פליטת גזי החממה.
פעילות "ירוקה" נזקפת גם לזכותו של ח"כ מיכאל נודלמן שקידם את הצעת החוק לתיקון לחוק הפקדון ואת החוק למחזור צמיגים, אך הוא אינו מופיע ברשימת המועמדים לכנסת הבאה. שאר חברי קדימה כמעט ולא עשו דבר משמעותי למען הסביבה, כך שגאוותם על ניהול תיק המשרד להגנת הסביבה אינה נשענת על בסיס מוצק.
אך במקביל, תחת אותו "כובע" של יו"ר ועדת הכלכלה, טירפד ארדן את הצעת החוק לתיקון חוק הפקדון ובמקביל קידם חוק אריזות שונה. ובכל זאת, ארדן מרבה לעסוק בנושא הסביבה בניגוד גמור לשאר חברי סיעתו שמפגינים בעיקר אדישות לנושא.
מנגד, טרטמן לא פעלה נגד חוק אחר הקשור בים המלח, המתיר למפעלי ים המלח זיכיון לכריית מלח ולהמשך ההרס של הימה הייחודית.
ועדיין, טרטמן הייתה היחידה כמעט במפלגתה שפעלה בתחום הסביבה. שאר חברי הסיעה לא עשו דבר - למעט ח"כ רוברט אילטוב שקידם את חוק המגביל דמי כניסה לחופי רחצה לילדים שטרם מלאו להם 12).
יושב ראש המפלגה, ח"כ אביגדור ליברמן, זכור אצל ארגוני הסביבה כאחד משרי התשתיות הפחות סביבתיים, ובתקופתו אושרה, בין היתר, הקמת תחנת כוח פחמית. מנגד, חברו למפלגה יורי שטרן ז"ל, היה בין חברי הכנסת הבולטים בתחום הסביבתי.
גפני גם גייס את סיעתו לתמיכה בחוקים אלה. לעומתם, במפלגת ש"ס הציבו על פי רוב חזית מאוחדת נגד חוקים סביבתיים כמו למשל חוק הפיקדון. יוצא הדופן הוא ח"כ דוד אזולאי, שיזם יחד עם גפני את הצעת חוק איסור גביית תשלום בכניסה לפארקים עירוניים.
