אליפות אחת, שתי קבוצות ושלוש סיבות

שישה משחקים, 540 דקות של כדורגל ו-18 נקודות בקופה. זה מה שנשאר עד תום עונת 2008/09 של ליגת העל. אחרי 27 מחזורים התמקמו שתיים מהקבוצות הכי גדולות שלנו, הפועל תל אביב ומכבי חיפה, בראש הטבלה עם אותו מספר נק' (53), כשרק שער בודד מפריד ביניהן. אליפות אחת, שתי קבוצות ושלוש סיבות מדוע כל אחת מהן היא זאת שתניף את התואר.

עם מסורת אי אפשר להתווכח

עם כל הכבוד להפועל ת"א, שזכתה בשבע אליפויות מאז קום המדינה, האחרונה שבהן הייתה בשנת 2000 עם תינוקות קשטן. אגב, התינוק האחרון מאותה עונה שעדיין משחק בישראל, עמרי אפק, עושה זאת אצל חיפה, קבוצתו האהודה מאז ימי חלום עליכם של עוזי חיטמן ז"ל. הירוקים זכו בעשר אליפויות ב-24 שנים, מה שהפך מזמן ללחם והחמאה של הקבוצה. בעוד בכרמל כל עונה בלי אליפות נחשבת לכישלון, בהפועל כבר שכחו טעם של אליפות מהו.

ביתי הוא מבצרי

נכון שקרית אליעזר הוא כבר לא המבצר האימתני מאמצע שנות ה-80 ותחילת ה-90, אבל עדיין, המפגש הבא בין שתי הקבוצות (מחזור 31) יתקיים בחיפה.

האיצטדיון למרגלות הכרמל ידוע לשמצה בוולפסון, והוא מגרש בו לא רוותה הפעל נחת, וזאת בלשון המעטה, כבר שנים רבות.

בעשור האחרון עומד מאזן האימה של האדומים על אדמת חיפה (מול הקבוצה הבכירה של העיר) על 11 הפסדים, ארבע תוצאות תיקו וניצחון אחד בודד וגלמוד. ה-0:3 (באדיר וצמד של פראליה) מ-2003/04 צרוב בזיכרון אוהדי הפועל, הם גם לא ישכחו את השיוויון הדרמטי של קייסי ב-2000/01, שהוציא סופית את קבוצתם מהמירוץ אל התואר.

בנוסף, הקהל הירוק יודע להתייצב כשצריך וייתן לקבוצה שלו דחיפה אדירה, שרק תתעצם לעומת 1,800 האוהדים באדום שיתמקמו הרחק מאחורי השער הדרומי וכמעט לא יורגשו.

הסגל הירוק

אלי גוטמן מחזיק בחבורת לוחמים, אך מה שעשוי להוות משקל רציני במאבקי ההכרעה הוא עומק הספסל. כשאלישע לוי מביט לאחור בזמן משחק לנגד עיניו נמצאים תמבינקוסי פאנטיני, ראנספורד אוסיי, איל גולסה, עמרי אפק, רוני גפני, אלון חרזי והשוער אמיר אדרי, אליהם אפשר להוסיף את מוחמד גדיר, ישראל זגורי ואנדרסון ווסט היושבים ביציע בדרך כלל. כמעט לכל אחד מהם יש מקום בהרכב הפועל.

כשגוטמן מסתכל לכיוון ספסל המחליפים הוא רואה שם את ויקטור מרעי, גל שיש, ערן זהבי, עדן בן בסט, עמרי קנדה, יהודה חוטה והשוער יניב מזרחי. עם כל הכבוד, קשה למצוא שם שחקן שיכול להיכלל בסגל של לוי. תשאלו את בן בסט.

(עדי סרדס)

הקהל

"האוהדים של הפועל מזכירים לי את האוהדים של ליברפול", אמר העונה אלי גוטמן לאחר הניצחון על וויוודינה נוביסאד בגביע אופ"א. הפועל הגיעה לגומלין לאחר 0:0 בסרביה, אותו השיגה בעיקר בזכות משחק מצוין של וינסנט אניימה. בבלומפילד הסיפור כבר היה שונה לגמרי, והאדומים ניצחו 0:3 די בקלילות, ואם תשאלו את המאמן מה גרם להבדלי היכולת בין שני המשחקים, התשובה ברורה - האוהדים.

הפועל תשחק ארבעה (דרבי, בני סכנין, הכח עמידר רמת גן ומכבי נתניה) מששת המשחקים שנותרו עד תום העונה בבית. עם קהל כמו שלה, שבדרך כלל צובע את בלומפילד באדום בלי קשר למצבה בליגה, מדובר ביתרון משמעותי ביישורת הבאמת אחרונה של הליגה. אם בסופו של דבר הפועל תיקח את האליפות, מעניין לראות אם בדקה ה-90 במשחק הליגה האחרון מול נתניה יתחילו לשיר בבלומפילד את 'you’ll never walk alone'.

הניסיון של גוטמן

אמנם לותאר מתיאוס הגיע השנה לגיחה בארץ הקודש, אבל אם יש מאמן גרמני בישראל הוא נמצא בוולפסון ועונה לשם אלי גוטמן. המאמן האדום ידוע בעיקר ביכולת שלו להוציא יש מאין, בכדורגל אותו רבים מכנים כ"אפור", אך בשביל האוהדים של הפועל מדובר בתאווה לעיניים.

בתחילת העונה גוטמן הבטיח שיישאר בהפועל גם כשלא ידע מה התקציב שיעמוד לרשותו, גם אחרי שהגיע תקציב, לא היה אוהד הפועל אחד שחשב על אליפות. גוטמן הפתיע פעם אחר פעם. ניצחון בדרבי ו-0:2 בטדי מול בית"ר ירושלים ואחרי זה 0:4 בבלומפילד, תיקו בקרית אליעזר אחרי שהאדומים הובילו פעמיים ופתאום הפועל חזק במאבק על התואר. "הקו והדרך", עליהם שמענו מגוטמן כל כך הרבה בעונה החולפת, העלו את הפועל לראשונה העונה למקום הראשון בתום סיבוב משחקים שלם.

אליפות היסטורית עם הפועל חיפה וגביע עם הפועל באר שבע, כבר נמצאים באמתחתו של המאמן. נכון שזה לא הרבה, אבל זה שני תארים יותר מאלישע לוי מן העבר השני. בסוף מאי ייתכן כי הניסיון של גוטמן יוסיף לו עוד צלחת לארון.

וינסנט אניימה

עם כל הכבוד לסמואל יבואה, ויש כבוד, שחקן העונה של הפועל הוא ללא ספק השוער שלה, שחתום על מספיק נצחונות ולא מעט משחקים שלא נגמרו בהפסד

אדום, בזכותו. אניימה בשער זה בונוס שכל קבוצה בארץ היתה רוצה להתחיל איתו את המשחק. אם נוסיף למשחקים הגדולים שלו גם מאזן של שני שערים ובישול (מאזן ששווה ערך למספיק חלוצים בספסלי ליגת העל), מדובר בקלף משמעותי במאבק האליפות.

לאניימה תפקיד משמעותי בששת המשחקים שנותרו. אם יצליח לשמור על רשת נקייה בדרבי ומול חיפה בקרית אליעזר, זה אמור להספיק לאליפות, בהנחה שחבריו לקבוצה יעשו את עבודתם ברחבה השנייה. חוץ מזה, שעם עונה כזו, פשוט מגיע לאניימה לזכות בתואר.

(לי בוץ)

שתיים רבות, שלישית תיקח?

אבל האם באמת יש כאן שתי קבוצות שנאבקות על תואר אחד? אם תעברו ברחובות ירושלים תקבלו תשובה ברורה - הקרב הוא בכלל משולש. בית"ר כבר הוכיחה כמה פעמים שמוקדם להספיד אותה ולמעשה היא מחכה למחזור האחרון, בו היא תפגוש את מכבי חיפה, לקרב שעשוי להכריע את זהות האלופה, גם היא תגיע במינוס 3 נקודות ממנה. אשרי המאמין.

(איזי עין דור)