ראשון טרנר - לא מגמגם על המגרש
לפורוורד של אשקלון יש חיבור מיוחד עם רובי בלינקו. קבלו את הפרופיל המלא של השחקן שניצח שלשום את מכבי תל אביב עם 27 נקודות ו-19 ריבאונדים
שני מוטיבים בולטים מאפיינים את הקריירה של ראשון טרנר (34, 2.01 מ'), האיש שעם כל הכבוד לשלשה של טרה קלי, הוא זה שבאמת ניצח שלשום את מכבי תל אביב עם 27 נקודות ו-19 ריבאונדים.
האחד הוא בריאותי, כשמלבד הפציעות נתקל טרנר במוגבלות נוספת אליה נגיע בהמשך. השני הוא הלב הגדול וההערכה הרבה אליה הוא זוכה בכל מקום אליו הוא מגיע, מהמאמנים ומהקהל. "אם הוא לא היה בן 34, יתכן ומכבי היתה שוקלת להחתים אותו", נשמעו כבר השבוע קולות בהיכל נוקיה.
התקופה בספרד
טרנר, יליד 10.03.1975, שיחק במכללת פיירליי דיקינסון מה-NCAA, במדיה העמיד בעונתו האחרונה 17.9 נקודות ו-10.6 ריבאונדים בממוצע למשחק. את הקריירה באירופית החל בכרונינגן ההולנדית אולם נחתך בשל בעיות בריאותיות, מוטיב שכאמור ימשיך ללוות את הקריירה שלו כמעט בכל תחנה בה יעבור.
לאחר ששיחק בליגת הפיתוח בארה"ב חתם טרנר בלאס פאלמאס מהליגה הספרדית השלישית, תחת המאמן טקסוס וידורטה, היום מאמן בילבאו שהגיעה העונה לשלב 8 האחרונות ביורוקאפ. היתה זו העונה הראשונה של הקבוצה בליגה לאחר שהעפילה מהליגה הרביעית, והיא סיימה אותה במקום השלישי ובמאזן של 10:20.
חוסה מנואל אוליאס, כתב הכדורסל של העיתון "מלאגה היום", נזכר בערגה באחד השחקנים הגדולים בתולדות המועדון: "לאס-פאלמס הוא בסך הכל אי קטן באיים הקנאריים, קרוב מאוד לאפריקה, עם פחות מ-100 אלף תושבים. באותה תקופה הוא נבחר ל-MVP של הליגה. הקבוצה הפסידה רק במשחק החמישי על ההעפלה לליגה השניה, כשטרנר הוא הכוכב הראשי שלה. הוא נבחר לשחקן הטוב ביותר של הפלייאוף עם 18.7 נקודות ב-64% מהשדה ו-8.4 ריבאונדים ב-32 דקות, כשהוא מעמיד מדד משוקלל של 23.6 נקודות בממוצע".
אוליאס נזכר בפרט נוסף אודות התקופה של טרנר בספרד: "באותה עונה חגגו בלאס פאלמס את השנה ה-30 להקמת הקבוצה. באתר האינטרנט של המועדון בחרו את חמשת השחקנים הגדולים ביותר שלו בכל הזמנים, וטרנר נבחר במקום הרביעי למרות ששיחק בקבוצה במשך שנה אחת בלבד".
המעבר לצרפת
ב-2002-2001 עבר טרנר לוישי מהליגה הצרפתית השניה, שם העמיד ב-29 משחקים מספרים מצוינים של 23.1 נקודות ו-11.2 ריבאונדים למשחק. בעונתו השניה בצרפת נפצע לאחר 15 משחקים בלבד, בהם הספיק לקלוע 18.9 נקודות ולהוריד 9 כדורים חוזרים בממוצע.
ראשון טרנר. בספרד וצרפת עדיין מאוהבים בו (צילום: צפריר אביוב)
אולם באוגוסט 2003 הגיעה נקודת המפנה, וטרנר חתם סוף סוף בקבוצה ההולמת את מידותיו, לה מאן. במדים הכחולים-צהובים שיחק טרנר בגביע יול"ב (13.6 נקודות, 8.3 ריבאונדים), ועמם זכה בגביע הצרפתי ובאליפות העונה הסדירה, ואף נבחר לאול סטאר המקומי.
"בהתחשב בקריירה שעשה בצרפת, אפשר להגיד שהוא שחקן שמוערך יותר מכל על ידי האוהדים ואח"כ על ידי המאמנים", אמור וינסנט לוריו, הסקאוט של הקבוצה הצרפתית. "בגלל הגישה הלוחמנית והמאוד קומוניקטיבית, התשוקה החזקה והתמידית לנצח, להילחם עבור כל ריבאונד, לעצור את האיש הגדול בהגנה, אנשים מוישי ולה מאן היו מאוהבים בו".
"כאדם הוא תמיד היה נחמד וצנוע", מוסיף לוריו. "הוא הבין צרפתית אבל לא ניסה לדבר כי חשב שזה ישמע מגוחך. הוא השתפר בעונתו השניה ושיתוף הפעולה שלו עם הסנטר הקרואטי סנדרו ניצ'ביץ' (היום בבנטון טרביזו) היה יעיל מאוד".
לאחר שנתיים בלה מאן עבר הפורוורד המצטיין לגראבלין, עמה שיחק במפעל היורוקאפ, אז תחת פיב"א. בנובמבר שוב נפצע והחסיר 7 שבועות, חזר וחתם לעונה נוספת.
טרנר מול קוזי'קרו. "רא אף פעם לא היה שומר גדול" (צילום: חגי אהרון)
"אבל למרבה הצער, זו לא היתה אותה המנגינה בגראבלין", ממשיך לוריו. "בקבוצה הצפונית ביותר בצרפת ותחת חוזה גבוה למדי (250 אלף דולר לעונה, יותר מאשר ההצעה שקיבל כדי להמשיך בלה מאן - א.ה.), "רא" (הכינו שלו בצרפת) נתקל בבעיה רצינית עם המאמן פרדריק סארה. האחרון הוא בחור מאוד מתודי, כמו מורה למדעים, ומעריך רק חיילים שמקבלים את התפקיד שלהם מאוד בקפידה".
"באותו זמן הוא לא קיבל כוכבים ודרש מכולם לשמור הכי טוב ולהסכים להישאר על הספסל לזמן ממושך. "רא" אף פעם לא היה שומר גדול (זו הסיבה מדוע היססו הקבוצות הגדולות בצרפת לגבי ערכו האמיתי - א.ה.), ולא התאים להיות רול פלייר של 25 דקות במשחק. ככה נוצרה התנגשות. הפציעה שאירעה באותה תקופה מנעה מהשחקן והמאמן כסאח גדול עוד יותר".
כך יצא שטרנר לא שיחק במשך קרוב לשנה וחצי. הפגיעה במיניסקוס היתה לא קלה, טרנר חזר מוקדם מדי ונפצע שוב. תוך תהליך החלמה של קרוב לשנה, החמיץ טרנר למעשה את עונת 2008-2007 כולה. "בגלל העימות והפציעה, אף אחד לא ניסה ברצינות להחתים אותו במהלך תקופת הקיץ", מסכם לוריו.
"בלה מאן, חבריו לשעבר אמרו שהוא שקל כבר לפרוש מכדורסל, והעדיף להישאר בביתו בארה"ב. מה שבטוח, היו לו בעיות ברגליים כששיחק בוישי ובלה מאן, בקרסול השמאלי (בגראבלין) ולפעמים גם בגב. המשחק שלו תלוי מאוד במצבו הגופני שהוא סובל פיסית והוא צריך לנוח לפעמים (סיבה נוספת שמסבירה למה הוא לא יכול תמיד לתת הכל בהגנה - א.ה)".
למרות כל מה שעבר, לוריו עדיין מאוהב, וקפץ כששמע כי טרנר ניצח את מכבי תל אביב: "איזו הופעה נהדרת של רא. זה פנטסטי עבור קבוצה קטנה כמו אשקלון לנצח את מכבי".
הנחיתה בישראל
באפריל 2008 חתם טרנר בפיליפינים אולם עזב לאחר שני משחקים. ואז הגיעה ההצעה מאשקלון. עדי אזולאי היה זה שהביא אותו לארץ.
"הכרתי אותו שנים רבות וידעתי היטב מיהו", מספר אזולאי. "ראיתי אותו בעבר במחנות שהייתי בהם אבל הוא לא היה בתקציב שיכולתי לקחת אותו. מבחינת איכויות מדובר בשחקן מנוסה, מוסר יוצא מן הכלל שמבין את המשחק, בחור מאוד איכותי. אם אפשר לעשות איזושהי השוואה הוא מסוג השחקנים שהיה לי בראשל"צ עם לושיוס דייויס, שגם אותו הבאתי בגיל מבוגר. הם לא רק שחקני כדורסל גדולים אלא גם בני אדם נהדרים וחיוביים, עובדים קשה באימון, בסוג של מנהיגות שקטה".
"השנה כשחיפשתי שחקנים לאשקלון התברר לי שהוא חוזר מהפציעה", ממשיך אזולאי, "והחלטתי שאני מביא אותו. האבסורד הוא שהבאתי אותו בחוזה קאט (חוזה בו ניתן לסיים את ההתקשרות עם השחקן בכל עת ללא תשלום פיצויים - א.ה) בגלל הפציעה שלו. היה ברור לי שאם הוא הולך לחזור אפילו ל-50 אחוז ממה שהוא היה זו הולכת להיות גניבה גדולה. הוא הגיע בחוזה נמוך מאוד (80 אלף דולר – א.כ), עשה משחק אימון אחד נגד חולון, והיה יוצא מן הכלל ועשה מעל 20 נקודות".
אבל כאן הגיע משבר נוסף. "יצאנו לטורניר הכנה בקפריסין ובמשחק האחרון הוא קרע את שריר התאומים ברגל", נזכר אזולאי בכאב. "זו פציעה רצינית, כשהאבחנה הראשונית היתה חודש היעדרות. לצערי הרב זה נמשך שלושה חודשים, אבל החלטתי שאני לא מוותר עליו ושאני מחכה לו".
וההחלטה השתלמה, אם כי נדרשה סבלנות. ""טרנר הוא מאוד פיזי ובנוי חזק. הכוח שלו זה חלק בלתי נפרד מהמשחק, ובגלל זה היה לו קשה מאוד לחזור כי הפציעה בשריר התאומים היתה במקום הכי נמוך, בחיבור עם הגיד. השקעתי בהחלמה שלו המון אפילו לקחתי אותו לדוקטור רוסנובסקי בהרצליה, הייתי לוקח אותו בכל פעם מאשקלון לטיפולים. לא חסכנו בקטע הזה על מנת להחזיר אותו לעניינים".
"אבל גם כשהוא חזר הוא עוד לא היה בכושר", הוא נאנח. "הוא שיחק 25-20 דקות כי אלו היו ההנחיות על מנת שהוא לא ייפצע שוב. החזרה שלו היתה תהליך מאוד הדרגתי כך שלמעשה במשך חצי מהסיבוב הראשון הוא לא שיחק. היה קשה להחזיר אותו מהפציעה כי הוא לא שיחק שנה וחצי וגם כשהוא חזר הוא מיד נפצע עוד הפעם. אבל מכיון שראיתי את האיכויות הגדולות שלו הייתי בטוח שצריך סבלנות בדברים האלה, וזה הוכיח את עצמו", משוכנע אזולאי.
החיבור המיוחד עם בלינקו
אולם למרות היכולת המצויינת של טרנר (12 דאבל דאבלים לאורך השנה), הדברים באשקלון לא כל כך הסתדרו, ולקראת תום העונה הסדירה החליף את אזולאי רובי בלינקו. טרנר התאים למאמן החדש כמו כפפה ליד, לא רק מבחינת סגנון המשחק, אלא גם במכנה המשותף בין השניים, שבגללו מיעט טרנר בראיונות (גם בתקופת המלחמה בה דיבר סטיב בארט למשל תחת כל עץ רענן).
"כשהוא שמע אותי מדבר בפעם הראשונה הוא היה בהלם של החיים. כאילו שהוא חשב שהוא הספורטאי היחיד בעולם שמגמגם...", מספר בלינקו. "אבל מעבר לזה, לאחר מכן בכל פעם שמישהו לא הבין בדיוק מה אני אומר באימונים הוא קפץ לשמור עלי ולתקן אותי. 'לא, הוא אמר ככה, הוא אמר בסדר, הוא אמר זה', חבל לך על הזמן".
בלינקו מתמוגג עד מעל לראש: "הוא שחקן ענק, אבל הוא בן אדם עוד יותר ענק. כמה שאתם רואים שהוא שחקן טוב על המגרש, הוא בן אדם עוד יותר ענק מחוץ למגרש. כולו לב ונשמה. בקיצור, כאילו השחקן האולטימטיבי בשביל רובי בלינקו. באחד האימונים אמרתי לו בצחוק, שלי הוא לא יכול לקחת ריבאונד". עד כמה לוקח טרנר ללב ניתן היה לראות היטב בהפסד האשקלוני ברוממה במחזור התשיעי, כבסיום המשחק עמד הפורוורד ובכה מחוץ לחדר ההלבשה.
אם אזולאי משווה את טרנר ללושיוס דייויס, הרי שלבלינקו הוא מזכיר מישהו אחר: "הוא הכי דומה לפי ג'יי טאקר שהיה בחולון בעונה שעברה. יש לו לב אדיר, הוא יגיע לכל ריבאונד ולכל דבר. הוא כולו בשביל הקבוצה והקבוצה כולה בשבילו. זה כיף ענק לאמן שחקן כזה. השחקנים הנוספים שהבאנו לקבוצה עזרו לנו מאוד להשתמש בו בצורה הכי טובה שיכולה להיות. ברגע שעשינו את זה הצלחנו להבליט אותו עוד יותר. בכל חמשת המשחקים האחרונים הוא העלה את המספרים שלו לעומת מה שהיה לו קודם".
אזולאי מאשר, ומוסיף: "הוא בחור שקט אבל עושה את העבודה בכל אימון ואהוב על השחקנים. ידעתי שזה סוג השחקנים שמתאימים לליגה שלנו, פורוורד שיכול לשחק גם בעמדה מספר חמש, לא גבוה, אבל משאבת ריבאונד. גם כשדיברתי עם המאמן שלו בצרפת הוא אמר לי שאם הוא יראה רק 50 אחוז ממה שהוא היה לפני הפציעה זו גניבה גדולה".
"ככל שעובר הזמן הוא יותר טוב", מסכם אזולאי. "למרות שבהתחלה התפוקה שלו בנקודות היתה לא גבוהה, אתה ישר יודע שמדובר בשחקו מאוד איכותי, והיום הכל באשקלון עובר דרכו".
