אני וחברת קווים - לא סיפור אהבה
הרומן שלי עם חברת האוטובוס קווים יכול היה להפוך לסיפור אהבה של ממש. במקום, הוא הפך לתסכול יומיומי מתמשך ומעצבן. מישהו צריך לשים לזה סוף, ולדאוג לרווחת האזרח. שר התחבורה אולי?
קודם כל, וידוי. שמי רחל, ויש לי רומן עם חברת קווים. אתם יודעים, חברת אוטובוסים שהחליפה את אגד המסורתית בחלק מאזורי הארץ, לאחר הכרזת הרפורמה בתחבורה הציבורית. כבר שנים שהרומן הזה מתקיים, מאז גיליתי שמהבית (יהוד) לעבודה (תל-אביב) יש קו מצוין, בשם 56. לא צריך יותר להחליף אוטובוסים. לא צריך יותר לתייר את הארץ בכל בוקר ואחר צהריים. כמעט מהבית, לכמעט העבודה. רומן מעולה, בו שני הצדדים יכולים להיות מרוצים לגמרי. אבל למרות הפוטנציאל, האידיליה לא בדיוק מתממשת.
אתם צריכים להבין. קו 56 של חברת קווים מיהוד לתל-אביב, הוא קו אופציונלי. אני יודעת, זה נשמע קצת מוזר, אבל זה המצב. פעמיים בשבוע בערך, ולפעמים אף יותר, האוטובוס לא מגיע. תיקון - מגיע, אבל באיחור של כמעט שעה. הסיבה לכך, אם אתם סקרנים לדעת, היא שהאוטובוס שלפניו פשוט לא יצא.
יעצור או לא יעצור, זו השאלה (צילום: יהודה כלתום)
אתם בוודאי מתארים לעצמכם את התענוג של המתנה במשך 50 דקות לאוטובוס מאחר, בתחנה קפואה בחורף או בוערת מחום בקיץ. אתם גם מתארים לכם כמה נפלא לשבת בתחנה חדשה ומעוצבת היטב, למעט עניין פעוט - לא ניתן לראות בעדה את האוטובוס המגיע. לעיתים האוטובוס עמוס לעייפה, ואז הנהג פשוט אינו עוצר.
ואם זה לא מספיק, מכיוון שאנו מצויים בחופש הגדול לתלמידי בית הספר, החליטה חברת קווים לקצץ את מספר האוטובוסים. המשמעות היא שכל אוטובוס כזה, אם הוא כבר עוצר, עמוס הרבה יותר מבעבר. הנוסעים ממשיכים כך את העמידה בתחנה, בנדנוד תוך כדי נסיעה.
הנהגים? חלקם סופג בשקט את התלונות, אבל אחרים לא מתאפקים וצועקים בחזרה, תוהים כיצד מעז הנוסע להתלונן על השירות הנפלא שמעניקה לו חברת האוטובוס. ועצה קטנה - אל תשאלו את הנהג היכן נמצא רחוב כלשהו. הוא אינו יודע. חשבתי שהיכרות עם אזור מסלול הנסיעה היא הכרחית. טעיתי.
רוצים להתלונן, הכינו עצמכם לצחוק גדול. במידה ולא תקבלו תשובות יבשות כמו "נבדוק את הנושא", תתבקשו למשל לתת את שם הנהג שלא עצר לכם בתחנה. אתם קוראים היטב - שמו של הנהג שהמשיך בנסיעה למרות שהיה לו מקום, וחלף על פני הנוסעים הממתינים בתחנה בקוצר רוח כאילו היה סופה. בקשתי לדעת כיצד אני אמורה להעביר את שמו, אם הוא לא עצר. התשובה לא איחרה לבוא - "ללא פרטים אלה, אני לא יכולה לעשות כלום"...
שר התחבורה החדש, ישראל כץ, מבטיח שישפר את השירות לאזרח בתחבורה הציבורית. שרים אחרים לפניו אמרו את אותם דברים, אבל לא ממש ביצעו. אז זו ההזדמנות שלו, גם להסביר מדוע הרפורמה שאמורה הייתה לשפר את השירות לאזרח רק הפכה אותו לגרוע יותר. ובאותה הזדמנות, לנקוט בצעדים מיידיים ומרתיעים כנגד אלה שאינם מעניקים את השירות הדרוש.
חברת קווים למשל. לא צריך להיות מקורי במיוחד כדי לבדוק האם היא אכן עומדת בתנאי הסף שמאפשרים לה להעניק שירותי תחבורה ציבורית. מניסיון של שנים לא מעטות באוטובוס, אני יכולה להבטיח לך דבר אחד, אדוני השר. כרגע לפחות, השירות שהם מעניקים אינו עומד אפילו בקריטריון בסיסי, שלא לומר משופר.
הזלזול באזרח המפרנס את החברה קבוע, הניסיון לחסוך בהוצאות ניכר בכל פינה. כך אי אפשר, וממש לא ראוי.
