יחסי ארה"ב ואמריקה הלטינית: קובה היא המוקד
לא מעט אקורדים של פיוס נשמעו בוועידת מנהיגי מדינות אמריקה בטרינידד וטובגו בסוף השבוע - אך הד"ר אפרים דוידי מאוניברסיטת תל אביב מבהיר: התקרבות בין ארצות הברית לאמריקה הלטינית תושג לא באמצעות מחוות ולחיצות ידיים - אלא בהסרת החרם על קובה
לחיצת היד החמה של שני הנשיאים התקיימה במסגרת פסגת מנהיגי מדינות אמריקה בטרינידד ובטובגו, שאליה הגיע הנשיא האמריקני בניסיון להתקרב אל מדינות אמריקה הלטינית. אך לצד מחוות הפיוס של צ'אבס ואובמה, במוקד הפסגה עמדה מדינה אחרת, שכלל לא הוזמנה אליה: קובה, שעימה ניתקה ארה"ב את היחסים לפני 48 שנה.
בפתח הכינוס הכריז נשיא קובה ראול קסטרו כי ארצו תסכים לדון "על הכל" עם ארה"ב, ואובמה השיב כי הוא מעוניין ב"התחלה חדשה" עם קובה והביע נכונות לדון במגוון נושאים עם ההנהגה במדינה, לרבות סוגיות כלכליות, רפורמות דמוקרטיות ונושאים נוספים. למרות זאת, אמש התעוררה בכינוס מחלוקת, על רקע התעקשותן של מדינות אמריקה הלטינית לכלול בהודעת הסיכום קריאה להסיר את החרם האמריקני על קובה – דרישה שלה מתנגדת וושינגטון.
"מצד אחד אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה ולומר שחלה התקרבות בקשרים בין ארה"ב לאמריקה הלטינית - אבל עדיין מדובר בהרבה ג'סטות ומעט מאוד מעשים", אמר ל-ynet הד"ר אפרים דוידי, מומחה להיסטוריה חברתית וכלכלית של אמריקה הלטינית מאוניברסיטת תל אביב. למרות זאת, הוא מסכים כי ההתקרבות בין ארה"ב לוונצואלה בכינוס אינה סמלית בלבד. "הצעד המשמעותי הוא שוונצואלה בכל זאת תחזיר את השגריר שלה לוושינגטון – וזה לא סתם 'שגריר' אלא שר החוץ לשעבר, שנמצא במעמד פוליטי מאוד חזק".
לחיצת היד החמימה: צ'אבס ואובמה בסוף השבוע (צילום: AP)
אם ארה"ב רצינית - שתסיר את החרם
את החלטתו של ברק אובמה מהשבוע שעבר לקיים את הבטחת הבחירות ולהקל במעט את המגבלות על קובה מכנה דוידי "מעשה סמלי לחלוטין". "אובמה בסך הכל ביטל החלטה של קודמו, שהחמירה מצב שהיה קשה מלכתחילה. המעשה העיקרי שארה"ב יכולה לעשות כדי להוכיח את רצינותה יהיה הסרת החרם על קובה. צעד כזה יהיה איתות לאמריקה הלטינית שמדיניות ארה"ב אינה מדיניות של כפייה".
"ארה"ב רואה את עצמה כמחויבת לסדר חברתי קפיטליסטי", מוסיף דוידי. "כל מדינה באמריקה הלטינית שניסתה לבחור בדרך אחרת, נענשה: צ'ילה ומדינות אחרות נענשו באמצעות הפיכות צבאיות, ואילו קובה ונענשה באמצעות האמברגו. אם ארה"ב תוותר על העונש – משמעות הדבר שמדינות אמריקה הלטינית יכולות לבחור בעצמן את דרכן, ועד היום זה לא היה המצב. לכן דווקא קובה, מדינת-אי קטנה וענייה בת 10 מיליון תושבים – ולא ברזיל או ארגנטינה או מכסיקו - עומדת במוקד היחסים בין ארה"ב לגוש המדינות. הסרת האמברגו תסמל את השינוי במדיניות האמריקנית באמריקה הלטינית".
מדוע דווקא עכשיו החליטו מדינות אמריקה הלטינית להתאחד ולדרוש מוושינגטון את ביטול האמברגו? "יחסי הכוחות באמריקה הלטינית השתנו – כי גם מדינות שממשלותיהן אינן שמאלניות מבינות שהתקופה השתנתה, ומצליחות פתאום להיות 'גיבורות גדולות' מול ארה"ב", מוסיף דוידי ואומר. "זה קרה עכשיו, בשל הסדקים שנפערו בהגמוניה האמריקנית. מדינות אמריקה הלטינית נתלות בקובה כדי להסביר לאמריקנים שהמצב השתנה, ושאם וושינגטון רוצה לקבל את אמריקה הלטינית, היא צריכה לקבל את כולן כעסקת חבילה, ולא אחת-אחת".
ניצחון הגוש המאוחד
דוידי מסביר כי על אף ש"שינוי" היתה סיסמת הבחירות של ברק אובמה, השינוי בתקופה שאליו הוא מתייחס הוא עמוק הרבה יותר. "בחירתו של אובמה היא ביטוי פוליטי של תהליך גלובלי רחב יותר. בכל העולם יודעים שההגמוניה הקפיטליסטית האמריקנית נמצאת בשקיעה. באמריקה הלטינית הדבר בולט מאוד ולכן שם הסתירות האלה הן בולטות
יותר - לא רק משום שהשמאל שהוא חזק אלא משום שארה"ב תמיד ראתה את אמריקה הלטינית כחצר האחורית שלה, ולא כעוד אזור בעולם. לכן העניינים טעונים יותר מאשר יחסיה עם אפריקה, נניח".למרות שבכינוס השמיעו שני הצדדים התבטאויות של פיוס והושטת יד, מהדברים שאמר אובמה הערב עם נעילת הפסגה, עולה כי כל עוד לא נפתרות הסוגיות המטרידות את וושינגטון - בהן הגבלת חופש הביטוי, סוגיית האסירים הפוליטיים וסוגיות נוספות, תישאר המדיניות האמריקנית על כנה והאמברגו לא יוסר. אך גם אם הסרת החרם על קובה עדיין רחוקה, דוידי סבור שהעובדה שאמריקה הלטינית החליטה להתמודד עם ארה"ב כגוש מאוחד היא מעניינת ביותר. "אני צופה שהדבר יחזק את תנועות השמאל והתנועות החברתיות באמריקה הלטינית, שיציגו את זה כניצחון".
