משחקי מכונה בארץ השמש העולה
האם היפנים נתקעו בשנות השמונים? דנה פאר מביאה רשמים ישירות מתוך אולמות משחקי המכונה והפאצ'ינקו - הבילוי הפופולרי ביפן
לפני חצי שנה פניתי ימינה בתחנה המרכזית של נומזו ומצאתי עצמי בלאס ווגאס. שורה ארוכה של מאות אנשי עסקים יפנים ישבו זה לצד זה בחדר עצום, רועש ואפוף עשן, שקירותיו מרוצפי מראות ולתקרותיו אורות בוהקים, ובפנים קפואים ומלאי ריכוז משכו שוב ושוב בידיות של מכונות מזל בתקווה להוציא רצף של שלושה דובדבנים או שבע-שבע-שבע. רק עשרות בני הנוער המחוצ'קנים ששיחקו לא הרחק מהם "מאריו קארט" ו"סטריט פייטר 4" הזכירו לי שלא לקזינו נקלעתי, אלא לארקייד יפני טיפוסי.
מכונות מזל הן מחזה נפוץ בסצנת הארקייד היפנית, כמו גם הימורי קלפים ממוחשבים ומירוצי סוסים דיגיטליים. אטרקציה פופולרית נוספת הם תאי הפוריקורה (purikura) אליהם אתה נכנס, מצטלם ומעצב את התמונות כך שבסוף התהליך מתקבלות מדבקות חמודות ומקושקשות להפליא. כתוצאה מכל זה, הרושם הראשוני שהותירו עלי אולמות הארקייד ביפן היה שהדבר הבערך-אחרון שעושים שם - זה לשחק משחקי מכונה.
הבאתי לך דיונון מיובש
חלק מההתרשמות הראשונית (והשגויה, אגב) הזאת נבעה מהאופן בו מקובל לעצב את אולמות הארקייד – לא רק שהאווירה ה"קזינואית" בולטת לעין, לאוזן ולאף כבר מרחוק, אלא שאת הכניסה נוהגים להציף בעשרות מכונות UFO, המוכרות לנו בארץ כמכונות הזכוכית עם הזרוע האלקטרונית והצעצועים, אליהן אתה משלשל כסף ובתמורה מרגיש כמו פראייר. המכונות הללו זוכות ביפן לפופולריות רבה, ובין הפרסים הנפוצים ניתן למנות בובות ומוצרי מזון. היות והמח היפני אינו יודע גבולות זה מתחיל בגלידות, ממשיך בארוחות שלמות מוכנות ומסתיים בחטיפי דיונונים מיובשים.
המכונות הללו, אגב, משמשות כאמצעי חיזור בדייטים הראשונים של זוגות יפנים צעירים. זה נחשב לרומנטיקה במיטבה אם הבחור מצליח לדוג מהמכונה בובה חמודה עבור הדייט שלו. אם מתמזל מזלו לדוג משם תליון לטלפון סלולרי והבחורה אכן תולה אותו, זוהי דרך מקובלת להצהיר: "היי, אנחנו זוג!". המחזר היפני ישתדל לדוג בובה או תליון, כי סוציולוגים יפנים עדיין לא גילו מה המשמעות של לתת לבחורה דיונון מיובש בדייט ראשון.
אחרי שמצליחים לפלס סופסוף דרך בין שלל מכונות ה-UFO ומשחקי המזל, מתגלה האמת המתוקה: הארקייד היפני הוא גן עדן אמיתי לגיימרים ומספק מאות משחקים מגניבים. הארקייד היפני פונה למגוון רחב של גילאים ומתאים הן ליציאה לבד, הן כבילוי עם חברים, וגם, כאמור – לדייטים רומנטיים. כדי לפתות את הלקוחות לחזור מאפשרים הארקיידים לצבור "Coin Bank", בנק נקודות, שיישמר עבורך בפעמים הבאות שתגיע לשחק.
לוחמי מקלדת
משחקים רבים נוהגים לפנות לטעמו של קהל היעד היפני, כגון משחק בו השחקן מוציא כלב מחמד מתוק לטיול (היפנים משוגעים על חיות מחמד, ועל כלבים חמודים בפרט), או לחלופין נלחם בעולם וירטואלי כנגד סוכני המאפיה היפנית, היאקוזה. בשנים האחרונות צוברים משחקי הרשת פופולריות בסצנה המקומית, כמו למשל במשחק Gundan המבוסס על סדרת מנגה, בו מתמודד השחקן מול גיימרים הנמצאים באותה עת בארקיידים אחרים ברחבי יפן.
תופי הטייקו גם הם משחק ארקייד נפוץ, המהווה שילוב בין גיטר הירו ל-DDR הרגיל. מטרת המשחק לתופף על שני תופים לקצב המוסיקה (ניתן לשחק בשחקן אחד או בשניים). משחק פופולרי נוסף הוא Mocap Boxing, בו נאבקים מול מכונה העושה שימוש בחיישנים כדי לאתר לאן נשלחות המכות ולאן הגוף שלך מתחמק (למעשה, במשחק הזה יותר משעשע סתם לעמוד מהצד ולהסתכל...).
גיקים כבדים ייהנו ממשחק הקלדה, בו יוכלו להיאבק מול חבריהם בניסיון להוכיח למי יש מהירות הקלדה גבוהה יותר (שלא לדבר על
צניחתו של הארקייד
בין המשחקים הלוהטים ביותר נמצא כרגע "סטריט פייטר 4", שהגיע לארקייד היפני בחודש יולי האחרון. המשחק הזה יצא גם בפורמט של קונסולת משחקים ביתית, וכאן אנו מגיעים למה שמהווה בשנים האחרונות את עקב אכילס של הארקיידים – קונסולות המשחקים הביתיות, ובראשן ה-Wii.
שוק הקונסולות הולך ונוגס נתחים רצינים משוק משחקי המכונה, תהליך שכתוצאתו נסגרו בשנים האחרונות אולמות ארקייד רבים. כך למשל, בעקבות הפסדים כספיים חמורים שספגה השנה, הודיעה לאחרונה חברת "סגה" על כוונתה לסגור מאה אולמות ארקייד ביפן ולפטר כחמישית מעובדיה. זאת לאחר שרק בשנה שעברה סגרה 110 אולמות ארקייד.
ייתכן שזוהי אחת הסיבות לכך שבעלי הארקייד דואגים להשקיע כל כך הרבה בתחום של משחקי המזל וביצירת אווירת הקזינו. לשחק Wii בחדר זה אמנם מגניב, אבל בשביל ההתרגשות שמעניקים ההימורים ואווירת הסליז חייבים לצאת מהבית.
מירוץ סוסים דיגיטלי
אחד מסוגי ההימורים הביזאריים ביותר בהם נתקלתי היה מירוץ סוסים דיגיטלי. קיימות לא מעט גרסאות של מירוצי סוסים בארקייד היפני, ואחת מהן היא אנימציה תלת-ממדית של מירוץ סוסים הנערכת על גבי מסך ענק, מולו ישובים יפנים בכורסאות בעלות צגים ומהמרים.
אחד מתלמידיי המבוגרים יותר, שהעיד על עצמו כ"מכור למשחק", סיפר שכל שחקן בוחר ב"סוס אב" ו"סוס אם" ויוצר סוס מירוץ משלו, שפרטיו נשמרים על גבי כרטיס מיוחד של המכונה. במשך הזמן ניתן לגדל את הסוס, לצרף אותו למירוצים ולהמר עליו.
אבל אי אפשר לזכות שם בכסף, וזו נקודה שחשוב להדגיש: בארקייד היפני אין, בשום פנים ואופן, אפשרות לזכות במזומנים. כל מה שהמהמרים יקבלו בסופו של דבר יתבטא בקרדיט נוסף שיצטרף ל-Coin Bank שלהם ויאפשר להם לשחק עוד בארקייד. לא שזה מפתיע, כי הימורים ביפן תמורת כסף הם בעיקרון, אסורים. אבל גם במציאת פרצות בחוק ההימורים, המח היפני אינו יודע גבולות.
לאס וגאס יפני
הפאצ'ינקו הוא הגרסה היפנית להימורים חוקיים (פחות או יותר). מכונות הפאצ'ינקו הראשונות נוצרו בשנת 1920 כמשחק לילדים, אולם ב-1930 החלו לשמש מבוגרים. את אולמות הפאצ'ינקו קל לזהות באמצעות שלטי הניאון הבוהקים המכריזים עליהם ודלתות החלונות והזכוכית הגדולים, דרכם ניתן לראות טורים ארוכים של מכונות פאצ'ינקו צבעוניות ואנשים
יושבים לצידן עם ארגזים ענקיים גדושים בכדורי פלדה קטנים.
אם תעבור ליד אולם פאצ'ינקו ודלתו בדיוק תיפתח, תיחשף למשהו בלתי צפוי ברחוב היפני השקט בדרך כלל: רעש איום ונורא, מחריד ממש – טרטורי מכונות אינסופיים המשולבים ברעשי מוסיקה וכריזה.
את הרעש הזה תשמע אפילו אם תעמוד במרחק רב מהדלת, מרחק שגם לא ימנע ממך לחטוף עננת עשן סמיך היישר לפרצוף. איך היפנים מצליחים לשבת שם במשך שעות ולסבול את הרעש והעשן האלה באורך רוח – רק אלוהים יודע.
משחק הפאצ'ינקו הוא מעין הכלאה בין משחק הפינבול למכונת מזל. בגדול, מטרת המשחק היא להשיג כמה שיותר כדורי פלדה קטנים. בתחילת המשחק רוכש השחקן חבילת כדורים, ואלו מוזנים לתוך המכונה ונזרקים לכל עבר. בשלב הזה מתחיל השחקן לנסות להכניס כמה שיותר כדורים לכמה שיותר חורים.
כל הכנסה של כדור לחור מספקת מספר כדורים נוספים, והכנסה שלהם לחור אחד ספציפי מפעילה גלגלת עם תמונות – כאשר שלוש תמונות תואמות יכולות לספק זרם פתאומי ועצום של כדורים.
עם סיום המשחק לוקח השחקן את הכדורים ומחליף אותם במתנה כלשהי – עט, מצת, ובמקרים רבים בחפץ קטן דמוי-עגיל בקופסת פלסטיק. הימורים כאמור הם אסורים ביפן, כך שכסף אי אפשר לקבל, אלא שכאן נכנס לתמונה מנגנון גאוני – כי גם אם כסף אסור לקבל, אף אחד לא אמר שאסור לך למכור את המתנה שקיבלת, נכון?
כסף - אסור, מתנות - מותר
לפיכך, לצידו של כל אולם פאצ'ינקו תהיה חנות קטנה, אליה יכול השחקן לגשת עם המתנה שקיבל ולקבל תמורתה סכום כסף. כמובן שסכום הכסף תלוי ב"ערך נקוב" קבוע מראש של המתנה, ושקיים שיתוף פעולה הדוק בין אולם הפאצ'ינקו לחנות. אולם כל עוד מדובר בשתי ישויות משפטיות נפרדות (בתרגום מעורכדינית: בשתי חברות שונות), החוק היפני לכאורה אינו מופר והמשטרה אינה מתערבת.
יחד עם זאת, מכיוון ששתי החברות אמורות להיות בלתי קשורות, אחד הדברים שאסור לעשות זה לשאול את צוות אולם הפאצ'ינקו איפה נמצאת החנות. את הפרט הקטן הזה על השחקן לגלות לבדו.
גם לאזרחי יפן וגם למשטרה ברור בדיוק מה הולך שם, וכל יפני ששאלתי לדעתו הודה שמדובר ב"שטח אפור". אולם בדיוק כפי שהמשטרה היפנית נוהגת להעלים עין מהפשע המאורגן, כך מורשים גם אולמות הפאצ'ינקו (שרבים מהם קשורים ליאקוזה) להתנהל באין מפריע.
הפעמים הכמעט-יחידות בהן המשטרה מתערבת מתרחשות כאשר בעלי האולם מתערבים בצורה לא הוגנת בסיכויי הזכיה של המכונות.
משחקים בסיכויים
למה הכוונה? ובכן, ההצלחה בפאצ'ינקו מבוססת לא רק על מזל אלא גם על מיומנות, כאשר המיומנות מתבטאת הן בשליטה בכדורים והן (ובעצם בעיקר) בבחירת מכונה. קיימות
מכונות פאצ'ינקו שסיכויי הזכיה בהן גבוהים משמעותית, ומי שמצליח לתפוס לעצמו מכונה "טובה" יכול לזכות בכמויות ענק של כדורים וברווח כספי נאה.
מסיבה זו רואים לפעמים תור ענק של אנשים מתגודד ליד דלתות אולם הפאצ'ינקו לפני שעות הפתיחה. ישנם גם אולמות העורכים מידי בוקר הגרלה שתקבע מי יהיו מאה האנשים הראשונים שיזכו להיכנס בשעריהם.
בעלי האולמות נוהגים לכוון את מכונות הפאצ'ינקו לאחד מששה מצבים, הנעים בין 30 אחוזי הפסד ל-30 אחוזי זכיה. הדרך הפשוטה ביותר לחשב את סיכויי הזכיה של מכונה היא לחלק את מספר הזכיות היומי במספר המשחקים, נתון המופיע על גבי המכונה. דרך מוצלחת נוספת היא לבחור במכונות המוצבות מול הדלת, שנוהגות ליהנות מסיכויי זכיה טובים על מנת לפתות את עוברי האורח ברחוב להיכנס פנימה.
תחילת השנה האזרחית החדשה היא מועד בו עולים סיכויי הזכיה, אולם בסופי שבוע הם יורדים, כי זהו הזמן בו מרבית היפנים מגיעים לשחק. לבעלי האולמות אסור לשנות את סיכויי הזכיה במהלך היום אלא רק לאחר שעות העבודה, ובמקרים של הפרת הכלל הזה עלולה המשטרה להתערב, ואף
עשתה זאת בעבר.
בניין של משחקים
ולבסוף, תופעה נוספת שנוגסת בשוק הארקייד היא "בנייני התענוגות", שהרשת הפופולרית ביותר שלהם נקראת Round One. מדובר בבניינים הנמצאים בדרך כלל מחוץ לערים ומכילים בממוצע כשש (!) קומות של כיף. בבניינים הללו אפשר למצוא ביליארד, באולינג, קראוקה, החלקה על הקרח, משחקי בייסבול אישיים מול מכונה ש"יורה" כדורים, משחקי
חץ וקשת, ובנוסף, כמובן – פוריקורה ומשחקי ארקייד.
תופעת ה-Round One פופולרית מאד, ולמרות שהבניינים הללו מכילים אלפי מקומות חניה הם נוטים להיות מלאים עד אפס מקום, בעיקר בימי גשם. התאווה היפנית לכיף, ובעיקר לכל כיף שקשור בפעילות ספורטיבית, הופכת אותם למקום האידיאלי ליציאה עם חברים, וכמובן, גם לדייט.
אין ספק, בין ה-Wii לפאצ'ינקו ל-Round One הולך ומצטמצם מקומו של הארקייד בתרבות המקומית באורח דרמטי. היפנים מעדיפים כיום להישאר בבית או לנסוע מחוץ לעיר כדי להשתתף בפעילויות כיף סמי-ספורטיביות – ומה שהיה בעבר גן עדן לגיימרים הופך לאיטו לגן עדן למהמרים.
במילים אחרות, מי שעוד מעוניין להספיק לקחת חלק בסצנת הארקייד היפנית רצוי שימהר ככל האפשר, כי בקצב הזה, כל מה שיישאר פה בקרוב לעשות יהיה לשחק במכונת מזל, להרביע סוס דיגיטלי ולקנח בדיונון מיובש.
לאתר של דנה פאר
לכל הטורים של "יפן זה כאן" בערוץ התיירות
לפנייה לכתב/ת 
