אברהם הירשזון נידון ל-5 שנות מאסר ו-5 חודשים

"הן לצדק ימליך מלך, ושרים למשפט ישורו" (ישעיהו, ל"ב, א') כך פתחה השופטת ברכה אופיר-תום את פסיקתה האחרונה, ושלחה את שר האוצר לשעבר, אברהם הירשזון, אל הכלא.

שעות ספורות לאחר שהוחמר מאוד עונשו של השר לשעבר שלמה בניזרי, נגזר עונשו של הירשזון: חמש שנות מאסר בפועל וחמישה חודשים ובנוסף, קנס בסך 450 אלף שקלים. בתחילת החודש הורשע בגניבה של כ-2 מיליון שקל מהסתדרות העובדים הלאומית, ובקבלת דבר במרמה. עורכי דינו דרשו מבית משפט המחוזי בתל-אביב לעכב את תחילת ביצוע העונש כדי שיוכלו לערער, ולכן ניתן עיכוב ביצוע לגזר הדין עד 26 ביולי.

• להורדת הפסיקה המלאה בקובץ word - לחצו כאן
  

השופטת ברכה אופיר-תום לא חסכה במילים קשות: "עבר מרשים ושורת מעשי צדקה וחסד שעשה איש ציבור בטרם הורשע במעשים הפוגעים בציבור, בקופתו ברוחו ובתדמיתו, חשיבותם במקומה, אך אין בכוחם להקהות חומרתם של אלה האחרונים. המסר החייב לצאת מבית המשפט בנסיבות עבריינות של אנשי ציבור צריך שיהיה חד ובהיר, ויודיע לכולי עלמא, כי גם איש ציבור רם דרג, המנצל לרעה את מעמדו ואת האמון שניתן בו, צפוי לגינוי והוקעה, לצד עונש מהותי, שאיננו שונה מעונשו של עבריין מן השורה".

הירשזון בביה"מ. "עונש לא שונה משל עבריין מהשורה" (צילום: ירון ברנר) 

• הוחמר עונשו של בניזרי: יישב ארבע שנים בכלא
• התובעת בתיק בניזרי: לעונש יש מסר ברור
• התגובות בש"ס: לעבור לשיטת חבר מושבעים   
• אח של בניזרי: הוא הפריע להומואים
  

"אין להעלות על הדעת שלא הבין כי נטילת הכספים לא רק מנוגדת לחוק, אלא גם פוגעת בלב ליבו של המינהל התקין. המסר שיצא מבית המשפט חייב שיהיה חד וברור - עונש שלא יהיה שונה מזה של עברין מהשורה", הוסיפה השופטת - שגם גזרה עליו שנת מאסר על תנאי.

האם היה זה שיכרון הכוח או תאוות בצע?

"כיצד התגלגלה אותה דמות שתוארה לעיל, של אדם טוב ומיטיב, לדמותו של מי שליסטם את קופת הציבור ביחד עם הכפופים לו, לצורך מימון 'החיים הטובים' אשר הפכו להיות עבורו ועבורם, דרך חיים? האם היה זה שיכרון הכוח ששינה את מבטו של הנאשם על העולם? או, שמא היתה זו תאוות בצע חסרת גבולות, שהשתלבה באווירת ההפקרוּת אשר השתלטה על הארגון שאיש לא פיקח עוד על הנעשה בו?"

כמו כן, התייחסה השופטת לעונשים שהוטלו על המעורבים האחרים בפרשה, שהודו במעשים המיוחסים שלהם, בניגוד לשר האוצר לשעבר. "מעשיו של הירשזון חמורים מאלה של עובדיה כהן, שמונה על ידו ונתן לו יד חופשית. פעילותו של עובדיה נעשתה תחת חסותו של הנאשם".

אברהם הירשזון עם צאתו מבית המשפט (צילום: ירון ברנר) 

לטובת הירשזון, ציינה השופטת את העשייה ההתנדבותית כבדת משקל, למען ניצולי השואה, "עומדת לזכותו גם התנהלותו כאיש משפחה, שנתן גב וסעד לילדיו לאחר פטירת רעייתו, שמסירותו לה בעת מחלתה לא הוטלה בספק. עומדים לו עוד, גילו המתקדם ומצב בריאותו הקשה, שגם אם אין בכוחם לבטל את הענישה המהותית המתחייבת מן המעשים שעשה, יש בהם כדי למתְנה במידת מה. עומדת לו מעבר לכל אלה, העובדה שהחזיר להסתדרות את החלק הארי של כספי הגניבה".  אתמול העביר הירשזון להסתדרות העובדים הלאומית המחאה בסך 570 אלף שקלים. בחודש פברואר הוא העביר להסתדרות העובדים הלאומית 24 המחאות דחויות בסך כולל של 1.16 מיליון שקל.

לגבי מצבו הבריאותי של הירשזון, אמרה השופטת כי מונחת לפניה חוות דעת של השב"ס, שערוך לקליטת הנאשם על אף מצבו הבריאותי המתואר, וכי ביכולתו להעניק לו טיפול רפואי - כולל צינתור.

"חריגה מנורמות, ראויה להישפט לאור הזרקורים" 

היא התייחסה לטענותיו של הירשזון על הסבל והעוול שנגרם לו לכאורה בעקבות הפרסומים בתקשורת: "הדברים ידועים. אין חולק על הסבל שחווה הנאשם מחשיפתו לתקשורת מאז החל להיחקר בפרשה. הנאשם הזה איננו הראשון המלין על משפט התקשורת, שלרוב הוא קשה מזה של בית המשפט. אלא שזו המציאות ואין להימלט ממנה עוד. במיוחד כך, כאשר המדובר הוא באיש מרכזי בחברה שהציבור מגלה בו עניין, ואשר אורות הזרקורים מכוונים אליו מטבע הדברים. ממילא ברור כי מי שניצב בצריח ומי שעומד במוקד העניין הציבורי חייב להביא בחשבון שכל חריגה שלו מנורמות התנהגות מקובלת וראויה דינה להישפט גם היא לאור הזרקורים לטוב ולרע".

לאחר הדיון ביקשה התביעה עוד ערבויות והביעה חשש כי הוא יימלט מהארץ. השופטת הכבידה את תנאי השחרור: ערבות צד ג' בסך 300 אלף שקלים וערבות עצמית של 100 אלף שקלים. בסוף הדיון, יצא הירשזון (68) מהאולם בלי לומר מילה, כשהוא מלווה בבניו.

הירשזון הורשע בגניבה בידי מנהל, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ורישום כוזב במסמכי תאגיד. 

מוקדם יותר החמיר בית המשפט העליון את עונשו של השר לשעבר, שלמה בניזרי, מ-18 חודשי מאסר ל-4 שנים. השופט אדמונד לוי, נימק: "השחיתות הגוברת במוסדות השלטון הישראלי מחייבת לעשות מעשה על ידי הצבת תג מחיר גבוה יותר".