סליחה, עד מתי אני יכול לאכול את הנקניק הזה?
על נקניקים, פסטרמה, גבינות, סלטים ומאפים שנמכרים במעדניות ברשתות המזון אין סימון תאריך תפוגה, ואין פירוט רכיבים וערכים תזונתיים. זאת, בניגוד למוצרים הארוזים בוואקום. משרד הבריאות ל-ynet: "יש כוונה להתקין תקנות"
ואם אני קונה 400 גרם?
"אותו זמן, או שתקני ארוז".
ברשת שיווק אחרת, עובד מעדניה מחמיר יותר טען באוזנינו: "תוך יומיים".
בהנחה שעובדי המעדניות צודקים, עדיין אין בכך מענה אמיתי ובטוח לשאלה: מתי פג התוקף של נקניקים הנחתכים במעדנייה? את השאלה אף ניתן להרחיב לעניין תפוגתם הלא נודעת והלא רשומה בשום מקום של נתחי בשר ועוף מהקצביות במרכולים, של גבינות מלוחות וצהובות שנמכרות לפי משקל במעדנייה, וכן של הסלטים השונים הנמכרים לפי משקל.
גם אם הנתחים והסלטים המצוננים מונחים במעדניות של רשתות המזון כשהם בתוקף, אין דין תוקף התפוגה של הנתח השלם ביום המכירה לצרכן כדין הפרוסות הנפרסות ממנו ונלקחות הביתה.
פסטרמה, גבינות, סלטים ומאפים נארזים בשקית או בקופסת פלסטיק כשעליהם מדבקה, שעליה משקל המוצר, מחירו, ותאריך היום שבו נרכש - אבל לא ערכיו התזונתיים, רכיביו ותאריך תפוגתו. כך, אתם קונים מזון בלי לדעת עליו את הדברים החשובים באמת.
תוך כמה זמן זה מתקלקל?
מוצרי מעדניה נשמרים בקירור משום שהם רגישים לשינויי טמפרטורה, ומועדים לקלקול יותר מאלה הארוזים בוואקום. לכן הם בדרך כלל נפרסים אל מול עיניכם, אבל לא תמיד.
מי לא נתקל במלבנים של גבינה בולגרית שנמכרים כשהם כבר חתוכים, או בפיסות חלבה שנארזו בעבורכם מראש בניילון נצמד? ונניח שהפסטרמה שרכשתם במעדנייה מתקלקלת מהר מדי לטעמכם, איך תוכלו להוכיח את זה? על-ידי הצגת בטנכם הדואבת?
אז למה באמת אין תאריך תפוגה על המדבקה? והאם מתכוונים להוסיף אותו?
מסתבר שאין חוק בישראל המחייב את רשתות השיווק לדווח לצרכן מתי פג התוקף של מוצרים הנמכרים בתפזורת או במשקל. התקן הישראלי מחייב סימון מזון ארוז מראש בלבד.
נוסף על כך, ולמרבה האבסורד, מכירת כל מוצר מזון שהתאריך האחרון לשימוש בו פג אינה מהווה עבירה על החוק. התקן חל רק על הסימון של המזון - אך לא על מכירתו. עם זאת, חל איסור על מכירת מזון מקולקל.
הצעה לסימון כבר בשנת 2000
חובת הפיקוח על שיווק מזון מפוצלת בין כמה רשויות. השירות לפיקוח על מזון של משרד הבריאות, שפועל למניעת הרעלות והעברת מחלות באמצעות מוצרי מזון ובודק האם הם עומדים בתקנים הרשמיים; משרד התמ"ת, המופקד על קביעת תקנים למוצרי מזון באמצעות מכון התקנים ועיריות ורשויות מקומיות העוסקות בפיקוח וטרינרי ותברואתי על מכירת מזון, העורכות ביקורות וטרינריות לפחות פעם ב-30 יום.
למרות שתאריך תפוגה אין, מסתבר שכבר בשנת 2000 עבדו בשרות המזון על הצעת תיקון ל"תקנות רישוי עסקים-תנאים תברואיים למרכולים", שכוללת דרישה לסימון מינימלי על כל מזון הנמכר בתפזורת. כמו כן הוכנה על ידם הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) - העוסקת בהחמרת הענישה ודרכי הפיקוח.
באותה שנה התקיים דיון בוועדה לפניות הציבור של הכנסת בעניין סימון מזון הנמכר בתפזורת במעדניות וברשתות המזון. בדיון הוגש דו"ח של מכון המחקר והמדע של הכנסת, שכותבותיו המליצו על פיקוח ואכיפה מחמירים ומרתיעים יותר, כאמצעי העדיף על הוספת תאריך תפוגה על מוצרים אלה.
הסתדרות הרופאים הווטרינריים התנגדה לכך, וביקשה לחייב את המשווקים בצו או בתקנה להציב שלט ובו תאריך ייצור, תאריך תפוגה ושם היצרן לצד מחירו, וכן הציעה לחייב אריזה יום-יומית קבועה של המוצרים הללו מלכתחילה, כך שעל כל אריזה יסומן סימון תזונתי הכולל תאריך ייצור, תאריך תפוגה, שם היצרן ומחירו.
רשות ההסתדרות לצרכנות הסכימה עם הווטרינרים, והציעה אז לחייב לשים מדבקה עם תאריך תפוגה על אריזת המוצר בשעת המכירה, כאשר חובת הכנת המדבקות תחול על היצרן, או לחילופין על המשווק.
משרד הבריאות: יותקנו תקנות
ממשרד הבריאות מוסרים בתגובה: "יש כוונה להתקין תקנות שיכללו בין היתר הוראה בעניין סימון מזון הנמכר בתפזורת".
בינתיים, מבקשים במשרד הבריאות שנסתפק בפיקוח הקיים, שהוא הדוק ורב:
"על-פי ההנחיות למרכולים, מכירת מזון רגיש בתפזורת מותרת רק תוך מתן שרות של עובד המרכול לעיני הלקוח (פריסה, חיתוך, אריזה וכו').
"משלוח המזון עצמו חייב להיות מסומן בתאריך ייצור ותאריך שיווק אחרון, תוך ציון דרישות לתנאי אחסון.
"בנוסף לפיקוח של הרשויות המקומיות ושל פקחי משרד הבריאות, רשאי כל אזרח לדרוש שיציגו לפניו את הפרטים המפורטים על גבי אריזת המוצר.
"לרשות הצרכנים מופיעות באתר האינטרנט של משרד הבריאות המלצות לאחסון מזון בקירור".
מה הנוהג כיום?
הוספת תאריך תפוגה על המדבקה תלווה בעלות שולית חד-פעמית, אם ברשת כבר קיימות מדבקות המציינות משקל ותאריך הקנייה. עד שתיקון כזה יעבור, אם בכלל, נראה שבכל רשת שיווק מזון קיים נוהג מעט שונה בסוגיה.
כל רשתות השיווק שפנינו אליהן חזרו והדגישו שנכון לעכשיו, אין חובה בדין לסמן מוצרים הנמכרים בתפזורת.
מהרבוע הכחול נמסר: "למרות היעדר החוק, רבוע כחול מציינת על המדבקה המודבקת על חלק מהמוצרים הנמכרים בתפזורת בקווי השירות (כמו גבינות פריסה ונקניקים פריסה) 'מומלץ לצריכה תוך 5 ימים'. תאריך הקנייה מוטבע על המדבקה".
מקו אופ ישראל נמסר: "את תאריך התפוגה הלקוח יכול לדעת רק אם הוא שואל את עובד המעדנייה ברגע הקנייה. באופן כללי מוצרי המעדנייה הנמכרים ברשת קו אופ ישראל הינם מוצרים פחות רגישים עם פג תוקף ארוך כגון גבינות קשות (צהובה, בולגרית) שלהן יש תוקף של מספר חודשים".
משופרסל נמסר: "במוצרים שנפרסים ונארזים לעיני הלקוח במחלקות שירות התאריכים המקוריים שעל גבי האריזות הסיטונאיות נשמרים בקפידה במחלקות, וזכותו של כל לקוח המקבל שירות לדרוש לדעת אותם.
"לאחר הפריסה או האריזה מקובל שהמוצרים טובים לפחות ל-5-4 ימים. עם זאת, חיי המדף תלויים מאוד באופי המוצר ובצורת האחסון בבית הלקוח.
"הרוב המוחלט של לקוחות במחלקות השירות, קונה מצרכים הטריים בתפזורת לצריכתם המיידית".
