מוכנה להיות שותפה לפשע של מכתב אהבה
אילו יכולתי לחבר את רסיסי המחשבות של אותו גבר שאינו בקיא ברזי הכתיבה, הייתי רואה עצמי כסרוגייט של מילים עבורו. בשבילי זו מעין שליחות. תגובה למאמר של אבינועם בן זאב
קראתי את רשימתו של הפילוסוף אבינועם בן זאב (מי צריך מכתב אהבה שנכתב בידי שכיר עט?)
ונותרתי פעורת פה. הרי בדיוק חשבתי להציע את שירותיי בתחום.
כן, אני מעוניינת לכתוב מכתבי אהבה, עבור מי שידיו קשורות וליבו אוהב ופתוח. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד ביקשו ממני לכתוב ברכות לימי הולדת, לחתונות ולשמחות אחרות, ותמיד הסכמתי. אילו גבר היה מבקש ממני לכתוב מכתב אהבה לאהובתו, לשמש לו "שכירת עט", כלשונו של אבינועם, הייתי עושה זאת בחפץ לב. בראיון קצר הייתי דולה ממנו מידע על אהובתו ועל דרך היכרותם, מתרגשת יחד איתו, מקשיבה למילים הפשוטות שהיה ודאי אומר, לשתיקות שלו, ומתוך פגישה שכזו רוקמת להם שמיכה של מילים יפות להתכסות בה. הייתי דולה פנינים שנהביות בהן ישתקפו אורה ועורה של אהובתו ומעטרת בהן את השמיכה הזאת. ואם אלה "שקרי האהבה" של אותו הגבר, הייתי מוכנה להיות שותפה לפשע המושלם והיפה הזה.
כן, אילו יכולתי לחבר את רסיסי המחשבות של אותו גבר שאינו בקיא ברזי הכתיבה, הייתי רואה עצמי כסרוגייט של מילים עבורו. בשבילי זו מעין שליחות. הרי אם אני הייתי רוצה לבטא את אהבתי בציור, לא הייתי מהססת לבקש מצייר להכין ציור שיבטא את אהבתי, כדי לשלוח אותו למושא אהבתי.
ובכל זאת, מי שמתאהב באדם ודאי יודע דבר אחד או שניים על כישורי הכתיבה שלו ועל שאר כישוריו. האם ניתן בכלל לשקר לאדם בעטיפה כזו יפה, הנעשית בכוונה טהורה?
אילו הייתי מכירה איש הייטק או איש עסקים, שהמילים אינן הצד החזק שלהם, לא הייתי מתנגדת שיכתוב לי מכתב דרך סרוגייט של מילים. כי מאחורי גבר שמבקש שיכתבו לאהובתו מכתב בשמו עומד אוהב שמנסה להרשים, לא לרמות. מן הסתם חש ערב אחד חש שליבו מתפוצץ מאהבה, אבל כל מה שיצא לו היו גרפים וטבלאות סטטיסטיות. עקומות שמתחילות נמוך, עולות למעלה בעקומה חדה, מתיישרות ועוברות בקפיצה חדה יותר כלפיי מעלה לשיא חדש שיוצא מהגרף. אותו גבר מתוסכל ואוהב גלש באינטרנט, מצא בחורה שכותבת מכתבי אהבה לפרנסתה, ושמח מאוד. אולי מסר פרטים, אולי עשה "העתק הדבק" ושלח לאהובתו - והיא היתה מאושרת. מה זה משנה מי כתב.
"מיטב השיר כזבו, ואם השיר יפשט מכזביו יחדל להיות שיר"
הרשימה הזו מעלה דיון ישן ועמוק על חידת הכנות ביחסים. משה אבן עזרא כתב: "מיטב השיר כזבו, ואם השיר יפשט מכזביו יחדל להיות שיר". ואולי ניתן לומר את אותו הדבר ביחס לאהבה? אותה אהבה בה אנחנו מחפשים כנות ודורשים אותה, אבל לעולם איננו יודעים מתי אנחנו מקבלים אותה באמת ומתי זו אשליה. העיסוק שלנו בשאלה עד כמה בן הזוג אוהב אותנו וחושב עלינו, עד כמה הוא נאמן ואמיתי, קיים תמיד.נושא ההתאהבות מעסיק אותי, ואני תוהה האין זה השקר הגדול מכולם? זה קסם הקסמים בכבודו ובעצמו. הסיפור ידוע: אשה מכירה גבר. אחרי שעה היא מרגישה שהיא מכירה אותו שנים (איזה דז'ה-וו). לאחר שעה הוא נראה הכי יפה בעולם (אשליה אופטית), לאחר עוד שעה הם מתנשקים (אשליה גופנית כימית, שחרור הורמונים מעוררים).
לכן, בעיניי גם כתיבת מכתב תוך שימוש בסרוגייט של מילים היא הגיונית לגמרי. כי לאהוב בלי מילים זה לאהוב חלקית, ואם הדבר כרוך בעוד שקר אחד קטן – שיהיה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
