שתף קטע נבחר
צילום: ויז'ואל/פוטוס

"אני אף פעם לא שואל למה הילדים שם"

אמיר (52), מתנדב בבית בנווה עופר- בית חם לילדים בסיכון, מספר "בגוף ראשון" על החוויה האישית שלו בחיבור עם הילדים בבית, ומזמין את כולם להצטרף להתנדבות, או להגיע למופע התרמה שיאפשר לבית להמשיך ולפעול

כשהגעתי לגיל 50 החלטתי שאחרי 30 שנות עבודה קשה, הגיע הזמן לתרום את חלקי לחברה. בחרתי להתנדב בבית בנווה עופר- בית חם לילדים בסיכון הפועל בחסות "העמותה לקידום החינוך ביפו". הבית בנווה עופר הוא בית חם ומקלט חירום טיפולי עבור ילדים מגיל שנתיים עד 14 מאזור גוש דן, שהוצאו מביתם מתוקף חוק. אל הבית מפנים שירותי הרווחה ילדים שחוו מצבי התעללות והזנחה קשים או ילדים שביתם הביולוגי לא מסוגל להגן עליהם.

 

מכל המקומות שבחנתי, דוקא המקום הזה שבה את ליבי, וזאת בזכות זוג ההורים ואנשי החינוך, פיני ואודיה סברי, המנהלים אותו. מסתבר שהבית בנוה עופר נכנס חזק פנימה ללב לכל מי שמבקר בו. כבר בכניסה אליו עוטף אותך ריח של נקיון ובישולים, ואתה מוקסם מהמסירות ומהרכות בה הצוות מטפל בילדים. כל זה גורם לך רק לרצות להישאר שם, לעזור ולהושיט יד במה שאפשר.

 


"כל זה גורם לך רק לרצות להישאר שם"

 

כמתנדב אני מגיע לבית פעם בשבוע כדי לעזור וללוות את הילדים. התפקיד שלקחתי על עצמי הוא להעניק לילדים חוויות חיוביות ומעשירות שיסייעו להם בתהליך הטיפול. אני מבלה איתם במופעים, בטיולים וגם את בנותיי גייסתי למשימה לבלוי משותף עם הילדים בפסטיגל. לקראת החגים אני דואג לנעליים ובגדים חדשים לילדים ורק רוצה למלא את מבוקשם. אני רוצה לתת הרבה יותר אבל הם כל כך צנועים ומתביישים לומר לי מה הם צריכים. אני מקבל חזרה המון אהבה מהילדים. הם מכינים לי ציורים ותמונות ואני תולה אותם במשרד שלי לצד תמונות הילדים שלי.

 

הרצון שלי הוא לתת לילדים ולבית הזה כמה שיותר, ואני אף פעם לא שואל למה הילדים שם. הילדים בבית מרגשים אותך ואתה נקשר אליהם ומאחל להם את כל הטוב שבעולם. אחד הילדים שנכנס לי עמוק ללב היה יובל (שם בדוי), ילד בן 10 שהתגורר במקום יחד עם אחותו בת השבע וראה בי דמות אב שחסרה לו. בילינו רבות יחד, וזכורה לי יותר מכל יחד ההליכה המשותפת שלנו לצפות במופע קרקס. הרגשת הסיפוק שקיבלתי כשראיתי את האור על פניו של יובל ! יובל חווה את הקרקס כעולם בפני עצמו וזו היתה עבורי מתנה גדולה. לאחר מכן, בכל פעם שנפגשנו, יובל היה חוזר ומתאר את החוויה, כולו נלהב ומוקסם.

 

היה ליובל חלום: הוא מאוד רצה נעלי כדורגל עם פקקים אבל לא יכולתי להביא לו כי אני מביא לילדים תמיד את אותם דברים באופן שווה. לאחר שנה של מגורים במקום יובל ואחותו נמסרו לאימוץ. במסיבת הפרידה שערכו לו בבית פגשתי לראשונה את אביו הביולוגי. נפרדתי מיובל ובכל ליבי איחלתי לו את הטוב שבעולם. הבאתי לו שי ממני, מזכרת, נעלי כדורגל עם פקקים.

 

  • הבית בנווה עופר  זקוק למתנדבים נוספים, להתנדבות התקשרו 03-6832626.  
  • מאיר בנאי, אפרת גוש, אולארצ'יק, קלפטר ושמיר ואומנים נוספים ישתתפו ב"מופע אופטימי" - אירוע התרמה למען הבית בנווה עופר, ביום א', 7.6.2009 בהיכל התרבות בת"א. כרטיסים בטל' 03-6803000 או באתר המרכז לחלוקת מזון. לתרומת 10 שקלים שלחו את המספר 10 ל- 6888.

 


"בגוף ראשון"- מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות ניתן לשלוח ל hevra@y-i.co.il  ולציין בנושא - עבור מדור "בגוף ראשון". הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת.

 

עדויות נוספות של מתנדבים:

"סבתא, מה את עושה כשאת קמה בבוקר?

"הלו, זה לא מדבק "

"עוד חג חירות בלי חופש "

"האויב הכי גדול שלי הוא אני בעצמי "

"הם נותנים לנו כוח לעזור להם למצוא את הדרך "

"לתת לילדים סיכוי אמיתי לחיים טובים יותר "

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
נווה עופר
צילום: דפנה ישועה-כ"ץ
נווה עופר
צילום: דפנה ישועה-כ"ץ
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים