למה נשים בגיל המעבר אומרות לא להורמונים?
עד מחצית מהנשים סובלות מתופעות גיל המעבר, אבל רובן הגדול אינן מטופלות, מה שפוגע באיכות חייהן. למה? הן כנראה זוכרות את המחקר מ-2002 שהזהיר שהורמונים עלולים לגרום למחלות רבות. אלא שמאז השתנו המסקנות אבל הפחד נשאר
במסגרת הסקר הועבר שאלון טלפוני ל-1,500 נשים בנות 45 עד 70. מחצית מהנשים דיווחו כי הן סובלות מגלי חום ומהפרעות שינה. למעלה משליש מהנשים סבלו מהזעות לילה, מירידה בחשק המיני ומכאב בעת קיום יחסי מין. כשליש מהנשים סבלו מעצבות, דיכאון או חרדה. שיעור גבוה של נשים ציינו עוד כי הן סובלות מעייפות וחוסר אנרגיה (66 אחוז) ומאי שקט ועצבנות (50 אחוז). בנוסף, חמישית מהנשים דיווחו כי הן סובלות מאוסטיאופורוזיס.
תופעות גיל המעבר לא פגעו בתפקוד היומיומי (עבודה, בילויים חברתיים, בילוי עם המשפחה או טיולים) של 80 אחוז מהנשים. עם זאת, 37 אחוז דיווחו על פגיעה באיכות חייהן בשל תופעות גיל המעבר.
רוב הסובלות - לא נוטלות הורמונים
נמצא כי רק עשרה אחוזים מהנשים שהשתתפו בסקר ושנמצאות בגיל המעבר נוטלות טיפול הורמונלי. שישה אחוזים נוטלות טיפול טבעי והיתר אינן נוטלות
טיפול. הנוטלות טיפול הורמונלי נוטות להיות בעלות השכלה והכנסה גבוהה יותר, יותר חילוניות ממסורתיות ודתיות. נוטות יותר להיות ממוצא מערבי וילידות הארץ דור שני. ברוב המקרים (82 אחוז) מי שהמליץ על נטילת התרופות ההורמונליות היה גינקולוג.
רבע מהנשאלות דיווחו כי נטלו בעבר טיפול הורמונלי והפסיקו. זמן הנטילה הממוצע של הורמונים היה 4.2 שנים, עם זאת כ-30 אחוז מהנשאלות נטלו יותר משבע שנים.
מחצית מהנשים שנטלו תכשירים טבעיים אמרו כי הטיפול הטבעי הוא פחות מסוכן. 20 אחוזים ציינו כי הרופא המליץ על תכשיר טבעי.
מי שלוקחת הורמונים - שבעת רצון מהטיפול
בסקר נבדקה שביעות הרצון של הנוטלות טיפול טבעי וטפול הורמונלי. שיעור שביעות הרצון בקרב נוטלות טיפול הורמונלי היה 73 אחוז והיה גבוה באופן מובהק מאשר בקרב הנשים שנוטלות טיפול טבעי (58 אחוז). עם זאת, נמצא כי שיעור הנשים שאיכות חייהם השתפרה בעקבות נטילת ההורמונים זהה לשיעור הנשים שדיווחו כי איכות חייהן לא השתפרה בעקבות נטילת הטיפול.ממצאי הסקר עולה כי נשים חוששות מנטילת הטיפול ההורמונלי, אך מבלי שיש להן ידע מבוסס בנושא. רוב הנשים (53 אחוז) לא ידעו מהו הסיכוי לחלות בסרטן תוך כדי טיפול הורמונלי. 23 אחוז סברו כי הסיכוי גבוה, 16 אחוז סברו כי הוא בינוני. בין הסיבות לאי נטילת טיפול הורמונלי ענו כלשיש מהנשים תשובות כמו "שמעתי שזה מסוכן", "זה עלול לגרום לסרטן או לאירוע מוחי", "לא ממליצים לקחת הורמונים".
המחקר מ-2002 שהדליק נורות אדומות אצל כולן
"מדובר בשיעור נמוך מאד של נשים שנוטלות טיפול הורמונלי. נשים סובלות מאד ולא נוטלות טיפול מפחד לא מוצדק", אומר פרופ' ברי קפלן, סגן מנהל בית החולים לנשים בבית החולים בלינסון ויו"ר האגודה הישראלית לגיל המעבר. "נשים צעירות, שרק נכנסות לגיל המעבר, בגילאים 45 עד 60 מרוויחות בגדול מהטיפול, הוא דוחה הופעה של אלצהיימר, מחלות לב וכלי דם ומחלות עצם ונותן איכות חיים יותר גבוהה. לנשים מבוגרות יותר יש חיסרון בנטילת הורמונים והם עלולים לסכן את בריאות הלב".
פרופ' קפלן ציין כי כיום ניתן דגש להתאמה אישית של הטיפול ההורמונלי, המינון ומשך הטיפול. הוא ציין כי נטילת טיפול הורמונלי מורידה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ב-40 אחוז, אך נמצא כי יש עלייה בגילוי סרטן השד בקרב נשים שנטלו טיפול הורמונלי במשך חמש שנים ויותר.
לדעתו, השיעור הנמוך הוא תוצאה של מחקר שפורסם בשנת 2002 ב"ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מידסין" ועורר התנגדות לנטילת הורמונים בגיל המעבר בעולם כולו. המחקר מצא שיעור גבוה יותר של תחלואה בסרטן שד ובמחלות לב וכלי דם בקרב נשים שנטלו טיפול הורמונלי. שנים לאחר מכן התברר שאוכלוסיית המחקר היתה מבוגרת יחסית (מעל 60) ולא יצגה נכונה את הנשים המקבלות טיפול הורמונלי (בנות 45-55) ומחקרים אחרים מצאו תוצאות הפוכות.
