הלחצן והמצוקה - סיפורו של ענף חולה
קשישים שניסו להתנתק ממוקדי רפואה דחופה בתום תקופת ההתחייבות, מצאו עצמם בסופו של דבר עם חובות של אלפי שקלים. איך זה קורה, ומה אפשר לעשות כדי לא ליפול בפח?
ההוצאה לפועל מגיעה בחודשים האחרונים למאות - אם לא אלפי - בתים בישראל. חוב קטן שלא שולם לחברה כלשהי או לרשות מקומית בגין דו"ח חנייה צובר במהירות ריבית וקנסות - ואז מגיעה ההודעה מההוצאה לפועל על עיקול הרכב או עיקול חשבון הבנק. בדרך מעסיקות החברות כמה עורכי דין, הצוברים רווחים משלהם.
- כיצד נגן על בני משפחתנו הקשישים מפני עושק?
- הוא זקן, לא טיפש: איך לדבר נכון לקשישים
- פזגז טעתה, ורצתה שהקשישה תשלם
- מעשה בבנק הפועלים, קשישה ו-0% אחוז ריבית
- למה חויבה קשישה על גלישה סלולרית?
ברוב המקרים מדובר בחובות שלא שולמו, ורק ההודעה על העיקול מקפיצה את החייבים ודוחקת בהם למהר ולשלם חוב ישן שנשכח או הוזנח. עם זאת, בלא מעט מקרים הלקוחות כלל לא יודעים על קיומו של החוב, או שהיו בטוחים שהוא הוסדר מזמן בעקבות פנייתם לחברה.
הפעם נעסוק בשני מקרים עצובים, שבהם נקלעו קשישים למצב אבסורדי בעקבות חוב כביכול לחברות שירותי רפואה דחופה, המספקות ללקוחות לחצני מצוקה. בענף זה נחתמים לעתים חוזים דרקוניים, שאיש אינו מבין את פשרם. הענף עד כדי כך חולה, שבסופו של יום קורה שחברות מכניסות את הלקוחות למצוקה, במקום להבטיח להם ביטחון.
עצות להתקשרות בטוחה
1. דירשו לקבל את תנאי העסקה בכתב.
2. קראו את כל החוזה.
3. הסעיפים המהותיים נמצאים לעתים בין השורות.
4. בדקו שאתם מבינים לכמה זמן החוזה תקף, ואת תנאי ביטול העסקה.
5. כל התחייבות בעל-פה של סוכן מכירות חייבת להיות מגובה בכתב.
6. בצעו את התהליך עם אדם נוסף קרוב אליכם שאתם סומכים עליו.
תעלומת הלחצן
ח' מחיפה היה מנוי במשך שנתיים בחברת מדיקל בחיפה, המספקת שירותי בריאות ולחצני מצוקה. לאחר שנתיים, עם סיום תקופת ההתחייבות, ביקש שלא להמשיך בהתקשרות ולצורך כך שלח מכתב רשום, ובמקביל ניגש לסניף הדואר ושלח בחבילה את לחצן המצוקה לחברה. את הקבלה על המשלוח שמר בביתו.
כאן הצרות רק התחילו. לפני כשנה קיבל ח' הודעה מחברת מדיקל, לפיה הוא חייב לחברה לא פחות מ-5,429 שקל. כל פניותיו לחברה לברר על מה ולמה - לא נענו. כעבור מספר חודשים, באפריל 2009, הגיעה הודעה על עיקול חשבון הבנק שלו. מאז ועד היום הוא לא יכול להוציא כסף וגם לא לרכוש מזון או תרופות. לדבריו, הוא נסמך על הלוואות ועל טוב לבם של בני משפחה.
ח,' הדובר רוסית בלבד, פנה במצוקתו לעמותת ידיד, שניסחה עבורו את המכתבים ואת הפניות לחברת מדיקל. "פנינו בשמו לחברה, שם נאמר לנו שאם ח' ימשיך את המנוי בחברה ייפסקו הליכי ההוצאה לפועל. כנראה שההליכים נפתחו כדי ללחוץ עליו להמשיך את המנוי", מספרת יוליה זמסקי, מנהלת מרכז חיפה של עמותת ידיד. ואיך הגיע החוב לסכום כזה? "עם חתימת ההסכם מחתימים את הלקוח על שטר חוב בסכום של כ-3,000 שקל למקרה של 'אובדן ציוד'. ברגע שהמנוי הופסק הופעל שטר החוב, שהלך ותפח", מספרת זמסקי.
בהנהלת מדיקל מסרבים להסיר את העיקול בטענה שלחצן המצוקה לא הגיע לידיהם. "אם יוחזר לחצן המצוקה לחברה יופסקו ההליכים המשפטיים לאלתר כנגד המתלונן. בכל מקרה, עומדת לו הזכות להתנגד לפירעון השטר בהליך משפטי", נמסר בתגובה ממוקד מדיקל. למתלונן, הטוען בתוקף כי שלח את הלחצן, לא נותר אלא לחכות לבית המשפט שיפסוק את דברו. בינתיים חשבונו סגור ומסוגר בצו ההוצאה לפועל.
הארכת חוזה בהפתעה
גם הוריו של א', המתגוררים בפרדס חנה, מצאו עצמם מול איומי ההוצאה לפועל לאחר שביקשו להפסיק את המנוי לחברת משר"פ, המעניקה שירותי מוקד רפואי. 4 שנים היו ההורים מנויים על שירותי החברה, אך לאחר קבלת שירות לקוי לאחר שהאב לקה בלבו, לטענתם, הם הודיעו על רצונם להתנתק.
או אז ציפתה להם הפתעה: החברה הודיעה כי 4 שנות ההתקשרות אמנם הסתיימו, אך בני הזוג חתמו על הסכם "עם אופציה להארכה ל-4 שנים נוספות, אלא אם מודיעים מפורשות על התנתקות באמצעות מכתב רשום". בני הזוג, מן הסתם, לא ממש ידעו על סעיף בלתי הגיוני זה, וכמובן גם לא רשמו לפניהם את מועד תום ההסכם. כך מצאו את עצמם שוב כבולים לאותה חברה, כאשר כל בקשות ההתנתקות שלהם נענו בשלילה.
"חוק עסקה קצובה אוסר המשך אוטומטי של ההתקשרות ומחייב את החברה לשלוח ללקוח הודעה המבקשת את הסכמתו להארכה", מסבירה עו"ד קארין פרי מארגון אמון הציבור, המטפל בבני הזוג מול חברת משר"פ. החוק, שנכנס לאחרונה לתוקף, תקף גם לגבי התחייבויות שהגיעו לסיומן.
מתברר כי במשך מספר חודשים לאחר תום מועד ההתקשרות הרשמי המשיכה החברה לגבות תשלום ללא הסכמת המנוי, כאשר כל ניסיונות ההתנתקות נדחו בתוקף על ידי המנכ"ל. כאשר הפסיק הלקוח את הוראת הקבע נוצר מבחינתה של משר"פ חוב שהגיע לכ-10,000 שקל, המתקרב בצעדי ענק להוצאה לפועל.
תשובת החברה לאמון הציבור ואלינו הייתה חד-משמעית: ההסכם שנחתם מחייב את הצדדים. "ניתנה ללקוח אפשרות לבטל את חידוש ההסכם בהודעה של 30 ימים לפני תום תוקפו החוקי בדואר רשום ולהחזיר את ציוד המצוקה המותקן בביתו. לא בוצעה פנייה למוקד במועד, לא הוחזרה מערכת המצוקה ואף הוזמנו שירותי מוקד לאחר החידוש - ולכן היא רכשה עבור הלקוח פוליסה חדשה", כתב אלון דוד, מנהל משר"פ.
"החברה המשיכה לגבות מהוריי תשלומים בהוראת קבע ללא רשות גם לאחר שהחזרנו אישית את הציוד", אומר בתגובה בנם של המנויים. "נמאס לנו מטרדותיה ואנחנו מקווים להגיע איתה בקרוב לבית המשפט".
באמון הציבור חוזרים ומדגישים, כי בדיוק בגלל מקרים כאלה נחקק חוק עסקה קצובה. "רוב האוכלוסייה אינה יכולה לזכור את התאריך המדויק שבו מסתיימת התקשרות, קל וחומר קשישים שזיכרונם אינו חד דיו", מסכמת עו"ד עינת ברכה מארגון אמון הציבור. "מסיבות אלה יש ליידע את הצרכן שההתקשרות עומדת להסתיים, כדי שיוכל להחליט אם להמשיך בה מרצונו ולא מכוח האנרציה".
הכתבה מתפרסמת היום במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
