מיותר להוריד, רע להעלות: די לשחק במע"מ

אחת מהנחות היסוד של התיאוריה הכלכלית הקלאסית היא שכל פרט וכל חברה פועלים תמיד כדי למקסם את רווחיהם. רבות נאמר ונכתב על המקרים שבהם ההכללה הפשטנית הזאת אינה מתקיימת במציאות. ועדיין, מוזר לגלות שלפעמים מאמיניה האדוקים ביותר - כלכלני האוצר המהוללים וראש הממשלה, בנימין נתניהו - מתעלמים ממנה, דווקא במקום בו היא מתקיימת במלואה: בתגובות הקמעונים למשחקים במע"מ.

בואו נחשוב על מערכת השיקולים של בעל המינימרקט השכונתי ממוצע. בעל מינימרקט - בניגוד למתנדב בעמותת חסד, למשל, או, להבדיל, לנרקומן או למהמר כפייתי - הוא יצור רציונלי שפועל באופן שיטתי למיקסום רווחיו, בהתאם לתיאוריה דלעיל. האינטרס הבסיסי של המינימרקטיסט שלנו יהיה לגבות על כל מוצר את המחיר הגבוה ביותר שלקוחותיו יכולים להרשות לעצמם לשלם, בהתאם לחוקי ההיצע והביקוש. המינימרקטיסט יעלה את המחירים בתקופות של גאות כלכלית, וישאיר אותם על כנם, או אף יוריד אותם מעט, בתקופות מיתון ושפל.

בעל המינימרקט שלנו הוא בחור אחראי, ובנוסף למצב הרוח הצרכני בשכונה, הוא קשוב גם למצב בספרי החשבונות שלו. בתקופות רגועות, שבהן המכירות מכסות בקלות את ההוצאות, הוא ינסה להיות לארג' עם הלקוחות כדי לעודד אותם לפתוח את הכיס. בתקופות של אינפלציה, שיפוצים, בעיות בירוקרטיות או מחנק אשראי, כשהקופה מתרוקנת, הוא ילחץ את המחירים כלפי מעלה ויגרד את קצה כוח הקניה השכונתי. "אני מפסיד עליך, נשמה", יסביר לצרכן הנואש.

כשהמע"מ עולה: המחירים עולים. גם כשהוא יורד

לכן, אין ספק שאם המע"מ יעלה, מר מינימרקט שלנו לא יהסס להעלות את המחירים בשיעור זהה להעלאתו. ראשית, החוק מתיר לו ואף מעודד אותו לעשות זאת; שנית, הוא צריך את הכסף כי הוא משלם מע"מ בעצמו; שלישית, כולם עושים זאת, רביעית, למה להיות פראייר, וחמישית, תמיד אפשר לקחת מדף וחצי ולהכריז עליהם כפטורים מהעלאת המע"מ, למען הלקוחות היקרים. 

כעת ננסה לחשוב מה יעשה מר מינימרקט כשהמע"מ יורד. ניחשתם נכון: הוא ינסה לא לעשות כלום, מאותן סיבות בדיוק: ראשית, החוק מחייב אותו להוריד מע"מ, אך אינו מפקח על המחירים, כך שהוא יכול להחליט להוריד את המע"מ על מוצר כלשהו אך להחליט להעלות את המחיר באותו שיעור בדיוק; שנית, הוא צריך את הכסף; שלישית, אף אחד לא מוריד מחירים, רביעית, למה להיות פראייר, וחמישית, הציבור אדיש ומטומטם, וימשיך ממילא לקנות אצלו, ולכן הציבור ישלם. במלים אחרות: העלאת מע"מ מזיקה לצרכן, הורדת מע"מ בשיעור זהה אינה מועילה לו.

אכן, יש מוצרים שחוקים מוזרים אלה אינם תקפים לגביהם. גם המינימרקטיסט שלנו יאלץ להוריד את מחירי הלחם האחיד, הביצים ומספר מוצרי חלב שעדיין נותרו בפיקוח. כך גם לגבי הדלק, וכך גם לגבי מחירים של מספר מותגים בולטים, שאינם בפיקוח אך הם נמכרים בכל המדינה כ"Fixed Price", כמו מנה במקדונלדס, קפה בארומה או בובת וובקינס. אבל רוב המוצרים אינם כאלה. מחקר שביצע ארגון אמון הציבור בעקבות הורדת המע"מ בעבר קבע כי שליש מהפחתת המע"מ לא הגיעה לצרכנים. מחקר אחר, של כלכלני בנק לאומי, הראה שמחירי מוצרים רבים, שהיו אמורים לרדת, דווקא עלו. 

עזבו את המע"מ בשקט

מס ערך מוסף ירד בשנים האחרונות פעמיים: בספטמבר 2005 הוא ירד מ-17% ל-16.5%, ובתחילת 2007 - שוב מ-16.5% ל-15.5%. ההיגיון שעמד מאחורי הורדות המע"מ דומה לזה שעומד מאחורי ההעלאה הנוכחית: היו אלה שנים של צמיחה במשק, קופת המדינה הייתה מלאה, והאוצר רצה לנצל זאת לטובה - נאמן לתפישתו הדוגלת בהורדת מסים, אך קשוב לצורך להגן על השכבות החלשות. אלא שראינו כבר שלא ברור עד כמה הכוונה הטובה באמת הועילה לציבור.

כעת האוצר עושה את ההיפך. מדובר בהעלאה בשיעור נמוך להפחתה שנעשתה בעבר, יאמרו הכלכלנים והפקידים, בכנות, מנבכי מוחם המנותק. הם יתאוננו על כך שהתקשורת וה"חברתיים" מחפשים תמיד את השלילי בכל דבר ובכך לא יתקשו לשכנע את שר האוצר שטייניץ ואת ראש הממשלה ושר העל הכלכלי נתניהו. מה הביג-דיל? כשהמשבר ייגמר, נוריד אותו בחזרה, יאמרו לשר ולרה"מ.

יש לומר, איפוא, לאדונים נתניהו, שטייניץ, ירום אריאב ומי שיבוא במקום רם בלינקוב: עשו לנו טובה ועזבו את המע"מ בשקט. לא רק הפעם, אלא אחת ולתמיד. מדובר ממילא במס מיותר, מטופש, רגרסיבי וחסר צדק, אבל כיוון שהוא ממילא לא יבוטל, הואילו בבקשה להשאיר אותו בשיעור של 15.5% מעתה ועד ימות המשיח. כשם שנצמדתם, במשך שנים, למספר ה"קדוש" 1.7% בגידול בתקציב המדינה, תוך סיכון ביטחון המדינה והתעללות בחלשים, היפכו גם את 15.5% למספר קדוש, מעתה ולעולמי-עולמים. ועזבו בשקט גם את הירקות והפירות.

ומה אפשר לעשות כדי למלא את הקופה? ובכן, אין מנוס מלהזכיר שהאוצר עדיין לא ביטל את המתווה ההזוי של הורדת מס הכנסה ומס החברות. אבל כאן, כידוע, יש עניין אידיאולוגי. ויש עוד משהו: הצצה קלה בתלוש השכר של האדונים נתניהו-שטייניץ-אריאב-בלינקוב תגלה ששיעור המע"מ אינו מדגדג להם, אבל שיעור מס הכנסה - דווקא משפיע עליהם מאוד. הקברניטים, מסתבר, מבינים היטב במיקסום הרווח. שלהם.