אין ויכוח על כך שישראל צריכה נמל תעופה בינלאומי נוסף. בשנים הבאות צפוי מספר הטסים לישראל וממנה להכפיל את עצמו מ-15 מיליון ל-30 מיליון נוסעים בשנה, ונמל התעופה בן גוריון בלוד לא יספיק. השאלה שנותרה פתוחה היא היכן למקם את נמל התעופה הנוסף, וההמלצה להקימו באזור מגידו מעוררת ביקורת מצד ארגוני סביבה - ומחאה של תושבי האזור.
ההמלצה להקים את הנמל באזור מגידו נכללה בין המלצות של ועדת בודינגר - ועדה מומחים בראשות מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף הרצל בודינגר. הוועדה הוקמה על ידי משרד התחבורה לבחינת חלופות לנמל הנוסף, ובין היתר בחנה גם מספר חלופות בנגב. המלצות הוועדה אושרו בממשלה,
באחת מישיבותיה האחרונות בראשות אהוד אולמרט.
אלא שתושבי האזור, שיוצאים כעת למאבק ציבורי, טוענים כי הקמת הנמל באזורם תגרום לנזק סביבתי חמור, ויש להעדיף את החלופות האחרות שלא יגרמו לנזק חמור כל כך. הם נסמכים על חוות דעת שהזמינו מכמה מומחי תחבורה ותעופה, שלפיהן הקמת הנמל במגידו תגרום הרס טוטאלי של הנוף, ותפגע בקרקעות בעלות ערכי ומורשת ישראלית.
שדה חמניות באזור מגידו (צילום: באדיבות המועצה האזורית מגידו)
מי שמארגן את המאבק הם אנשי המועצה האזורית מגידו והמועצה האזורית עמק יזרעאל. לטענתם, חלופת מגידו עומדת בניגוד גמור לאינטרס של מדינת ישראל שהוא שימור השטחים הפתוחים, שימור אזורים בעלי רגישות סביבתית ואקולוגית ושמירת העתודות החקלאיות של עמק יזרעאל. הם נתלים בתוכנית המתאר הארצית 35, העוסקת בשטחים פתוחים ומגדירה את האזור כמיועד לשימור וחיזוק הפן החקלאי והכפרי שבו.
הקמת שדה תעופה בינלאומי במקום תהפוך לדבריהם את העמק לאזור תעשייה ענק, עם מערכות אדירות להסעת ההמונים, מרכזי קניות, תחנות דלק ומלונות - תעשייה שלמה שתשרת את אלו המבקשים לטוס לישראל וממנה, אך תפגע בשטחים הפתוחים ובמרקם החיים הכפרי. איכות חיים זו היתה הסיבה שרבבות תושבים חדשים השתקעו באזור, והחלו לקיים מיזמי תיירות כפרית - שירדו לטימיון אם מעליהם ירחפו מטוסים ממראים ונוחתים.
התושבים אמרו כי ועדת בודינגר התעלמה מעמדות תושבי האזור בשיקוליה, ולכן גם לא בחנה את יחסם של התושבים בקרבת החלופות האחרות. לדבריהם, חלופת נבטים הייתה זוכה לשיתוף פעולה מצד תושבי האזור מכיוון שאינה פוגעת בסביבה ותבטיח להם תעסוקה.
