כשקיבלה את מכתב הפיטורים ממעסיקיה בבנק, בסוף שנת 2003, הבינה לימור שמש, שבעצם יש כאן הזדמנות נפלאה להגשים חלום, שקינן בה מגיל 12. לימור, היום בת 40, המתגוררת ברמת השרון, נשואה לאלי, קבלן שיפוצים המתמחה בשימור מבנים, ואם לשלושה (6, 12, 15), החליטה לנצל גם את הזמן שנותר לה כעובדת בסניף הבנק, כדי לבדוק האם ניתן בכלל להפוך את תשוקתה לאפות לעסק. בתחילה מכרה בסופי שבוע עוגות לחברותיה מהבנק. בהמשך הרחיבה את חוג הלקוחות בעזרת החברות שהכירה בקורס היזמות. אחר כך התחילה לשווק את מוצריה בטלפון ולשלוח טעימות. ואז, כשחלפו כבר שלוש שנים, פתחה את "לימור מאפים בעבודת יד",
קונדיטוריה עם בית קפה קטן, שמציעה בשנתיים האחרונות עוגות ועוגיות משובחות, אווירה נינוחה ונעימה וגם קפה איכותי.
1. למה החלטת להקים עסק?
"בשנת 2003 קיבלתי מכתב פיטורים מהבנק שבו עבדתי כמה שנים. אך במקום להצטער, החלטתי שזה הזמן לעשות משהו עם החלום שלי. גם אלי, בעלי, עודד אותי לעשות משהו עם אהבת חיי, שכל כך בערה בי כל השנים. לכן, כבר בתקופת ההודעה המוקדמת החלטתי לנצל את הזמן לאפיית עוגות כדי למכור אותן לחברות בעבודה. בהתחלה, היו לי רק 4-5 הזמנות מדי שבוע. אחר כך, פגשתי את נורית ורבין, מ"עמותת אישית" והתקבלתי לקורס היזמות שארגנה. עבורי, זה היה כמו נס מהשמיים, כי פתאום היה מישהו שיכול להגיד לי מה עושים, כיצד מקימים עסק ואיך מתנהלים מול הרשויות".
2. איך התחלת?
"בשלוש השנים הראשונות עבדתי בבית. זה לא היה קל, כי אני פרפקציוניסטית ורוצה להיות בכל מקום ולעשות הכל. החזקתי כך מעמד במשך שנתיים, כשאני מפתחת מתכוני עוגות ועוגיות, שולחת טעימות ומשלוחים וצוברת לעצמי עוד ועוד לקוחות. אך בשנה השלישית כבר היו כל כך הרבה הזמנות למוצרים שלי, שכמעט קרסתי. בשלב מסוים כבר ממש לא היו לנו חיים בבית, כי הייתי כל כך עסוקה. בשנת 2007 נהיה לי ברור שאני חייבת להחליט - או לצאת מהבית ולהשקיע סכום רציני בפיתוח העסק שלי, או לוותר על כל העניין ודי. אחרי התלבטות קשה, החלטתי שאני לא מסוגלת לעזוב את זה, כי אני באמת אוהבת לאפות".
3. כמה כסף השקעת כדי להוציא את העסק מהבית?
"כ–150 אלף שקלים. מימנתי זאת בעזרת הלוואה, שלקחתי יחד עם אורן אחי, שהסכים להצטרף כשותף לעסק ומאז הוא עובד איתי. היציאה מהבית אפשרה לי לרכוש ציוד מקצועי ולהתחיל לספק עוגות ועוגיות מחומרים איכותיים גם ללקוחות עסקיים. כאלה שמחפשים מאפים בעבודת יד, המוכנים ממש כמו בבית, גם לישיבות ולאירועים. היום, אני יכולה להציע שירותים יותר מורכבים, כמו למשל, ארגון של אירועים חלביים. בכל הפקה כזו אני ממש מתרגשת, כי זו חגיגה בשבילי לארגן, לתכנן ולהפיק. במשפחה שלי יש כבר "מתנדבים" קבועים, שבאים לעזור לפני ובמהלך כל אירוע כזה. כשמגיעים
| "כולם יודעים שפה אני המפקדת" (צילום: עדי בונדי, טלומק) |
לקונדיטוריה האחיינים, האחים וההורים שלי, זה ממש מבצע סוחט אנרגיה, כי חייבים לשלוט בכל העשייה הזו. כדי להספיק, אני כבר יודעת שהכל צריך להיות מאורגן מראש ומאוד מתוקתק. כולם כבר יודעים, שפה אני המפקדת, שמנהלת הכל. הם גם עושים מה שאני אומרת, במדויק. ואם לא, כשצריך - אני יודעת גם להרים את הקול".
4. מה הכי הפתיע אותך?
"התגובה של הלקוחות למעבר שלי מהבית לקונדיטוריה. כשעבדתי מהבית, הספיק לי השיווק הטלפוני והכל פעל על בסיס משלוחים. כשהודעתי ללקוחות שלי על המעבר לאזור התעשייה, חלקם ממש התאכזבו, כי העדיפו את העוגות שהוכנו בבית. היום, רבים מלקוחותיי הם חדשים ודווקא רוצים לבוא, לראות, לטעום. למרות שאני ממשיכה לספק שירות של משלוחים הביתה".
5. מה דרש ממך הכי הרבה מאמץ והשקעה?
"שכלול היכולת הארגונית שלי. כי באפייה את צריכה להיות מאוד מאורגנת ומדויקת. את חייבת לדעת מה את עושה בכל דקה ואין זמן למנוחה או התבטלות. ההבנה שזו צורת העבודה הייתה קשה במיוחד לאורן, שהגיע מתחום הגרפיקה, שם עובדים בצורה הרבה יותר נינוחה. הוא לא תיאר לעצמו עד כמה הכל פה חייב לפעול כמו שעון".
6. איך את מתמודדת עם המשבר הכלכלי?
"אני שורדת. מאמינה שצריך זמן כדי שהעסק יתבסס, ושעכשיו זה לא הזמן לבדוק אם הוא רווחי. כעת, מה שחשוב זה להגדיל את מעגל הלקוחות ולכ
| "אני הכי אוהבת לפתח מוצרים חדשים" (צילום: עדי בונדי, טלומק) |
סות את ההוצאות. גם העזרה של אלי עם הילדים והבית משמעותית מאוד ליכולת ההתמודדות שלי עם הזמן הנוכחי. כי בעסק, אני עובדת שעות מטורפות. משמונה וחצי בבוקר עד שמונה ואפילו עשר בלילה. אמנם אימא שלי מסייעת וגם הילדים מגיעים לבקר אותי בעסק, אך ללא הסיוע והפרגון של אלי, לא הייתי מצליחה להחזיק מעמד".
7. מי הכי עזר לך בדרך?
"בקורס היזמות של "עמותת אישית", הפכתי לאחת מתוך קבוצת נשים, שהתמודדו בדיוק עם אותן שאלות ובעיות שהיו לי. אני חייבת לומר שהמפגשים השבועיים האלה עם 25-30 תלמידות הקורס עודדו אותי מאוד. רבות מהן הפכו ללקוחות שלי, ובנוסף, יצרנו בינינו אחוות נשים, הממשיכה לסייע לנו עד היום. מאוד עזרו לי גם שעות החונכות המסובסדות שאני מקבלת מהעמותה. בסיועה, יצרתי קשר עם חונך, שהוא יועץ עסקי מנוסה, ובעזרתו אני עושה שינויים, מפתחת רעיונות ומקדמת את העסק שלי".
8. מהן התוכניות לעתיד?
"להגדיל את חוג הלקוחות ולפתח מוצרים חדשים, כי את זה אני הכי אוהבת. לקחת על עצמי יותר הפקות של אירועים חלביים, כי זה גורם לי הנאה רבה".
9. מה מהתנסויות העבר שלך הכי שימש אותך בהקמה ובתפעול של העסק?
"תמיד היה לי קשה לשווק את עצמי ולמכור. בבנק, ממש הכריחו אותי לעבור קורס שיווק ולשווק מוצרים, ואני זוכרת שהיה לי מאוד לא נוח עם זה. אבל אחרי שלמדתי לעשות זאת שם, הגעתי לעסק שלי עם ביטחון, שאני יודעת לעשות שיווק ושיש לי כבר את הניסיון והיכולת. התחושה הזו תרמה לי וגם לעסק שלי הרבה מאוד".
10. מה את ממליצה לנשים אחרות שחולמות להקים עסק?
"למצוא את מה שהן חולמות ואוהבות לעשות ולממש את החלום. זה לא קל או פשוט, אבל אני מבטיחה שזה באמת גורם אושר!"
10 אחוזים הנחה לקוראי המדור, שיביאו עימם את הקופון לקונדיטוריה "לימור", רחוב החרושת 11, איזור התעשייה של רמת השרון (ליד מגה).
המתנות של מירית
הריבות של שרה
ציפי והחרוזים
