שתף קטע נבחר

היסטוריוני: הדשא ברמת גן ירוק פחות

מכבי חיפה אלופה ורוצה דאבל? זה בדיוק התסריט המועדף על בית"ר י-ם, שכבר ניצחה אותה פעמיים בגמר הגביע בסיטואציה דומה. אלי אוחנה הביא את התואר לבירה ב-1985: "רצינו להחזיר את הכבוד". משה סלקטר: "החמצנו דאבל היסטורי"

השילוב בין בית"ר ירושלים, מכבי חיפה וגמר גביע המדינה מעורר אוטומטית אסוציאציה ל-1989. היה זה המשחק האחרון של אורי מלמיליאן ואבי כהן לפני המעבר למכבי תל אביב. היו שם דרמת ענק, ים גולים ועופר מזרחי אחד. בסופו של דבר, נפרדו הכוכבים הגדולים מעיר הבירה עם התואר בתום פנדלים.

 

 

אנחנו החלטנו להרחיק מעט יותר ולעצור ב-4 ביוני 1985. באותו יום זינק מחיר החשמל ב-25 אחוזים, שר הביטחון יצחק רבין ז"ל הבטיח שלא יהיו מחבלים בדרום לבנון לאחר נסיגת צה"ל ואילו בשב"ס דנו באפשרות לאשר לאסירים לקיים ביקורי התייחדות.

 

בחזרה לזירה הספורטיבית: הסיטואציה היתה די דומה לאותו גמר ב-1989. גם אז מכבי חיפה הגיעה לגמר כאלופה הטרייה וגם אז היא רצתה להשלים זכייה בדאבל. בעצם, בדיוק כמו היום. אז, ב-1985 - כמו גם ב-1989 - הירושלמים קילקלו לה את החגיגה. והערב?

אוחנה נישא על כתפי האוהדים בר"ג, בתום הגמר ב-1985 (צילום: יוסי רוט)

 

"באנו כדי להחזיר משהו מהכבוד שנרמס כשאיבדנו את האליפות", נזכר אלי אוחנה. "הובלנו את הטבלה לאורך כל העונה וחיפה לקחה את התואר מתחת לאף שלנו. כשדיברנו לפני המשחק, שמחנו שחיפה היא זו שמחכה לנו בגמר, כדי להראות איך האליפות 'נגנבה' לנו. רצינו להוכיח גם לעצמנו וגם לאוהדים שאנחנו יותר טובים".

 

הדשא בפתיחה היה ירוק יותר

הפתיחה לא הלכה בכיוון שעליו מדבר אוחנה. 30 אלף צופים הגיעו לאיצטדיון הלאומי ברמת גן, כ-18 אלף מירושלים, ראו את הירוקים של שלמה שרף

תוקפים, ממש כאילו אין מחר, דבר שקצת נכון לומר בכל הנוגע לגמר גביע. משה סלקטר היה קרוב לקורת השער כבר בדקה השמינית, אחרי שנגח כדור שהגביה אליו איתן אהרוני.

 

עשר דקות חלפו והפעם הגיע תורו של סלקטר לברוח מאודי אשש באגף הימני ולהרים לציון מרילי, אך בעיטת ה'וולה' היתה גבוהה מדי. בדקה ה-22 זאהי ארמלי החליף מסירות עם ברוך ממן, אך החמיץ מקרוב. חלפה דקה, ושוב ארמלי. הפעם הוא עבר את משה בן הרוש. השוער הבית"רי יוסי מזרחי יצא מעימות האחד על אחד כשידו על העליונה.

 

רשימת המחמיצים הירוקה התארכה בדקה ה-25, כשרוני רוזנטל נגח לכיוון החיבורים וסחט הצלה גדולה ממזרחי. שתי דקות נוספות עברו, וכדור קרן משמאל מצא את הראש של ארמלי - היישר לקורה. בשלב הזה, כשחיפה כבר היתה אמורה להוביל 0:4, התעוררו הצהובים מירושלים.

 

אלי כהן נפצע, אלי אוחנה כבש

בית"ר רשמה לעצמה מספר הזדמנויות משלה לעלות ליתרון, אך אבי גולדר החמיץ פעמיים ורפי אוסמו הציל מצב מסוכן של אוחנה, מבישול של אורי מלמיליאן. רק בדקה ה-86 הזדעזעה סוף סוף הרשת: שומרו האישי של אוחנה, אלי כהן, יצא לטיפול בשל פציעה והחלוץ ניצל את חלון ההזדמנויות. שלמה 'דיו' שירזי טס קדימה ומצא את חלוץ מכלן לעתיד, שלא התקשה למצוא את השער. זה היה השער הראשון והאחרון שספג אבי רן ז"ל בגביע באותה עונה.

 

"אם לא היה לנו את יוסי מזרחי, לא היינו זוכים בגביע", מפרגן אוחנה במבט לאחור. "למרות שהאליפות חשובה יותר, הגביע היווה מעין פיצוי בשבילנו. הבקעתי שער ניצחון ואני לא יכול לשכוח את שכרון החושים שבא בעקבותיו. חשוב להבין שהשמחה שאחרי זכייה בגביע גדולה בהרבה מאליפות. שמחה של אליפות נבנית לאורך עונה שלמה וגביע הוא הרבה יותר ספונטני. זה משהו מדהים שקשה לשכוח".

דיו. אוחנה רץ להודות לשלמה שירזי אחרי שער הניצחון (צילום: יוסי רוט)

 

האם זה דומה למצב העונה? אוחנה לא חושב: "נכון שגם עכשיו חיפה רוצה דאבל ובית"ר טוענת שיש לה שחקנים טובים יותר, אבל הפעם היה ברור שבית"ר לא ממש התמודדה ממש על האליפות, כך שזה לא בדיוק אותו דבר".

 

סלקטר: "פיספסנו דאבל היסטורי"

למשה סלקטר יש השקפה מעט שונה על עונת 1984/85: "הגענו למשחק הזה

כאלופים הגאים, לא היה ספק באותה העונה מי הקבוצה הטובה ביותר בארץ - וכך היה. היינו טובים מבית"ר בשתי דרגות, כשבמחצית הראשונה היא לא עברה את החצי. יוסי מזרחי נתן משחק גדול והציל אותה. לצערי, היא ניצלה רפיון שלנו בהגנה ואוחנה כבש ממש לפני הסיום".

 

"היתה אווירה מחשמלת ביציעים", נזכר החיפאי בדימוס. "היריבות הספורטיבית בין המועדונים היתה אז בשיאה. לאחר שזכינו בשתי אליפויות רצופות והשארנו אותם מאחור, היתה אכזבה גדולה בסיום בגלל תחושת הפספוס. יכולנו לזכות בדאבל היסטורי, ולצערי לא עשינו זאת". הדאבל הראשון (והאחרון, בינתיים) של חיפה הגיע שש שנים מאוחר יותר.

 

הרכבים

בית"ר ירושלים: יוסי מזרחי; אבי כהן, חנן אזולאי, אהוד אשש, דוד אזולאי; שלמה שירזי, משה בן הרוש, אורי מלמיליאן, מאיר קדוש; אבי גולדר, אלי אוחנה. מחליף: סמי מלכה.

 

מכבי חיפה: אבי רן; איתן אהרוני, רפי אוסמו, אלי כהן, ציון מרילי; ברוך ממן, יוסי קרמר, אברהם אבוקרט; זאהי ארמלי, משה סלקטר, רוני רוזנטל. מחליפים: שלום לוי וצדוק מלכה.

 

  • השתתפו בהכנת הכתבה: עדי סרדס ואיזי עין דור

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ברוך ממן בגמר
ברוך ממן בגמר
צילום: יוסי רוט
מומלצים