שני אירועים אסטרונומיים מרהיבים צפויים לנו בשבוע הקרוב: את הראשון נוכל בעיקר להרגיש, ומהשני נוכל להתלהב אם לא נרתע מלהשכים קום.
האירוע הראשון הוא תחילת הקיץ האסטרונומי (בחצי הכדור הצפוני) שיחול ביום ראשון, 21 ביוני. עונות השנה נקבעות לפי מיקום השמש בשמיים; בחודשי הקיץ מסלול השמש על כיפת השמים גבוה יותר ובישראל השמש מגיעה כמעט עד לזניט (הנקודה שמעל הראש) בשעת הצהריים, ולכן יעילות חימום הקרקע על ידי קרני השמש היא הגבוהה ביותר.
בחודשי החורף מסלול השמש על כיפת השמים נמוך יותר מעל האופק הדרומי, ולכן קרניה מחממות באופן פחות יעיל את הקרקע (גם בגלל השפעות נוספות של גובה השמש מעל האופק, כמו אופן החזרת הקרינה מהעננים וכדומה). כיוון שמסלול השמש מעל האופק גדול יותר בחודשי הקיץ, גדל גם החלק של שעות האור מסך שעות היממה. לכן הימים מתארכים והלילות מתקצרים ואפקט זה מגיע לשיאו ביום הארוך ביותר, ב-21 ביוני, בעת שהשמש מגיעה לנקודה הגבוהה ביותר (בשעת הצהריים).
באופן פרדוקסלי, לאחר היום הארוך יותר, הקרוי גם היפוך הקיץ, הימים מתחילים להתקצר, בעוד שהקיץ שמגיע לשיאו כחודשיים לאחר יום ההיפוך, בחודשים יולי ואוגוסט. כיצד זה מתיישב עם מה שנכתב כמה שורות קודם לכן על כך שגובה השמש מעל האופק קובע את עונות השנה?
המניע הראשוני של האקלים הוא השמש, ובשבוע שעבר נכתב כאן בהרחבה על הקשר האפשרי בין פעילותה המגנטית של השמש
לאקלים, אך בנוסף הוא תלוי בעיקר בגורם חשוב ביותר והוא האוקיינוסים.
המים, העוטפים את רוב פני כדור הארץ, משמשים כמאגר חום המתמלא על ידי קרינת השמש שמחממת אותם. האנרגיה העצומה הנאגרת באוקיינוסים היא זו שמניעה את האקלים על כדור הארץ וממזגת אותו. הדבר דומה למי בריכה המתחממים במשך היום ומגיעים לשיא חומם דווקא בשעות הערב.
באופן דומה, קיימת השהייה של כחודשיים מהיום הארוך ביותר עד לשיא החום ולשיא הקיץ בפועל וכן במקביל, השהייה של תקופת זמן דומה מהיום הקצר ביותר החל בדצמבר עד לחודשים הקרים ביותר החלים בינואר ופברואר.
גם לאטמוספרה תפקיד חשוב ביותר במיזוג האקלים, בעיקר בין היום והלילה כיוון שגזי החממה מונעים בעד הקרינה שחיממה את פני הקרקע בשעות היום, ונפלטת חזרה כקרינה תת-אדומה, מלהיפלט חזרה לחלל וכך לא יכולים פני כדור הארץ להתקרר ביעילות. (הליך דומה מתרחש במכוניות, בהן הזכוכיות האטומות לקרינה התת-אדומה הנפלטת ממושבי המכוניות המתחממות בשמש מונעות מהקרינה החומנית לצאת מהמכונית ומונעות עקב כך מפנים המכונית להתקרר).
דוגמה מצוינת וקיצונית ביותר להשפעה ההרסנית של גזי החממה על הטמפרטורה של כוכב לכת הוא נוגה,
שהאטמוספרה שלו מורכבת, רובה ככולה, מפחמן דו-חמצני. אטמוספרה כזו מנעה מהחום שנצבר על פני נוגה, הקרוב יותר לשמש מאשר כדור הארץ, להיפלט לחלל עד שהטמפרטורה על פניו הגיעה לערך הקרוב ל-500 מעלות!
גם למאדים אטמוספרה דומה אך היא קלושה באופן משמעותי מזו של נוגה ולכן לא היה לאל ידה להביא את הכוכב לטמפרטורות קיצוניות כמו בנוגה, והחום שנאגר על פניו בורח ביתר קלות לחלל. נוגה, על חומו הרב, הגשם החומצי הניתך עליו והלחץ האטמוספרי העצום על פניו היה מועמד מוביל לזכות במכרז לתפקיד ממלא מקום הגיהנום, אם היה מוצע כזה.
ואם הזכרתי את נוגה ומאדים, אז אי אפשר להתעלם מהמחול הצמוד של שניהם שייראה ביום ראשון, כאשר שני כוכבי הלכת יהיו בהתקבצות; נוגה הוא הדרומי והבהיר מבין השנים ומאדים, שגוון אורו האדמדם יהווה ניגוד מרהיב לצבעו הצהבהב של נוגה, ימצא 2 מעלות מצפון לנוגה, כאשר שני כוכבי הלכת ימצאו בקבוצת טלה (אפשר להיעזרבמפת כוכבים מסתובבת
המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה). שני כוכבי הלכת ייראו מעל האופק הדרומי ממש לפני תחילת דמדומי הבוקר.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet
.
